ניצבים אנו בפתחו של יום העצמאות השישים של מדינת ישראל. קשה לבטא במילים את עוצמתו של החג ואת משמעותו. אנו רגילים לקרוא מידי יום בעיתונים על הבעיות והקשיים של מדינת ישראל וגם רגילים להתלונן על חסרונותיה, ומתוך כך לפעמים אנו נוטים להתעלם מן המציאות הכוללת – מהעובדה הבסיסית והיסודית: יש לנו מדינה יהודית עצמאית עם ריבונות, צבא, רשויות שלטוניות, בארץ ישראל. בשבוע שעבר ציינו את יום השואה, וכשבזיכרוננו צפים ועולים מראות הכבשנים ואדמת אירופה הספוגה דם יהודים, על רקע זה מתחדדת עוצמתו וגודלו של הנס שבהקמת המדינה היהודית, בבחינת "קומי צאי מתוך ההפיכה התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך ".
תקומת ישראל
מדינת ישראל איננה דבר מובן מאליו. הדור הצעיר, שנולד לאחר תקומת ישראל לא תמיד יכול להבין זאת, וגם המבוגרים יותר, במרוצת האירועים והשנים, 'התרגלו', ב"ה לקיומה של מדינה יהודית, אך במשך ההיסטוריה של עם ישראל חיינו את מחצית חייו של עמנו בגלות, בניכר. ואילו דורנו זוכה לחיות במדינה ריבונית בארץ אבותינו.
כשהחלה לנשב רוח תקומה בעם ישראל חזרו אט אט היהודים ונקבצו שוב על אדמתם, עד אשר ביום ה' באייר תש"ח, הוכרזה עצמאות ישראל. הדי התפוצצויות פגזים וקולות שריקת כדורים נשמעו אז ברחבי ארץ. שונאינו גמרו אומר, לגדוע את רעיון תקומת ישראל, בעודו באיבו. אך למרות זאת, ולמרות מערכות נוספות שבהן איבדנו את טובי בנינו שמסרו את נפשם על קדושת העם והארץ, הצליחה המדינה הצעירה לנבוט, לצמוח, לגדול ולהתפתח, ולהרחיב את גבולה מהים ועד הירדן.
החלוצים - מאז ועד היום
רוח החלוציות שפיעמה אז באותם אנשים ש"עשו היסטוריה", לא פסה מעם ישראל. היא חיה ופועמת כיום במקומות רבים בארץ ישראל, שאחד מהחשובים שבהם, הוא מפעל ההתיישבות ביש"ע. רוח זו נשבה והפעילה את החלוצים שבאו לחבל ארץ הררי ושומם, בנו בתים, חקלאות מפוארת, קהילות חמות ותומכות, שמיטב בניהם משרתים את המדינה ביחידות הקרביות בצה"ל בנאמנות והקרבה. היא שבה ומפכה בלב החלוצים החיים, יוצרים, ופועלים, שמחים, ובונים מדי יום ביומו. מתוך שגרת היום האפורה והרגילה, ניבט אלינו הניצחון הגדול של מפעל ההתיישבות – ועל כך גאוותנו.
"אין עם אשר יסוג מחפירות חייו"
נכון, עוד לא הכל מושלם. לצערנו עדיין קיימים קלקולים ובעיות. למול עוצמות של עוז וגבורה בעם ישראל, בולטת לרעה דווקא המנהיגות נטולת החזון, המעדיפה לא פעם אינטרסים צרים, הפועלת באמצעות ספינים ריקים מתוכן. אנו מייחלים למנהיגות אמיצה, המתבוננת בהשקפה רחבה על המציאות, צופה פני עתיד, נאמנה לערכי עם ישראל ומבקשת לקדם את מדינת ישראל ואת חוסנה המדיני, הלאומי והצבאי. "אין עם אשר יסוג מחפירות חייו" כתב המשורר נתן אלתרמן, אך בזמן כתיבת האיגרת הזו אנו שומעים על רעיונות עוועים של מסירת יהודה ושומרון ורמת הגולן לידי אויבינו , חלוקת ירושלים המאוחדת, , ורצון להגיע ל"הסכמים" בתקופה הקרובה ממש, הסכמים כדוגמת אלו שאת תוצאותיהם הקשות חווינו ועדיין חווים על בשרנו. אויבינו ניסו למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, ומשהוקמה מנסים בכל דרך להשיב את הגלגל לאחור, לעיתים במלחמה, ולעיתים בעורמה באמצעות "יוזמות שלום" , כביכול. ניסיון הממשלה, והעומד בראשה, להחליש את ההתיישבות ביהודה ושומרון , או חלילה להחריב קהילות בנקודות ההתיישבות החלוצית המכונות מאחזים, אף הוא לא יצלח, ההתיישבות חיה ופעילה וממשיכה להתפתח למרות כל הקשיים והמכשולים המוצבים בפניה על ידי הממשלה הנוכחית.
שותפים לביסוס חוסנה של המדינה
לעיתים יש נטייה גם בטובים שבנו לשקוע בדכדוך, ולראות דווקא את הקשיים, במקום להבין את הזכות הענקית שבתוכה אנו חיים. העליות הגדולות ממדינות חבר העמים, פדות יהודי אתיופיה במבצע משה ובמבצע שלמה, וגם מציאות של קרוב ל - 300,000 יהודים ביהודה ושומרון, כל אלה הם אירועים שלפעמים אדם שנמצא בתווך לא מרגיש את גודל עוצמתם. אם נשים לב שכל הזזת קראוון או בניית בית ביהודה ושומרון הופכת לעיתים לכותרת ראשית בעיתוני העולם, נבין כי אנו, מתיישבי יהודה ושומרון, שותפים מדי יום לביצור ולביסוס חוסנה של מדינת ישראל, גם אם בניגוד לדעת השלטונות.
"ונטעתים על אדמתים"
במלאות שישים שנה לתקומת ישראל נזכור את חללי עם ישראל בכלל ותושבי יש"ע בפרט שנפלו במערכות ישראל, ונרצחו בפעולות האיבה, רק בשל היותם יהודים שהמשיכו לילך בכל מרחבי ארצנו. בשעות אלה נזכור גם את יישובי חבל ימית, ואת יישובי גוש קטיף וצפון שומרון שנחרבו, ותושביהם גורשו מעל אדמתם, ועודם נמצאים במגורים זמניים, ללא פתרונות למגורי הקבע, ועם קשיים רבים. להם נאחל כי נזכה לשוב לכל אותם יישובים ולראות בתפארתם בשנית, כמאמר הנביא: וּנְטַעְתִּים עַל-אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם, אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם—אָמַר ה' אֱלֹקֶיךָ. (עמוס ט', ט"ו)
ועל אף זאת, ועל אף שלא הכל מושלם, איננו מתכחשים למדינה, ונניף בגאון את דגלה, כי המדינה היא עם ישראל השב לארצו, וזכה להפוך את החלום הציוני למעשה מבורך ולמדינה שבה קרוב לשישה מיליון יהודים. ביום זה, עלינו לעצור לרגע ולהתבונן בראייה מקיפה על שיבת ציון ושישים שנות עצמאות יהודית, לראשונה מאז מרד בר כוכבא. על כן, נמשיך לבנות ולפתח את חבלי מולדתנו כשליחיו של עם ישראל ונמשיך לחזק ולבצר את עצמאות ישראל בארצו.
בפרוש יום העצמאות השישים של מדינת ישראל
מאחל בית מועצת יש"ע
חג עצמאות שמח.
.jpg)
