תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

ממשיכים בדרכו

הגדל

כאב גדול אחז בלבבות רבים עם התקבל הידיעה על הסתלקותו לגנזי מרומים של אחד ממנהיגי הדור, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל שעמד במשך עשרות שנים בהנהגת עולם התורה, הציונות הדתית ומפעל התיישבות ברחבי ארץ ישראל.

הרב אליהו הצליח לאחד ולחבר בין מחנות ובין דעות, בין עולמות ובין אנשים. בכוחו הגדול ובחכמתו הרבה, הצליח לנווט ולהגיע ולגעת באנשים שונים ממקומות שונים.

בפתח לשכתו שם קיבל קהל היה ניתן לראות מהי אהבת ישראל ומהי אחדות ישראל. כל גווני הקשת עלו אליו להתייעץ ולבקש את ברכתו.

מאור הפנים שהיה לו לכל אדם, ואהבת ישראל היוקדת שהיתה בו הצליחה לסחוף אחריה רבבות – בנועם, באהבה, ובחיבה, ששתו בצמא את דברי תורתו.

הוא היה גאון הדור, אבל לא נעלמו מעיניו הפרטים הקטנים. חריפותו ובקיאותו היו לשם דבר אבל גם השמחה, החיוך, והכבוד לכל אדם ואדם. רב ומנהיג אשר היה מסוגל  להכיל ולהוביל ציבור שלם בתקופות טובות ובתקופות קשות.

הוא היה איש תורה בכל רמ"ח איבריו ובהליכותיו, איש הלכה שישב בבית הדין הרבני הגדול אך יחד עם זאת מקובל ובקי בתורת הסוד והנסתר. כיהן כרב ראשי לישראל – כדמות מנהיגה וסמכותית ולא רק מייצגת, וחיזק וביצר את מעמדה של הרבנות הראשית, אך כאשר מדינת ישראל נקטה במהלכים מדיניים של עקירה ושל נסיגה ידע לעמוד בעצמו כראש וראשון בהנהגת המחנה.

הרב אליהו היה מאוהביה הגדולים של הארץ הזו, ואת האהבה הזו הנחיל לדורות אחריו ולקהל תלמידיו. הוא היה כעמוד ההולך לפני המחנה להאיר להם ובזכותו ובהנחייתו צמח וגדל מפעל ההתיישבות החלוצי הציוני והערכי בכל רחבי הארץ – מהגולן, ביהודה והשומרון, בנגב ובגליל, בשכונות ירושלים, בגרעינים תורניים במרכזי הערים, והצליח לשלב במקומות אלו – את הערכים המרכזיים שהיו חקוקים בו – את אהבת התורה שלו, את אהבת ארץ ישראל ויישובה, ואהבת ישראל לכל אדם.

הרב אליהו חתום על עשרות מנשרים בעד זכותנו על הארץ ובתקיפות כנגד אלה המבקשים לפגוע בה וחלילה למסור חלקים ממנה לזרים. בתקופת הגירוש הוא היה שותף מלא להנהגת המאבק בניסיון להסיר את הגזירה הנורא מעל יישובי חבל עזה וצפון שומרון. לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים, בשטח, הגיע בעצמו, ודיבר להמונים בבמות, בצעדות, ובעצרות התפילה. תחת הנהגתו התבססה ההתיישבות והתחזקה בגבורה ובהוספת אור כנגד הרוחות המנשבות שניסו להרים יד על חלקי ארצנו האהובה. אבד לנו מורה הדרך, עמוד האור, שהצליח לאחד את המחנה ולהוביל אותו מול אתגרי התקופה, אבל האתגרים עודם לא תמו, ויש אף שמתגברים – וזאת כאשר אבד לנו רועה. מתוך הכאב והשבר מוטלת עלינו המשימה להתאחד,  כציבור וכהנהגה. לאחות את השברים, למצוא את הדרך להגיע ולהפיץ את הבשורה שלנו, של מפעל ההתיישבות ושל עולם התורה – לכל אחד מישראל כפי שנהג הגאון הרב אליהו זצ"ל, כפי כפי שהורה לנו וכפי שהנהיג אותנו. לחפש ולהאיר את הדרך המשותפת, את המאחד, את המקרב, את המחבר בין החלקים השונים ובין הדעות המגוונות בעם. כוחנו באחדותנו. לצערנו נמצאים אנו מול מהרסים מבית ומחוץ המבקשים את רעתנו – לא רק של מפעל ההתיישבות ביש"ע אלא של מדינת ישראל כולה. גורמים בינלאומיים, מדינות אויב המבקשות לכלות את המפעל הציוני, ועד אנשים מבית, אשר מבקשים לפגוע במדינת ישראל.  אם נצליח ללכת לאורו המיוחד, ועל פי משנתו של הרב אליהו זצ"ל, ביחד, בשותפות ובאהבת ישראל מחד, אך בעמידה תקיפה ונחושה על עמדותינו, נצליח בע"ה לעמוד הכן למול המשימות והאתגרים האמוניים החינוכיים ההסברתיים ההתיישבותיים המדיניים והצבאיים, שנכונו לנו בבניין הארץ.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד