אחדות המחנה

אין זה סוד כי מזה תקופה ארוכה ההתיישבות ניצבת בפני אתגרים לא מעטים. רבים הם הרואים בהצלחת מפעל חזרתנו לנחלת אבות, מתקנאים, ומבקשים לפגוע בו בכל דרך שהיא. ישנם כוחות הפועלים בכל דרך להחליש את ההתיישבות, לפגוע בחוסנם של אנשיה, ולחפש את נקודות התורפה החלשות יותר של הציבור הרחב המתגורר ביהודה ושומרון, את הסדק שדרכו יוכלו אותם ארגונים ואנשים לחדור ולהרחיב אותו עד לכדי קרע של ממש, בינינו לבין עצמנו, ובינינו לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית.

נכון, יש לעיתים בינינו מחלוקות על דרך הפעולה, אבל אין חולק שכולם מסכימים על מטרה משותפת אחת – לשוב לבנות להתבסס ולהרחיב את מפעל ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו. כולנו סבורים שאסור לוותר על אף שעל, ושככל שנעמיק את ההבנה הפנימית שלנו, ואת ההכרה בחשיבות המפעל הזה בציבור הישראלי, לצד בניית בתים ויישובים נוספים – גם נתרום ונסייע לביצור חוסנה ומעמדה של מדינת ישראל, וגם לשמירה על נכסיה האסטרטגיים הקיומיים.

ההתיישבות גדלה והתפתחה, ויחד עמה קיים גם ריבוי דעות טבעי ומבורך. הרב קוק אומר כי בעקבתא דמשיחא "האמת נעדרת", ומסבירים זאת – נעשית עדרים עדרים.  יש גוונים רבים ודרכי פעילות שונות, וכל אחד יירתם במאמץ שלו באופן שנראה לו, והוא מתחבר אליו. כל פעילות הנעשית למען ההתיישבות היא מבורכת, וגם כאשר יש חילוקי דעות ואי הסכמות כל עוד מדובר במחלוקת לשם שמים – סופה להתקיים.

המחלוקות בינינו הן טקטיות ואסטרטגיות, כיצד לנצח, להבקיע ולהשיג כמה שיותר למען הצלחת המחנה ודרכו, הן לא על המהות המקובלת על כולם וגם לא על האידיאולוגיה, הנאמנות והעשייה לשם שמים. על כן, כל עוד היריבות והביקורת מתנהלת כנגד הטקטיקה, כנגד צעד כזה או אחר, עם כל הקושי שבדבר – יש לכך מקום. אך אסור שהביקורת על הדרך והצעדים הטקטיים תידרדר להשמצות חירופים ואלימות  אויבינו האכזריים מבחוץ ויריבנו מבית, שצופים ביריבויות ובמחלוקות מביטים מן הצד מחככים ידיים בהנאה וצוהלים. "תנו להם" – הם אומרים – "הם כבר יגמרו אחד את השני...".

האחדות היא מטרה נעלה ומועילה. עלינו להיות מאוחדים, לא אחידים. מאוחדים במטרתנו המשותפת לנחול את הארץ וללכת בכל מרחביה ללא חשש וללא מורא כי לנו היא. מאוחדים בשאיפתנו להתרחב ולגדול ולהתפתח. מאוחדים במאמצים חוזרים ונשנים לבנות עוד ועוד יישובים והתנחלויות ביהודה ושומרון. מאוחדים בשאיפתנו לחזור לכל נחלת אבותינו מהים הגדול עד לבוא הערבה, לחבלי גוש קטיף ולצפון שומרון. אך כאשר מנסים גורמים מן ההתיישבות לתקוף לפגוע או להחליש מי מהגופים בתוך המחנה, הם פוגעים בחוסנה של ההתיישבות. כאשר תוקפים את המנהיגות ומנסים להציגה כמרוקנת מתוכן, נפגע המחנה כולו. בדיוק כפי שיד ימין לא תדקור את יד שמאל, ושתיהן לא יופנו כלפי הראש, כך גם בהתיישבות - לעשות, לפעול, וגם להיאבק ולהילחם, זה לצד זה ובשום פנים ואופן לעולם לא זה נגד זה. "ויחן שם ישראל אל מול ההר" – כאיש אחד בלב אחד. גם אם הפעולות שונות הן, העיקר הוא בלב אחד - להכיר בערכו של האחר, להתאמץ, לעבוד בשיתוף פעולה, בעדכון, ובמערכה מאוחדת נגד האתגרים הרבים שנכונו לנו.