הסדרת ההתיישבות היא עניין אנושי בסיסי

בשבוע שעבר יצאנו, בכירי תנועת הביטחוניסטים בהזמנת מועצת יש"ע, לסיור בחלק מההתיישבות הצעירה, על מנת ללמוד את הנושא יותר לעומק ולהבין את הסוגיות. כולנו שרתנו שנים רבות במרחב ומכירים לא רע את השטח, אבל סיור זה היה מאד שונה, שכן הוא נגע לעומק בסוגיות אזרחיות יום-יומיות ולאו דווקא בסוגיות הביטחוניות בהן עסקנו במרבית חיינו הבוגרים.

המשכנו בסיור למצפה "שלושת הימים" באיתמר, שממערב וממזרח לו פרוסה התיישבות אשר נמתחת מהיישוב איתמר עצמו מזרחה עד לנ.ג. 777 - החווה של איתמר כהן. במרחב זה גרות כ-100 משפחות אשר שומרות על אחד הרכסים האסטרטגיים והחשובים ביותר של מדינת ישראל ב"תנאים לא תנאים". כביש משובש, אין גדר ביטחון, אין צנרת מים נורמלית וגם לא חשמל מסודר.

והאנשים? מלח הארץ. מרצים, מורים, הייטקיסטים וחקלאים, רבים מהם קמים מוקדם בבוקר ונוסעים לעבוד בתל אביב או ירושלים. יש אנשי קבע ובעלי מקצועות חופשיים. לכולם מגיע מה שמגיע לכל תושב במדינת ישראל. חשמל, מים, דואר, תחבורה ציבורית וכו'.

התחנה הבאה שלנו הייתה החווה של איתמר כהן. מקום פסטורלי עם נוף עוצר נשימה. מה שתפס את עיניי בביתו הצנוע היה הספרייה הענקית ועמוסת הספרים. איתמר הוא אחד האנשים האינטליגנטיים והחדים שיצא לי לפגוש. התרשמתי עמוקות מהפרויקט המדהים שלו לשיקום נערי גבעות ולגיוסם לצה"ל. איתמר משלב עבודה בחווה עם חינוך לערכי ציונות והאהבת הארץ ולשירות בצבא ומציל מדי שנה עשרות נערים מגורל אכזר ומחזיר אותם לחיק החברה ואף לעמדות הובלה. רבים מהם הופכים לקצינים בצה"ל.

איתמר אדם מאושר ושמח בחלקו, אבל גם לו מגיע מה שמגיע לכל אזרח בישראל - תנאים אנושיים בסיסיים לחיות. החווה של איתמר, בדומה לעשרות חוות נוספות בארץ, שומרות על שטחי האש של צה"ל מפני פלישות של ערבים ובדואים. זו משימה חשובה ביותר שהמדינה זקוקה לה מאד בכל רחבי הארץ.

מהחווה של איתמר המשכנו בדרך סלולה חדשה שגולשת מזרחה לכיוון מעלה אפרים. אחת הדרכים היפות שיצא לי לראות. הלב ממש מתרחב ושמחה גדולה אוחזת אותך למראה הנוף הבראשיתי הצבוע כולו ירוק בעונה זו.

משם המשכנו לגוש שילה, לשני יישובים די מבוססים - אחיה וגבעת הראל. ביישובים ניהלנו שיחה עם התושבים. בכל יישוב יש כ-60 משפחות ומעל 300 ילדים. אנשים אידאליסטים, אך גם כאלה שחיפשו איכות חיים ומרחבים במרכז הארץ. התושבים סובלים מבעיות בסיסיות יום-יומיות.

נתחיל מזה שאם אתה גר ביישוב לא מוסדר (ובינינו כל המדינה קמה ככה. איזה יישוב במדינה קם עם תב"ע?) אז אתה לא יכול לקבל משכנתא. אז מה עושים? ממשכנים את הבית של ההורים או מנסים לגייס כסף בדרכים אחרות הרבה פחות מומלצות.

מדרכות - אין, גני משחקים - אין, תחנת אוטובוס ביישוב - אין, כביש גישה נורמלי - גם אין. דואר? הולכים לאסוף מהיישוב ליד. אינטרנט נורמלי לאלה שעובדים מהבית? בעיה גדולה מאד.

לא מדובר בהחלטות מדיניות דרמטיות. זה עניין אנושי בסיסי. כל מי שדבק בזכויות אדם צריך לתמוך במהלך זה. אנחנו תנועת הביטחוניסטים גם רואים בהתיישבות מכפיל כוח ביטחוני ומימוש החזון הציוני בארצנו.

ראש הממשלה ושר הביטחון, הגיעה העת - מסדירים את ההתיישבות הצעירה!