עמדות האמת של הפלשתינים
סאיב עריקאת חושף את עמדות-האמת של הפלסטינים:
תנאי לשלום עם ישראל – זכות שיבה ל7,000,000 פליטים
בסוף השבוע שעבר (10/12/2010), בטור שפרסם ב 'גרדיאן' הבריטי, חשף סאיב עריקאת את עמדתה הרשמית של הרשות בדבר 'זכות השיבה', וקבע כי זכות זו נוגעת לכשבעה מיליון פלסטינים. לפי עריקאת, לפלסטינים אלו זכות לשוב ליישובים בתחומי הקו הירוק, אף לאחר הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית.
Today, Palestinian refugees constitute more than 7 million people worldwide – 70% of the entire Palestinian population. Disregarding their legitimate legal rights… their understandable grievances … and their aspirations to return to their homeland, would certainly make any peace deal signed with
עריקאת, ראש צוות המו"מ הפלסטיני, קובע למעשה כי כל הסכם עתידי שלא יכלול פתרון לבעיית הפליטים אינו ראוי ואינו ניתן להצדקה. בכך שולל עריקאת מראש כל אפשרות להסדר שעשוי לעלות בקנה אחד עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
עמדה זו היא עמדתם העקבית של הפלסטינים החל מהסכמי אוסלו ועד היום, והיא אחת מ 'סוגיות הליבה', אותן מתאמצים מדינאים אמריקאיים וישראלים להדחיק ולהשכיח מהציבור.
דבריו של עריקאת הם חלק מסדרה של התבטאויות המלמדות על הכוונות האמיתיות שמאחורי דיבורי השלום הפלסטיניים:
· אבו מאזן למדינות ערב: "אם כולכם תלחמו בישראל - אנו בעד. אך הפלסטינים לא ילחמו לבדם משום שאין להם יכולת"
"פניתי למדינות ערב ואמרתי: אם אתם רוצים מלחמה, ואם כולם ילחמו בישראל, אנו בעד זה, אך הפלסטינים לא ילחמו לבדם משום שאין להם יכולת לעשות זאת"
· סאיב עריקאת: מעולם לא דרשנו מהחמאס להכיר בישראל
"אף אחד מעולם לא ביקש מהחמאס להכיר בישראל, לנטוש את דרך ההתנגדות או לשנות את צורך ההתנהגות שלהם. תפקודה של ממשלה הוא דבר אחד, ותפקודו של החמאס כגוף פוליטי הוא דבר אחר." (הטלוויזיה הפלסטינית 19 אוגוסט 2009)
כך, בעוד שישראל מכריזה השכם והערב על גמישותן של עמדותיה, ועל אפשרויות התמרון והפשרה המגוונות העומדות לרשותה, הנהגת הרשות מכריזה באופן בלתי מתפשר על עמדות השוללות את קיומה של ישראל.
על ישראל להבין כי פרטנרים כאלו אינם פרטנרים לשלום, הם אינם מוכנים להבין את עמדותיה של ישראל ולקבל את דרישותיה הלגיטימיות המינימאליות. בהעדר רצון כנה להגיע ל 'פשרה היסטורית' על ישראל לזנוח את דרך אוסלו שעבר זמנה, ולהעלות לסדר היום העולמי קווי מתאר למדיניות חדשה.
