מצוקה של כולם

האמת היא שזה לא כל כך משנה מי הרים את המחאה בתל אביב. זה גם לא כל כך משנה, כרגע, האם הוא עשה את זה למען עם ישראל או חס וחלילה כדי לפגוע בו. מה שמשנה הוא שהמחאה הקוראת ל'צדק חברתי' היא אמיתית וגדולה מיוזמיה – היא מצביעה על מצוקה שפושה לא רק בתושבי גוש דן, אלא בכל תושבי מדינת ישראל, ובהם גם מאות אלפי התושבים ביהודה ושומרון. מחירי הדיור, כמו גם מחירי מוצרי היסוד הבסיסיים ביותר, מקשים על החיים בישראל – ואת זה כולנו רוצים לשנות. את זה הממשלה חייבת לשנות, כי רק בכוחה לעשות זאת. עכשיו זה רשמי: העם בהחלט צמא לצדק חברתי.

מזה שנים רבות, זועק הימין הישראלי שהגיע הזמן שהחברה בישראל תעשה פסק זמן ותנסה להתעניין קצת פחות בעמים אחרים ובמה מקשקש חמאס או מזמזם פתח, ובמקום זאת תתעסק בעצמה ובמה שעובר עליה מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית ומבחינה יהודית. בימים האחרונים, תודות למחאה הציבורית הגוברת בנושא הדיור, רוח זו מתחילה לנשב גם בחלונות השמאל וכותבי מאמרים המזוהים עם השמאל קוראים סוף סוף לזנוח את "מלחמת הכיבוש" ולהפנות את הזרקור למלחמה על הבית, כפשוטו.

אך עדיין, לצד אותם כותבי מאמרים, ישנו מי שטורח ומנסה בכל כוחו לנצל גם את המחאה הזו, השזורה בכל סוגי האוכלוסייה, זו שאינה עוצרת בקו הירוק, למטרותיו הזדוניות נגד מפעל ההתנחלויות. דברי השנאה וההסתה שמושמעים בימים האחרונים נגד תושבי יהודה ושומרון כאילו מדובר בחבורת נהנתנים הזוכים להטבות מפליגות מהמדינה ומתגוררים ב"מדינת רווחה משלהם", הם שקריים ומכוערים.

אנשי שמאל, במסווה של פרשנים ועיתונאים בכירים, מאמצים דו"חות שקריים של 'שלום עכשיו' וחבריהם, ומציינים שוב ושוב שעלות הנסיעה בתחבורה ציבורית נמוכה יחסית ביהודה ושומרון, אך אינם חשים צורך לציין בהגינות שהדבר נובע מהוראת הצבא לא לנסוע בטרמפים ובשל בקשת המדינה לחסוך הוצאות עתק במיגון של כל המכוניות הפרטיות ביהודה ושומרון. הם גם טוענים, לדוגמא, שהמרכז האוניברסיטאי באריאל נהנה מהטבת 'שכר לימוד חינם בשנה הראשונה', אך לא טורחים להדגיש שמדובר בהטבה לתלמידים ולא דווקא למתיישבים וכמובן מתעלמים מהעובדה שבאריאל לומדים, למשל, יותר סטודנטים יוצאי אתיופיה מאשר באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת חיפה – כולם יחד! ומעל לכל - טוענים שההתנחלויות "עולות" למדינה הון עתק, אך בסכום האסטרונומי והשקרי כוללים, בחוצפה רבתי, גם את הוצאות גדר ההפרדה (שאמורה להגן דווקא על השטח שממערב לקו הירוק), את תקציב הקרן למורשת הכותל (שאינה קשורה כלל ליהודה ושומרון) ולא תאמינו- גם את הוצאות גירוש היהודים מגוש קטיף.

אלה דברי הבל כמובן. אך עם זאת ולמרות הכול יש לזכור כי אלה דברי הבל שאינם באים מתוך שדרת האוהלים ברחוב רוטשילד בתל אביב. הם באים מרחוב שוקן ומקרב ארגוני השמאל הקיצוני המבקשים "לתפוס טרמפ" על המחאה. ואת ההבחנה הזו חייבים לעשות. ומי שיכול, ראוי שיגיע למאהל המחאה בתל אביב, כדי להדגיש ולהבהיר: תושבי יהודה ושומרון מהווים חלק אינטגראלי מהחברה הישראלית, והמצוקה הזו היא גם שלהם.

ייתכן שנוצרת כאן שעת חסד, שאותה יש לנצל לטובת העם כולו - הממשלה הנוכחית בראשות הצוות הכלכלי בנימין נתניהו-יובל שטייניץ, עשתה רבות בפן החברתי עוד לפני שקמה לה מחאת הדיור. מה שמוכיח שהמפתח נתון בידי הממשלה ולה היכולת לפתור את הבעיות. ויפה שעה אחת קודם.