פינוי-פיתוי

ביום א' האחרון התכוונה הממשלה לדון בהצעת החוק הזדונית המכונה "פיצוי-פינוי". ברור לכל, גם לחברי הכנסת מהשמאל ובקדימה, כי אין לממשלה הזו כל מנדט לדון בנושא, ואכן הנושא ירד מסדר היום הציבורי.   הסכנה האמיתית שעלול להביא הדיון בנושא הוא הצריבה בדעת הקהל – גם בקרב אלה שתומכים בהתיישבות - שבסופו של דבר "נצטרך לעזוב" את יהודה ושומרון.  כנגד ממשלה רקובה וחלולה מערכים, שיש בין חבריה כאלו  שנוהגים לקבל מעטפות כסף ומזוודות דולרים, עלינו לדבר בלשון אחרת. לחזור אל הערכים שלנו, במקום רדיפת הבצע והשלמונים.  בחרנו השבוע להביא את מאמרו בנושא של חבר מזכירות מועצת יש"ע, עדי מינץ:

נראה כי אין זה מקרי שדווקא עכשיו היה מי שהתכוון להעלות את נושא חוק פינוי פיצוי שוב על סדר היום הציבורי ועל שולחנה של הממשלה.  ממשלה לא לגיטימית, המנוהלת על ידי ראש ממשלה לא לגיטימי, וממלא מקום לא לגיטימי, ראוי לה גם לדון בנושאים לא לגיטימיים. הכל יודעים שראש הממשלה אמור להתחלף בתקופה הקרובה.  יוזם הדיון בהצעת החוק, חיים רמון שנחלץ בעור שיניו מאות הקלון שהיה מונע ממנו לשוב לשולחן הממשלה, עומד לסיים בקרוב ככל הנראה את מכסת הנזקים שגרם למדינת ישראל (קריסת מערכת הבריאות, גדר ההפרדה, נסיגה חד-צדדית מחבל עזה, מפלגת קדימה ועוד..).

הצמד-חמד הזה מנסה בכל כוחו להטביע חותם שאותו ישאיר לדור הבא. אם כוונת המציעים היתה לאשר את ההצעה בממשלה ולפעול על פיה, העיתוי הנוכחי הוא העיתוי הגרוע ביותר. מפלגת העבודה בקריסה, המועמדים בקדימה קורצים למרכז-ימין, ש"ס מתנגדת, ואפילו במר"צ היו כאלה כמו חברת הכנסת זהבה גלאון שהביעה את תמיכתה, אבל הוסיפה כי לממשלה הנוכחית אין מנדט לדון בו. כך מתברר עד כמה הדיון בהצעה זו אינו רלוונטי.

יתרה מכך. כל הדיבורים על 'חוק פינוי פיצוי' עוסקים בפיקציה. עורבא פרח. אין היתכנות כלכלית למהלך שכזה – לא מבחינת קופת המדינה, ולא מבחינת ציבור המתיישבים. הגזרות על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון הביאו להיצע נמוך למול ביקושים הולכים וגוברים של דירות פנויות ברחבי יש"ע. על כל יחידת דיור פנויה מתמודדות כיום מספר משפחות, ומחירי הדיור רק הולכים ומאמירים. אם יש מישהו ביש"ע שרוצה לעזוב את ביתו – כל שעליו לעשות, בדיוק כפי שעושה כל מי שרוצה לעבור דירה - הוא לפרסם ולמכור את ביתו – לרוב במחיר גבוה הרבה יותר ממה שחשב למכור. מדוע המדינה צריכה להשתתף בהוצאות אזרח שרוצה לעבור דירה?

אבל דווקא בשעה הזו אנחנו צריכים להתעורר.

המבחן האמיתי של הנושא הוא לא אם יש לו סיכויים לעבור בממשלה ובכנסת, המבחן הוא "מבחן התודעה" - מה ישאר בתודעה הציבורית, מי ינצח במאבק התודעה, ארוך הטווח.

כיום יוזמי הצעת החוק מרשים לעצמם לדון בפינוי – פיצוי כי בכך הם יוצרים למעשה אפקט תודעתי שצורב בדעת הקהל שכביכול בסופו של דבר "נצטרך לעזוב" את יהודה ושומרון. הדבר עלול לפגוע ולהסית גם את אלה שתומכים בהתיישבות, אך כאשר חוזרים על השקר שוב ושוב, יש מי שבעיניו הוא הופך לאמת, וכך גם כאלו עלולים לחזור על מנטרות השמאל הקיצוני, לתמוך במידה כזו או אחרת בחוק ובכך לפגוע בחוסן ובלגיטימיות של מפעל ההתיישבות.

