כשל ערכי וחינוכי
דברי ראש הממשלה על מדינה פלשתינית, מפורזת או לא, הם חמורים מאוד. לא רק מבחינה מדינית, לא רק בגלל שהוא עלה על מסלול שמוביל לנסיגות, אלא גם מהבחינה החינוכית ציונית. המסר שלו הוא שניתן לוותר על חבלי מולדת. גם אם נתניהו אמר את הדברים משיקולים טקטיים הדברים חמורים כי הנזק החינוכי תודעתי הוא מרחיק לכת. יש דברים שלא מדברים עליהם כמו חלוקת הארץ. שלמות הארץ עומד מעל כל אלה. לכן נזק דברי נתניהו גדול מאוד.
את נאומו של בנימין נתניהו השבוע ניתן לסכם בתמציתיות – שהגם אם היה בו רווח מדיני-טאקטי קצר טווח, ללא ספק המחיר הוא כבד מנשוא, מחיר כֶּשֶׁל ערכי וחינוכי ארוך טווח. ראש הממשלה, שעמד בתקופה האחרונה בפני לחצים כבדים מנשוא מבית ומחוץ, ניפק בסופו של דבר את 'הסחורה' שממשל אובמה כה ייחל לה והוציא מפיו את המילים שסרב עד כה להגותם במפורש: "מדינה פלשתינית". הדברים שאמר נתניהו בקשר להקמתה של מדינה כזו, בין אם היא מפורזת או לא, הינם חמורים מאוד. הן מהבחינה המדינית – ראש הממשלה נכנס לאותו מסלול שמוביל בסופו של דבר לנסיגות ולהתקפלויות. מי כמו נתניהו, שמסביר זאת שנים רבות, יודע שמדינה פלשתינית, גם אם תהיה מפורזת, תהפוך בהכרח למדינה חמושה ומאיימת על עצם קיומה של מדינת ישראל. היה מי שהמשיל זאת השבוע לגידול גור של חיית טרף בחצר האחורית. אולי בשלבים הראשונים היא לא תאיים, אך ללא ספק בסופו של דבר היא תהפוך לחיית טרף שתתקיף גם את מי שנמצא בתוך הבית. אבל הדברים הם חמורים עוד יותר גם מהבחינה החינוכית. המסר ה"ציוני חינוכי", שראש הממשלה העביר לציבור הישראלי שבתנאים כאלה ואחרים אפשר לוותר על חלקי מולדת. וזהו מסר שלילי ביותר, שיש לו השפעות ארוכות טווח, והנזקים שבאמירה זו עלולים להיות בכייה לדורות.
דברים אלו של ראש הממשלה עומדים בסתירה גמורה לרישא של נאומו שבה הזכיר נתניהו את זכותנו על הארץ בכלל וביהודה ושומרון בפרט. אם לנו יש בארץ זכות אבות, זכות היסטורית מוסרית וצודקת, מדוע להקים בחבלי ארץ אלו מדינה זרה שלא רק שאינה אוהדת ומכירה בזכותו של עם ישראל ובהכרה במדינת ישראל, אלא גם עלולה להמיט חורבן על מדינת ישראל ולהוות איום ממשי להמשך קיומה? מדוע להעניק להם ריבונות בארצנו?
על נתניהו לשאול את עצמו מה יאמר דרך משל ליאיר ולאבנר ילדיו בשעה שישאלו אותו: "אבא האם שבנו לחברון ולגוש עציון, לבית אל ולאלון מורה כבנים השבים הביתה או שחבלי ארץ אלה מופקדים בידינו באופן זמני כדי להפכם במוקדם או במאוחר למדינה פלשתינאית"?
ובמשמעות קונקרטית יותר: מה ישיב ביבי נתניהו לחלוצים המתיישבים, אותם כינה "אחים יקרים", בשעה שישאלו אותו: "האם ישיבתנו בחבלי יהודה ושומרון הינה ישיבה על תנאי עד שתקום מדינה פלשתינאית בבוא היום. וכל חלום שיבת ציון, אשר מכוחו עלינו להר להקים בו בניין עדי עד, אינו אלא חלום שווא"?
בסופו של דבר מה שייקבע אם תהיה מדינה פלסטינאית חלילה, אם תחולק הארץ חלילה או לא, זה הבנייה ביהודה ושומרון, המשך פיתוחו הרחבתו וביסוסו של מפעל ההתיישבות.
אנחנו חייבים לדרוש מבנימין נתניהו לפרוע את השטר אותו הציג בנאומו, שביהודה ושומרון צריכים להימשך חיים נורמלים. חיים נורמלים פירושו בנייה, חיים נורמלים פירושו הזרמת דם חדש, חיים נורמלים פירושו התפתחות טבעית, לא רק גידול, ריבוי טבעי אלא התפתחות טבעית של היישובים ביהודה ושומרון. זה המבחן הגדול עכשיו של בנימין נתניהו. אם הוא יהיה זה שיימנע מלתת אישורי בנייה משמעותיים מאסיביים לבנייה ביהודה ושומרון, פירוש הדבר שהוא אכן מקרב את כינונה של מדינה פלסטינאית, מפורזת, או לא.
אין דבר היום שמקרב את כינונה של מדינה פלסטינאית יותר ואת חלוקתה של הארץ יותר מאשר הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, שגורמת להחלשתם וחלילה ניוונם של יישובים, לכן זה המבחן המרכזי, לא רק של בנימין נתניהו, גם של שאר חברי הקואליציה, שנשבעו אמונים לארץ ישראל.
