יש גבול

יום האסון ('נכבה'), כפי שמכנים אויבינו את הקמתה של מדינת ישראל, הוכיח השנה לכל מי שעוד היה זקוק להוכחה, כמה מסוכנת עלולה להיות הקמתה של מדינה פלסטינית מכל סוג שהוא. כמו רמת הגולן מול סוריה וכמו הגליל העליון מול לבנון, כך גם אזור יהודה ושומרון ובקעת הירדן משמש קו הגנה, חומת פלדה, מול מיליוני הפלסטינים שרואים עצמם שלא בצדק כבעלי בית בכל עיר ועיר ברחבי ישראל, מצפון ועד דרום. יחסי הכוחות של שישה מיליון יהודים מול מיליון וחצי ערבים באזור הקטן והצפוף הזה, אפשרו למדינת ישראל להתקיים בביטחון וביציבות. שישה מיליון יהודים מול עשרה מיליון ערבים זה כבר סיפור אחר לגמרי.

"אם הפעם הגיעו מאות, בעוד שנה יגיעו מיליונים, עם נשים וילדים. העם הפלסטיני לא יוותר על הזכויות שלו – אנחנו רוצים את האדמה שלנו, את פלסטין" – זהו רק ציטוט אחד משלל האמירות שנשמעו השבוע בתקשורת לאחר ניסיון הפריצה האלים בגבול ישראל עם סוריה ולבנון, ע"י פלסטינים חמושים בנשק חם, שאף תודרכו בידי אנשי הביטחון של המשטר הסורי. צבא ההגנה לישראל עמד על משמרתו ומנע את המהלך, אך הנקודה המרכזית היא לא כמה פלסטינים הצליחו לחדור את הגבול אל ישראל הפעם, ואפילו לא כמה יצליחו לחדור בפעמים הבאות. הנקודה המרכזית היא שמדינה פלסטינית, לו הייתה קיימת, הייתה מאפשרת לאותם ערבים חמושים שצבאו השבוע על גדרותיה של מג'דל שמס, להגיע על רבבותיהם לגדרותיהן של כפר סבא וירושלים.

יממה לאחר אירועים אלימים אלה, במסגרת יום השנה ה-151 להולדתו של חוזה המדינה, עמד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על בימת הכנסת והדגיש בעצמו כי הפלסטינים לא מבקשים לשוב לבתיהם בבילעין, בשכם או ברמאללה, אלא לבתינו שלנו. ראש הממשלה אמר עוד דברים חשובים ונכונים על מהות הסכסוך. הוא דיבר על מנהיגותו של בנימין זאב הרצל, על השינויים המדאיגים במציאות במזרח התיכון, על הגנת הגבולות וביטחון ישראל ועל אחדות ירושלים. אך דווקא לאור תובנות אלה, מסקנתו של נתניהו, המדברת שוב על הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל, פשוט אינה הגיונית.

גם נתניהו יודע כי הקץ לסכסוך, על פי הפלסטינים, אינו כולל בשום אופן מדינה יהודית במזרח התיכון. הפלסטינים אינם מעוניינים במדינה מפורזת לצידה של ישראל, כמו זו שהוא מציע, אלא במדינת פלסטין על כל שטחה של ארץ ישראל. רק בימים אלו עלה 'קליפ' חדש בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית, המזכיר את טבריה, אשקלון, ירושלים, רמלה, לוד, יפו, עכו, חיפה ונצרת כערים פלסטיניות. שיר אחר, לכבודו של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מדבר על החזרה לאדמה הטהורה "מרפיח עד לראש הנקרה, מחיפה עד לבקעת הירדן".

על ממשלת ישראל להתעורר  ולנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח עם בחירת הפלסטינים בהפניית הגב למשא ומתן ובדרך החד-צדדיות. זוהי השעה לשוב אל דרך חזונו של הרצל ולחזק את מדינת היהודים. זהו הזמן לבצר את גבולות הביטחון של מדינת ישראל ולהחיל את החוק הישראלי, כפי שהוא קיים בגבול הדרומי ובגבול הצפוני, גם על הגבול המזרחי – יהודה ושומרון ובקעת הירדן. רק כך נוכל לשמור ולהגן על ישראל כמדינה יהודית, חזקה ועצמאית.