כלפי ממשלה רקובה וחלולה מערכים, שיש בין חבריה אף כאלו  שנוהגים לקבל מעטפות כסף ומזוודות דולרים, עלינו לדבר בלשון אחרת. לחזור אל הערכים שלנו ואל עצמיותינו. אל המהות שלנו. לשוב בתשובה.

לכן גם עלינו מוטלת החובה לחזור על הראשונות. אנו יושבים בארץ אבותינו, בחבלי מולדת, מכוח המוסר ומכללי הצדק הטבעיים, מכח התורה והאמונה בקב"ה. וככאלה עלינו לשוב ולחדד שאל לנו למסור את חבלי ארץ אלה לאויבנו – בשום מציאות שהיא. אנו בדורות הראשונים של הקמת הבית השלישי, בונים כאן תשתית לממלכה של עשרות מליוני יהודים ולשם כך דרושה ארץ ישראל על מרחביה. אנו ממלאים את "חובתנו" לכיבוש הארץ בגבולותיה המינימליים על פי מצוות התורה.

התגובה של נאמני ארץ ישראל צריכה להיות במישור התודעתי.

אם נשכיל ננצל את המקרופונים שנפתחים לדיון ונשאל את יוזמי החוק מספר שאלות:

• האם מי מאבות המדינה וגואלי קרקעותיה (יואל משה סלומון, יהושע חנקין, מנחם אוסישקין) היה מעלה על דעתו לספסר באדמות הלאום?
• כשגורשו תושבי ניסנית מביתם בצפון רצועת עזה נכנס לשם החמאס והחל לשגר קסאמים לעבר אשקלון, מי ייכנס לבית שלי בדולב אם חלילה אעזוב אותו?
• מספר שבועות לפני הגירוש מגוש קטיף עלה קמפיין בשם: "יש פתרון לכל מתיישב" - לכמה מתיישבים כבר יש פתרון היום, שלוש שנים אחרי?
• כל תכניות השמאל עד היום הביאו רק טרור: הסכם אוסלו את האוטובוסים המתפוצצים, הבריחה מלבנון וועידת קמפ דיויד את האינתיפאדה השנייה, הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון את מלחמת לבנון השנייה . מה תביא התוכנית החדשה?
• הערבים הבינו שככל שהם מפעילים יותר טרור כך מדינת ישראל ממשיכה להתקפל! איך יראו הערבים את המשך ההתקפלות?

התשובות שאנחנו צריכים לתת בעת הזו הם שלא מספסרים באדמת ארץ ישראל!

מי שהקדיש את חייו לקבלת תמלוגים וטובות הנאה לא יזכה לקבל דיווידנדים ממכירת אדמות המולדת.  

מי שחושב שבשיטות הללו הוא יחליש את איתנות אחיזתנו בארץ ישראל, יגלה חיש מהר עד כמה אנחנו נחושים להעמיק את האחיזה ולהרחיב אותה.

מתן התשובות הנכונות רק יחזק את עמדתנו ואחיזתנו.

עצם המחשבה על ספסרות באדמות המולדת גורמת חלחלה. אנשים שהוריהם חלמו והתפללו במשך 2000 שנה לחזור לאדמה הזו יתפתו לעזוב אותה תמורת כסף - זה מעליב.

יתר על כן, שונאי ישראל במהלך הדורות, כשהיו רוצים לפגוע ביהודים חיפשו לפגוע קודם בחלשים שבהם על ידי כל מיני פיתויים, כבר בדור המדבר עמלק שבא להלחם מפתה  בישראל את הנחשלים שבהם: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים ויזנב בך את הנחשלים אחריך". בוודאי שיש בכל חברה חוליות חלשות, אנשים שבאמת לא יודעים למה הוריהם הגיעו חזרה לארץ ישראל ולא נשארו בגלות. בהחלט ניתן לפתות חלק מהם באמצעות כסף. - האם זה מלמד על כלל ציבור המתיישבים?

האם לא ברור שכל בית שתושביו יקבלו כספי פיתוי ויעזבו ייתפס מייד על ידי אותם עשרות אלפים שמתדפקים על דלתותינו ואין לנו מקום עבורם?

אנו בטוחים כי הפינוי היחיד שיתבצע בקרוב יהיה הפינוי של הממשלה ובהם, העומד בראשה אהוד אולמרט וחברו חיים רמון, מכהונתה. גם פינוי זה לא יהווה פיצוי מספיק על רצף הכישלונות שגרמו במהלך כהונתם והביאו על אזרחי ישראל.