לצאת מהדשדוש.
המציאות אותה מציאות, שוב ערים מופגזות, הממשלה אותה הממשלה, המנהיגות אותה מנהיגות והדשדוש אותו דשדוש. זו הייתה גם רוח הדברים של השר לביטחון הפנים אבי דיכטר שהקריא בישיבת הממשלה בתחילת השבוע קטע מדו"ח וינוגרד שבו מתוארים רוב שלבי מלחמת לבנון השנייה, אשר תוארו על ידי הוועדה כ"תקופת דשדוש" ואמר שבמציאות העכשווית ניתן רק להחליף את המילה "קטיושות" ב"קסאמים" ואת שמות יישובי הצפון בשמות היישובים בדרום. הוא טען כי מורגש דשדוש בהחלטות שבין הצבא והדרג המדיני כאשר הפעילות של צה"ל מוגבלת בגלל הדרג המדיני. לדבריו, "בינתיים נחשף העורף למלחמה של רקטות קסאם, סופג נפגעים ותפקודו האזרחי נפגע קשות, אך לא נערכת פעולה צבאית היכולה לתת לדבר מענה". רק לפני שנים בודדות מדינת ישראל עמדה לפני גל טרור ביהודה ושומרון ובמקומות רבים ברחבי ישראל. גם אז היה מי שטען שאין פיתרון צבאי ושכניסה ישראלית לערים הפלסטיניות תגבה מחיר כבד בצד הישראלי, והנה – ממשלת ישראל קיבלה החלטה נחושה. לרוצץ את ראש הנחש, ובפעולה צבאית נרחבת, במסירות נפש של חיילי צה"ל ומפקדיו, הצליחה למגר את הטרור הרצחני ולהוריד אותו לרמה אפסית. כמו אז, גם היום. ניתן להפסיק את ירי הקסאם, אבל לשם כך דרושה מנהיגות נחושה ולא רופסת, נדרש לצאת מהדשדוש.
בשבוע שעבר התפרסם דו"ח וינוגרד, דו"ח קשה שעסק במלחמה המוצדקת בלבנון מחד, ומאידך בהתנהלות השערורייתית וחוסר המנהיגות שהוכיחו קברניטי המדינה ואהוד אולמרט בראשם. מקורביו של ראש הממשלה וצוות הספינולוגים שלו מיהרו להדגיש שרוב התיקונים והליקויים כבר תוקנו ואסור שהמערכת שעסוקה בהפקת הלקחים תפגע ותכנס למערבולת.
חלקים גדולים בממשלה ובייחוד העומד בראשה חוזרים שוב על טעויות העבר, שוב עוצמים עיניים, שוב מתעלמים מהסכנות, שוב מחכים שחמאס יתעצם ויתחזק, ובינתיים כובלים את ידי הצבא לפעולות נקודתיות בלבד ומוכנים לספוג את מטחי הקסאם עם טווחים שהולכים ומכסים אזורים נרחבים בדרום.
במקום שמדינת ישראל תפעל בצורה נרחבת ותצא למבצע במרחבים שמהם משגרים טילים על ישראל, היא פועלת בצורה נקודתית מול חוליות קסאמים, ועסוקה במיגון נרחב בשדרות ביישובי עוטף עזה. לא מן הנמנע, שממשלת ישראל תמשיך במדיניותה גם כשהקסאם יגיע לאשדוד – שהרי על פי הדיווח של ראש השב"כ בישיבת ועדת חוץ וביטחון לפני כשבועיים בידי הפלשתינים טילי גראד המסוגלים להגיע לטווח של כ –
בימים אלו ניתן לראות את התגשמות המימרה "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים". עולם הפוך. מדינת ישראל מספקת חשמל ומים לרצועת עזה ומתחבטת האם להפחית בהדרגה את החשמל באחוז או בחצי אחוז מדי שבוע, מדינה המספקת תשתיות חשמל מים ודלק למפעלים ולמחרטות שבהם מייצרים את טילי הקסאם שפגעו בתחילת השבוע באחים טוויטו בשדרות וגרמו לקטיעת רגלו של הצעיר, אושר בן השמונה. מדינת ישראל מספקת חשמל לארגוני הטרור שמנסים לירות קסאמים לעבר תחנת הכוח רוטנברג באשקלון שמספקת חשמל לפלשתינים. האבסורד כל-כך גדול עד שאפילו המצרים, שלכאורה היו אמורים לתמוך בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים בפלשתינים ובחמאס – עומדים על שלהם בצורה תקיפה והתבטאו בחריפות נגד המתרחש ברצועת עזה, ושר החוץ המצרי, אחמד אבו אל רייט, אמר כי מצרים לא תסבול שום הפרה של ריבונות גבולה וכי "כל מי שיעז לחצות את הגבול - נשבור את רגליו", זאת לעומת המנהיגות בירושלים שמגמגמת ומשתהה לנוכח המצב בשדרות והאזור.
המציאות ביישובי הדרום הביאה את התושבים לעלות לירושלים ולהפגין בה מול קריית הממשלה, ובהמשך גם בתל-אביב מול משרד הביטחון ובנתיבי איילון. על פי הדיווחים באמצעי התקשורת, עם ישראל קיבל את המחאה הזו בהבנה ואזרחים ירושלמים, תל-אביבים, ותושבים מכל רחבי ישראל הצטרפו לקריאה ולמחאה. גם משטרת ישראל הונחתה לאפשר את המחאה ולנהוג עם המפגינים בעדינות יחסית. לעומת זאת, אף נציג מהממשלה, אף שר, אף חבר קבינט, לא ירדו מכיסאם, לא יצאו לרחוב לשמוע מקרוב את זעקת אנשי שדרות. הדשדוש והאטימות, מסתבר, ממשיכים. הפעם זה בשדרות.