תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יהודה ושומרון – עובדה היסטורית ולא חסד של האו"ם

הגדל

בשנת 1950 שאל האו"ם את נציג ישראל הצעירה האם בכוונתה לפעול למען קיום החלטת החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947. התשובה הייתה שלילית. מילא, אמר הנציג, אם האו"ם היה נלחם יחד איתנו את מלחמת העצמאות ועומד על זכותנו להקמת בית לאומי בארץ ישראל, כפי שקבע המנדט הבריטי. אך במציאות בה לא נותרה לנו ברירה אלא לקחת את גורלנו בידינו ולהילחם בצבאות ערב על עצמאותנו, הכרזת כ"ט בנובמבר היא היסטוריה. האו"ם קיבל את התשובה ואימץ את ישראל כחברה מן המניין.

זכינו ואזור יהודה ושומרון שוחרר במלחמת ששת הימים, והוחזר אל מקומו הטבעי – חלק בלתי נפרד מביתו הלאומי של העם היהודי, כפי שקבע המנדט הבריטי. ישראל לא כבשה את האזור מידי ריבון זר וגם כיום משפטנים בכירים בעולם קובעים כי לישראל הזכות העדיפה לריבונות על שטחים אלה.

גם בית המשפט העליון שלנו מעולם לא קבע כי ההתיישבות היהודית באזור יהודה ושומרון מנוגדת לחוק. אדרבא, פסק דינו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק קובע כי עד לקביעת מעמד ההתנחלויות בהסכם שלום, על המדינה להגן על האוכלוסייה הערבית והיהודית שמצויה בשליטת צה"ל.

אלו העובדות שהיה על ממשלת ישראל לומר בפה מלא לעולם כולו. זוהי זכותם המלאה של יהודים לגור ולבנות בלב ארצם. רק כשישראל עומדת על זכותה, נלחמת על עקרונותיה ופועלת למענם – היא זוכה לכבוד בינלאומי, ומונעת מהלכים מסוכנים. לצערנו, ממשלת ישראל נוקטת בדרך הפוכה לחלוטין – היא מקפיאה את הבניה ומסמנת בכך את יהודה ושומרון כאזור נפרד, לגיטימי פחות משאר חבלי המולדת. היא גם מסתתרת מאחורי נימוקי ביטחון וזונחת את החשיבות ההיסטורית והלאומית של יהודה ושומרון. כשכך נוהגת ממשלת ישראל, קשה לבוא בטענות לממשלות זרות המצביעות נגד זכותה של ישראל להתיישב ביהודה ושומרון ולפתח את האזור.

הוטו שהטילה ארה"ב בהצבעת מועצת הביטחון ביום שישי האחרון על הצעת ההחלטה לגנות את ההתנחלויות ולעצור את הבניה בהן, עלול להטעות ולגרום לנו לחשוב שעלינו להעריץ את הבית הלבן על שניאות להכשיר את מפעל ההתנחלויות. ראוי להזכיר ששעות אחרי הטלת הוטו מיהרה שרת החוץ האמריקנית קלינטון להבהיר שבעיני וושינגטון, ההתנחלויות אינן חוקיות. אך בל נטעה, הבעיה אינה ההתנחלויות, שהן לגיטימיות כמו כל שכונה ושכונה בהרצליה, באשדוד ובחיפה. הבעיה היא נאום בר אילן שנשא ראש הממשלה נתניהו, ובו הכריז על רצונו בהקמת מדינה פלסטינית. אחרי הצהרה רעה זו, המסמנת את אזור יהודה ושומרון כפוטנציאל למדינה החדשה, איך יכולה ישראל לדרוש מארה"ב לתמוך בהמשך פיתוח ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון?

על ממשלת ישראל לאמץ לעצמה טרמינולוגיה חדשה, כנה ועוצמתית – ההיסטוריה הוכיחה שרק מי שמשוכנע בצדקת דרכו, יכול לשכנע אחרים בכך.

הניסיון שכמעט צלח להגדיר את חייהם של יהודים בשומרון, ביהודה ובירושלים כלא לגיטימיים - מעיד על השפל של האו"ם ועל אוזלת ידה של ההסברה הישראלית ואינו מעיד דבר על חוקיות ההתיישבות ביש"ע. גם אם הוטו האמריקני הוטל מכל הנימוקים הלא נכונים - הוא הציל את כבודו של האו"ם, הרבה יותר מאשר את ההתיישבות.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד