המשימה – לשמור על קיסריה של השומרון

בימיו של אחאב ומלכי ישראל שאחריו, נבנתה העיר בפאר שלא נראה כמותו בארץ ישראל עד לאותה תקופה. פאר זה בא לידי ביטוי גם בתיאורים התנ"כיים של העיר וגם בממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בה. בתוככי העיר התרחשו כמה מסיפורי התנ"ך המרגשים והמוכרים ביותר כגון: המצור של בן הדד על העיר מול אחאב מלך ישראל ואמירתו המפורסמת של אחאב, כאשר נזעק להגן על כבוד ישראל: "אל יתהלל חוגר כמפתח..." (מלכים א' י"ט), סיפורם של ארבעת המצורעים היושבים העיר ותשועתה של העיר מהמצור.

ברחובות העיר הילכו אליהו הנביא ואלישע וניבאו את נבואות הזעם שלהם על המלכים הגדולים של בית עמרי. הושע ועמוס הוכיחו את מלכי ישראל אחריהם על הפער החברתי בין אצולת העם לבין החקלאים הפשוטים ומהעיר הזו יצאו עשרת השבטים לגלות אשור בשנת 721 לפנה"ס על ידי סרגון השני מלך אשור.

בתקופה הביזאנטית מקבלת העיר חשיבות דתית גדולה כמקום מושבו של בישוף ובעיקר בשל מסורות בדבר הבאתו לקבורה של יוחנן המטביל בעיר. בתקופה זו הופכת העיר למוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

החפירות באתר נערכו לראשונה בין השנים 1908 - 1910 ולאחר מכן גם בין השנים 1931 - 1935. החפירות, שנערכו בקנה מידה נרחב מאוד, חשפו שרידים מרשימים ובהם: ארמון מלכי ישראל (המבנה המפואר ביותר בארץ מתקופת התנ"ך) ובו אוסף שנהבים מרהיב המכונה "שנהבי שומרון", תיאטרון מפואר מתקופתו של הורדוס, רחוב עמודים, פורום ועוד. משלחת החפירות הפסיקה את עבודתה עקב פרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936.

בשנת 1968 מפקד כוחות צה"ל בשטחים דאז, האלוף רחבעם זאבי (גנדי), העניק לאתר מעמד רשמי של גן לאומי מוכרז ובמהלך שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת האתר פעל כגן לאומי קולט קהל. בשנים האחרונות הביקורים באתר לא היו תדירים ונערכו בעיקר באירועים וימים מיוחדים ובתיאום עם מרכז סיור ולימוד שומרון. אמנם רובם של הממצאים הם בשטח האתר הארכיאולוגי, אך חלק לא מבוטל נמצא גם בתוככי הכפר סבסטיה הסמוך. בהסכמי אוסלו קיבל האתר הכרה רשמית כאחד מהאתרים החשובים ביותר לצד הישראלי, אך יחד עם זאת חלקים ממנו נמסרו לידי אחריותה של הרשות הפלסטינית.

בשנים האחרונות החלה הרש"פ בפיתוח אתרים ארכיאולוגים כחלק מעיצוב ערכי המורשת והתרבות, פעמים רבות תוך מחיקה מכוונת של ההיסטוריה הישראלית. בשל חשיבותה הרבה, נבחרה שומרון לאחד מאתרי הדגל של הרש"פ, אשר מנצלת את אחריותה ואת אוזלת היד הישראלית כדי לבצע עבודות פיתוח מאסיביות תוך פגיעה משמעותית בשרידים בשטח. חלקו של האתר שבשליטה ישראלית, נמצא במצב מוזנח למדי וחשוף כל העת לשוד מצד ערביי הכפרים אשר מציעים את מרכולתם למבקרים באתר.

במטרה לחשוף את האתר לציבור הרחב יצאה מועצה אזורית שומרון יחד עם הארגון "שומרים על הנצח" ומרכז קטיף וצפון השומרון ביוזמה של פתיחת האתר למבקרים באופן חופשי כל יום רביעי, בהדרכה של מרכז סיור ולימוד שומרון ובאישור ואבטחת צה"ל.

בשבוע הראשון להפעלת הפרויקט (18.11.2020) נחל המיזם הצלחה גדולה כשמעל ל-300 אנשים זכו לבקר בשומרון העתיקה ולראות את פסוקי התנ"ך בעיניהם. במועצה אזורית שומרון צופים כי זוהי רק יריית הפתיחה בדרך לחידוש הפעילות האתר והפיכתו לקולט קהל באופן קבוע.