ענן אפור שחור

בראשית השבוע הודלף לעיתונות מסמך סודי שהוכן במערכת הביטחון לקראת השלב השני באכיפת גזירות הקפאת הבניה ביש"ע – הריסת מבנים שנבנו למרות ההקפאה. ה"מבצע" זכה לשם הקוד "ענן אפור". קשה להאמין שבתקופה שבה מתגבר תסריט אפשרי למלחמה עם איראן, עם סוריה, עם החיזבאללה בלבנון או סיבוב נוסף מול החמאס בעזה – ביחד או בנפרד, מכריז צה"ל על מלחמה על המתיישבים ביו"ש. אכן, “ענן אפור", שלא לומר שחור קודר.

לאחר הפרסום שר הביטחון טרח לבשר ש"אם המתנחלים ינהגו כחוק לא יהיה צורך בשימוש בכוחות אלו", ודובר צה"ל מיהר להוציא  הודעה שמדובר בטיוטה ראשונית בלבד. בין כך ובין כך נראה שמי שכתב את המסמך הדרקוני והקיצוני הזה לא מבין אפילו את גודל האיוולת, את חומרת הדברים.

מי שמפעיל כוחות צבאיים המשמשים ללחימה בטרור ומפנה אותם כנגד "אויבים" כמו זוג צעיר שחולם לבנות בית ביישוב שבו גדל ביהודה ושומרון, או משפחה ברוכת ילדים המבקשת לעבור מקראוון צפוף לבית מרווח יותר, השתבש אצלו משהו. אבד לחלוטין שיקול הדעת. אבדה אמת המידה. אבדו הבלמים והאיזונים. מישהו שם איבד כל רסן.

אבל הכתובת היא לא במערכת הביטחון כולה אלא בעיקר במי שעומד בראשה. "רוח המפקד" של אהוד ברק היא זו המרחפת מעל ראשם של דרגי הביצוע – מהמפקדים הבכירים ועד הקצינים הזוטרים בשטח אשר מרשים לעצמם לקרוא לפקודיהם "תשברו להם ידיים ורגליים" כאשר הם מגיעים לכניסה ליישוב החסומה על ידי צעירים המנסים בצורה פאסיבית להביע מחאה דמוקרטית ולשבש את כניסתם של פקחי ההקפאה.

בשבוע שעבר קרו מספר מקרים כאלו בצופים, בטלמון, בדולב, וביישובים נוספים. בכל הפעמים היה יכול להמנע העימות, אבל היה מי שרצה בכך בכוונה. בצופים למשל נכנסו כוחות גדולים של יס"מ ומג"ב והחרימו טרקטור שעבד על פי כל ההיתרים על קו תשתית. התושבים אשר ניסו למנוע את כניסת הפקחים וכוחות המשטרה נתקלו באלימות משטרתית חסרת פרופורציות אשר הביאה לפציעתם של מספר תושבים מצופים. המשטרה, אולי כדי לכסות על התנהגותה, הוציאה הודעה לתקשורת שבה נאמר כי שוטרת הותקפה על ידי מתנחלים נפצעה בינוני, הודעה אשר הפכה לכותרת של הידיעה . בצופים בדקו וגילו גילו שהיא נחבלה באורח קל כשמעדה לאחור וכאשר הגיעו נציגי היישוב לבית החולים לבקר את אותה שוטרת התברר להם שהיא כבר שוחררה לביתה, הטרקטור אגב הוחזר כעבור כמה ימים לקבלן...

מניתוח האירועים עולה בבירור כי יש מדיניות מכוונת של שר הביטחון ליצור עימותים בין כוחות הביטחון לבין המתיישבים. אהוד ברק יוצר עימותים מכוונים כאלו כדי לרצות את דניאל בן סימון וחבריו ולקבל מחיאות כפיים מחברי מפלגתו. לא בכדי הוא בחר לשאת בסוף השבוע שעבר את נאום הגימגום והמצמוץ שלו בפורום מפלגתי. אותו אהוד ברק אשר מרשה לעצמו בחוסר נקיון כפיים, שלא לומר צביעות, לנאום על שלטון החוק, ועל אמות מוסר וצדק, בזמן שהוא עצמו, אצלו בבית, מזלזל בחוקיה של מדינת ישראל.

אבל לא אהוד ברק, העומד בראש סיעת יחיד, הוא ראש הממשלה. אלא בנימין נתניהו אשר נבחר בקולות המחנה הלאומי. על שרי הליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס, הבית היהודי אשר גם הם נחרדו מפרסום טיוטת ההערכות של מערכת הביטחון לאכיפת צווי ההקפאה ותקפו אותה בישיבת הממשלה, לא להמשיך רק בדיבורים. אלא גם במעשים. לסכל את הגזירות הרעות הניתכות אחת אחר השנייה על מפעל ההתיישבות, ולפעול על מנת למלא את הבטחותיהם לבוחר – להשיב את ההתיישבות ביהודה ושומרון לדרך של שגשוג, פיתוח, וצמיחה.