נכנעים או בונים
למרות כל האזהרות, למרות כל הנורות האדומות, למרות ניסיון העבר -
ראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת, יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין והפרופ' ח"כ
במכתב כתבו השניים לשרים: "עם שובו של ראש הממשלה מביקורו בארה"ב, יתכן שתדרשו להכריע לגבי הקפאה נוספת של הבניה ביהודה ושומרון, בתמורה להצעה של חבילת הטבות או הבטחות אמריקאיות כאלה ואחרות. לאור העובדה שהשרים תומכי השדולה מהווים רוב בכל אחד מהפורומים שעשויים להידרש לנושא (שביעייה, קבינט או ממשלה) אנו מבקשים להזכירכם כי:
- שום חבילה ביטחונית לא תוכל להיות שוות-ערך לנכס הביטחוני של גב ההר ושל בקעת הירדן.
- שום הבטחה אמריקאית לא תוכל להיות יציבה יותר מהבטחתם-שלכם לציבור בישראל, להפסיק את ההקפאה ולהתחיל בבניה.
- עתידו של כל משא ומתן מותנה ביכולתה של ישראל לעמוד בלחצים בלתי הוגנים, ועל כן התקפלות עכשיו תשפיע באופן הרסני על עתיד המשא ומתן כולו.
"אנו קוראים לכם" – סיכמו השנים – "לעמוד איתן בשעת מבחן זו, להתנגד לכל הקפאה נוספת, ולדרוש חידוש הבניה כפי שהחליט הקבינט".
עם תחילת הדיונים על הארכת ההקפאה בשביעיה הוציאה מועצת יש"ע הודעה שתקפה בחריפות את כוונת ראש הממשלה להביא לחידוש ההקפאה. בהמשך השבוע עברו ראשי המתנחלים במסדרונות הכנסת והחתימו שרים וחברי כנסת על כנגד חידוש ההקפאה.
זוהי שעת אמת. האמריקאים כעת לא דורשים רק הקפאה של בנייה חדשה אלא גם את מה שהוחל להיבנות בתום עשרת חודשי ההקפאה שהסתיימו בספטמבר. מדובר ברעיון הזוי וחצוף במיוחד. זוגות צעירים וקבלנים ישראלים אינם יו יו בידיה של הילארי קלינטון.
אין עמדה ישראלית שהובעה בצורה ברורה וחד משמעית יותר: ההקפאה היתה חד פעמית וזמנית. אם אפילו עמדה זו תקרוס - ישראל לא תוכל לשמור עוד על אף אחת מעמדותיה. הדרישה לחדש את הקפאת הבניה היא מלכודת שאסור לישראל להיכנס לתוכה. לא לחינם האמריקאים לא מוכנים בקלות להתחייב שזו תהיה הקפאה אחרונה ולאחריה ישראל תוכל לשוב למדיניות בנייה עצמאית. הם בונים על כך שבמהלך חודשי ההקפאה הם יצליחו לאלץ את ישראל לסגת לקווי 67' ולאחר מכן ההקפאה תמשך מאליה. במשך תקופת ההקפאה הנוספת ישראל תוכנס לבית מטבחיים מדיני ובו תידרש להסכים לגבולות הקרובים לגבולות 67 ולהתפשט מכל נכסיה להמשך המו״מ. הלחץ רק ילך ויגבר, ואחרי הסכמה לגבולות 67', יגיעו תורם של חלוקת ירושלים ושיבת הפליטים. צריך לעצור עכשיו ומיד. אסור להמשיך ולהידרדר במדרון, ללא בלמים, ללא מעצורים, ללא קווים אדומים. ללא מנהיגות העומדת על שלה, ללא שלטון אשר שומר על הנכסים האסטרטגיים והחיוניים לעתידה של מדינת ישראל, ללא ממשלה שמילה שלה היא מילה. גם כלפי בוחריה וגם כלפי חוץ – למול אומות העולם. זוהי שעת מבחן לשרי הממשלה: בונים או נכנעים.