הצדק מחייב

נמצאים אנו בתקופת בין המצרים, תקופה של אבל על חורבן בית המקדש ועל אובדן שלטון ישראל בארצו. ובדורנו, דור הגאולה, הרגשנו על בשרנו סביב התאריכים הללו של תשעת הימים, טעמו של חורבן, גירוש ואובדן שלטון ישראל על חלקים מארצו ומולדתו. גם חורבן זה הסתיים בבתי כנסיות, בית מקדש מעט, שלשונות של אש פורצות מחלונם ומיהודים טובים אשר נפרדים מאדמתם ונחלתם.
 בפרספקטיבה של שנתיים מאז אותם ימים נוראים וקשים כולם מבינים ששום דבר טוב לא יצא לנו מזה. לא ביטחון  לא כלכלה ולא הישגים מדיניים. לצערנו נראים היום הדברים כהזויים, תיאטרון האבסורד.
אחד מהדברים היותר הזויים הוא  הקמפיין הממשלתי בכלי התקשורת תחת הסיסמא "פיתרון לכל מתיישב".
בסרטון בערוצי הטלויזיה שנראה כאילו נלקח מתוך מסע תעמולה שלפני בחירות הוקרנו נופי ארץ ישראל עם חקלאים עמלים, לצד ילדים מאושרים כשהקריין בקול צלול ורך מסביר ש “בימים אלו עושים משרדי הממשלה הכל כדי להקל על מעבר מפוני חבל עזה וצפון שומרון...” יש פיתרון לכל מתיישב.
שנתיים חלפו. במקום פתרון לכל מתיישב, אין פתרון אפילו למתיישב אחד.
השקר הגדול ביותר שמנסים הגופים האחראיים לטעון כשמטיחים בהם את הנתונים הוא: “המפונים הערימו עלינו קשיים וסירבו להידבר עמנו". מעבר לבריחה מהאחריות באמירה הזו יש שקר ואחיזת עיניים. הרי אם אתם מגרשים אתם אלו שחייבים לדאוג לפתרונות ולתחלופות – קשה להרוס לבן אדם את הבית ולבוא אליו בתלונות שהוא לא מדבר עם אלה שהורסים ומגרשים אותו בכפייה.
גם מי שבחר בהידברות מול נציגי הממשלה נמצא היום באותו המקום ובאותו המצב, ללא שום פתרון. לא נוכחי ולא נראה באופק. ההידברות או המשא-ומתן לפני הגירוש לא קידמו אף אחד מהמגורשים ולא שיפרו את מצבם של מי מהם.
אחת הקבוצות המפוארות בחבל עזה שספגה מכה אנושה הייתה קהילת החקלאים. אנשי עמל כפיים שהצליחו להקים מפעל חקלאות מפואר ומשגשג ולהוציא מן האדמה את כל טוב הארץ. חקלאי גוש-קטיף היו ידועים בישרות בחריצות ובתוצרת מעולה, שחלק לא מבוטל ממנה נשלח לייצוא לכל העולם ותפס נתח מכובד מכלל הייצוא החקלאי של מדינת ישראל.
אותם חקלאים שואפים למרות הגירוש והסבל לפתח מחדש את מפעל חייהם, לקבל חלקת אדמה חלופית ולקוממם את החממות ובתי האריזה שנחרבו בגוש קטיף.

 
מאז הגירוש הם מנסים לנהל מו"מ עם כל מי שרק אפשר בדרישה אחת לקחתם – תחזירו.אבל בשורה התחתונה ניתן לקבוע שההצעות אותם הציעה המדינה אינם מתקרבות למינימום ההכרחי על מנת שהחקלאים יוכלו לשוב ולהיות פעילים ויצרנים כפי שהיו.
עבודה מקצועית בנושא שהוזמנה מחברת הייעוץ מכלול (המתמחה בנושא החקלאות והממשלה עצמה מזמינה ממנה שירותי ייעוץ בעניין) קבעה שהממשלה מציעה לחקלאי גוש קטיף תת תקצוב בהצעות הפיצוי שלה. יתר על כן, אפילו משרד החקלאות הוציא מכתב רשמי המסתייג מתחשיבי הממשלה וקובע שמגיע לחקלאים יותר מההצעה הרשמית.
ראשי החקלאים שלחו השבוע מכתב בתפוצה רחבה ובה הם מפרטים את המציאות שאליה הם נקלעו. במכתב הם מצהירים על תחילתם של צעדי מחאה כדי לנסות ולהזיז משהו מהאדישות שאופפת את הנוגעים בדבר למצבם ומבקשים את עזרת הציבור בהשתתפות במהלכים אלו.
באגרת כותב אהרון חזות, יו”ר ועדת המושבים בגוש: “לצערנו הרב , הפכנו להיות בעייה דומה לבעיית מזג האוויר. "אומנם חם מאוד אבל אין מה לעשות , אומנם פגעו במתיישבי גוש קטיף אבל מה נעשה". כלומר, הממשלה מתעלמת מהמגיע  לנו והציבור מפגין אדישות.
 
משום כך החלטנו לפתוח בסדרת פעולות מחאה שיעוררו את דעת הקהל ויאלצו את הממשלה ובמיוחד את ראש הממשלה להתייחס למצוקתנו ולתת לנו את המגיע לנו בדין ובצדק.  על מנת שנצליח אנו זקוקים לעזרת אחינו בציונות הדתית בערים ובהתיישבות.”
 
המחאה תחל בעת ישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב בעשר בבוקר במסע כלים חקלאיים ובתהלוכת הזדהות עם התושבים באזור קריית הממשלה. בסיום התהלוכה יפתח מאהל מחאה של החקלאים למשך שבוע ברחבה שליד בית המשפט העליון. 
ביום רביעי ג' אב תתקיים בשעה 18:00הפגנת הזדהות ברחבת מאהל המחאה.
השאיפה בקרב חקלאי גוש קטיף לרתום למאבקם כמה שיותר כוחות וחלקים בציבור הישראלי, חקלאים, תנועות התיישבות ותנועות חקלאיות וציבור כתום ולהציף את הנושא בתודעה הלאומית , על-ידי השתתפותם של מספר רב ככל האפשר של אנשים והעלאת הנושא לדיון ציבורי בכלי התקשורת השונים.
אנו שואפים ומאמינים שבעז"ה אנשי גוש-קטיף יחזרו לעבד את אדמותיהם בגדיד, בנצר חזני, בגני טל בכפר דרום ובכל יתר הישובים ולהפריח מחדש את השממה במקום השועלים שמהלכים כיום בכרמים.
עד אז נציג בפני ממשלת ישראל דרישה מיידית לפעול על-מנת שאותם חלוצים אוהבי ארץ ישראל ונאמניה יוכלו להמשיך ולהתפרנס בכבוד ולא פחות חשוב מכך לאפשר להם, לעסוק בגידול פירותיה של ארץ ישראל, ובעבודת האדמה והכפיים כפי שעשו כל ימיהם.