יש עמדה - סכנה מדינית, ביטחונית, ערכית ואנושית
הקפאת הבנייה – סכנה מדינית
להקפאה יש משמעות מדינית עצומה שבה ישראל בעצם מוותרת מראש על נכסיה האסטרטגיים הקיומיים, ועל זיקתה ההיסטורית המוסרית והצודקת למרחבי יהודה ושומרון. גם הדיבורים על זמניות ההקפאה הם אחיזת עיניים. מה יהיה שונה בעוד שנה מהמצב היום? אם היום אנחנו לא מצליחים לעמוד מול האמריקאים, מדוע מישהו חושב שבעוד עשרה חודשים נצליח לצאת מזה? ראש הממשלה בנימין נתניהו טבע את המושג: "יתנו יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו". אבל כאן – אנחנו רק נותנים והם רק מקבלים. בהתחייבות הישראלית להקפאת הבנייה יש כאן מתן ומתן מצד ישראל – בלי לקבל כלום. הרי גם אחרי ההקפאה אבו מאזן עדיין מסרב להיפגש עם בנימין נתניהו, ואפילו האמריקאים רק מציגים דרישות נוספות לויתורים. אנחנו ניתן וניתן. וניתן וניתן. וככל שנוותר, ונראה חלשים סחיטים ולחיצים, כך יוסיפו ויגבירו עלינו את הלחץ. ובעצם, למה לא?
הקפאת הבנייה – סכנה ביטחונית
הקפאת הבנייה היא אבן הפינה להקמתה של מדינה פלשתינית בלב ליבה של ארץ ישראל. מדינה פלשתינית כזו תהווה סכנה קיומית על עתידה של מדינת ישראל. על פי כל הערכות המודיעין במערכת הביטחון ללא צה"ל - חמאס ישתלט בתוך שעות אחדות על השטח ועל הגבעות החולשות על כל שפלת החוף של מדינת ישראל ויותיר את ישראל חשופה לטילי חמאס בכינון ישיר, בגבולות 67' שאינם ברי הגנה, אותם כינה שר החוץ לשעבר אבא אבן "גבולות אושוויץ". כביש 6 – חוצה ישראל, יישלט בטווחים של מטרים באמצעות אש מקלעים וירי מרגמות. ציר הרשע חמאס – איראן – חיזבאללה – יתקרב לעמדה קדמית – רק חמש דקות מכפר סבא- ויותיר את ישראל עם רצועת חוף צרה של כ – 16 ק"מ בלבד. הקפאת הבנייה פוגעת במעלה אדומים בגוש עציון ובאפרת– חגורת הביטחון של ירושלים, היא פוגעת ב
שר הביטחון אהוד ברק הנחה את מערכת הביטחון שהקפאת הבנייה היא משימה לאומית, והפנה את מירב משאבי כוחות הביטחון לאכיפת הגזירה. במקום לעסוק באימון ובהגנה על חיי המתיישבים ביו"ש ועל אזרחי מדינת ישראל, עסוקים השוטרים והחיילים בליווי פקחי בנייה, בהחרמת כלים הנדסיים כבדים, והריסת מבנים.
הקפאת הבנייה – נזק ערכי
בהקפאת הבנייה יש נזק חינוכי וערכי ארוך טווח. כאשר מדינת ישראל מקפיאה את ההתיישבות ביהודה ושומרון ואת שכונות ירושלים היא בעצם מוותרת עליהם. היא מערערת את הזיקה המוסרית הצודקת והערכית שלנו לחבלי ארץ אלו כפי שנתניהו עצמו בנאומו בבר-אילן הגדיר אותם – חבלי ארץ התנ"ך. הסיפור של כל יהודי.
הקפאת הבנייה מחלקת למעשה את ירושלים. בעיר הבירה נוצרו אזורים שבהם נמשיך לבנות בצורה חופשית וקילומטרים בודדים מהם - שכונות אחרות בתוך בירת ישראל שבהן לא תותר בנייה. בפסגת זאב,
הקפאת הבנייה היא פגיעה קשה בערכי הדמוקרטיה. כאשר הבוחר הישראלי אומר את דברו בצורה ברורה ובוחר בדרך מסוימת ובראש ממשלה המתחייב על פי מצע מפלגתו ללכת בדרך של פיתוח ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולאחר בחירתו מאמץ את מצע מפלגות המחנה היריב, ופועל על פי המדיניות הנגדית לרצון הבוחר – הדבר מהווה פגיעה קשה באמון הציבור, ובדמוקרטיה.
הקפאת הבנייה – סכנה אנושית
למרות ההצהרות של ראש הממשלה, צו ההקפאה הגורף אוסר על בנייה באף יישוב – במקרים רבים גם של כיתות לימוד, מוסדות חינוך, בתי כנסת, ומבני ציבור נוספים. מדי שנה מתחתנים ביהודה ושומרון למעלה מ – 2000 זוגות. אבל נבנים רק כמה מאות יחידות דיור. המשמעות היא גירוש שקט של אלפים של הדור השני, של זוגות צעירים שחולמים להקים את בתיהם סמוך להוריהם, ביישובים שבהם גדלו והתחנכו. הם מתחתנים ומגורשים מהיישוב שלהם, ונאלצים לשכור דירה במקומות אחרים במרכז הארץ.
הקפאת הבנייה מהווה פגיעה קשה בזכויות הבסיסיות של קרוב לחצי מיליון אזרחים ישראלים ביהודה שומרון ובשכונות ירושלים. זוגות צעירים שלקחו משכנתא, מכרו את ביתם, שכרו בינתיים יחידת דיור כדי להתחיל לבנות, וההקפאה הזו מכניסה אותם לחובות עתק, קבלנים, אדריכלים, חברות בנייה, עובדים בתחומי הבנייה והתשתית, ורבים אחרים עומדים בפני קריסה כלכלית בשל ההקפאה הזו.
מאחורי המילים הקרות "הקפאת בנייה" מסתתרים אלפים של שמות ושל סיפורים קשים וכואבים. של אזרחים ישראלים. של מתיישבים חלוצים. של מפריחי השממה.
