תיבת נח, חברון, והסכם אברהם
.jpg)
כאשר הציף המבול את הארץ, לא נותרו בחיים אלא נח ואשר איתו בתיבה. הם נשארו מוגנים בשל רחמיו של ה', אשר נח מצא חן בעיניו. תיבת נח הפכה בשל כך לסמל של מקום מוגן בתוך עולם בלתי-יציב. אולם אותה תיבה עצמה כבר אבדה לאנושות, ואף מלכתחילה היא לא נועדה להיות מקום עליה לרגל.
תיבת נח ומערת המכפלה
בדומה לתיבת נח, מערת המכפלה גם היא מהווה מקום מקלט מפני תהפוכותיו של עולמנו הסוער. אך בניגוד לתיבה, המכפלה נותרה כמקום מוחשי שניתן לבקר בו – מקום אשר מעורר בקרב מבקריו תחושה של יציבות וקביעות בתוך עולמנו הסואן, בהיותנו יצורים שהקיום שלהם הוא בר-חלוף. המערה זכתה לכך עקב העובדה, שהאבות והאימהות מהווים עוגן קבוע ויציב בתוך עולם בו גישות וערכים משתנים כל הזמן. הבטחת הא-ל לאבות מהווה מוטיב חוזר ויסודי בתורה, והיא מורה על קשר בל-ינתק.
טביעת החותם הנצחית של האבות והאימהות – היא הכוח העומד מאחורי תחושת השלום והיציבות היונקת ממערת המכפלה.
יתר על כן, המבנה של מערת המכפלה לכשעצמו משרה תחושה של קביעות. בניגוד למבנים אחרים מאותה תקופה, מבנה ההנצחה ההרודיאני אשר עומד על גבי מצבות האבות והאימהות לא נחרב מעולם. אמנם נערכו בו שינויים ותוספות, אך המבנה הבסיסי נותר כשהיה.
מצבת זיכרון שלא נפלה מעולם
הבניין ההרודיאני השוכן מעל מצבות האבות והאמיהות הוא הבניין העתיק ביותר בעולם שעדיין עומד ואשר באופן רציף מאז הקמתו משרת את מטרתו המקורית – מתן הכבוד הראוי למייסדי המוסר המונותאיסטי ולמשפחה הראשונה שממנה נוצר העם היהודי.
אולם אותה יציבות וקביעות המיוצגות על-ידי מערת המכפלה עומדות בניגוד ניכר לעין למציאות הפוליטית והחברתית הסוערת, אשר עוטפת את אותה מערה. מאז חורבן בית שני, היה האתר תחת שלטון הרומאים, הביזנטים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים, הטורקים, הבריטים והירדנים. על-אף כל זאת, היהודים וכל ההולכים בדרך אברהם נהרו למערה תחת כל שלטון ותחת כל התנאים המשתנים, ותמיד מצאו במקום נחמה ועוצמה אינסופית, אשר עמדה להם ברגעים הקשים ביותר.
שניים שניים
בדומה לתיבת נח, מערת המכפלה גם היא משמשת מקום בו ערך המשפחה מקבל את ביטויו המובהק. "שניים שניים", "זכר ונקבה" נכנסו החיות לתיבה ויצאו ממנה. גם מערת המכפלה, בדומה לכך, היא מקום מנוחתם של הזוגות – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, אשר באו יחדיו כמשפחה על-מנת להוליד אומה.
הקשר המשפחתי, קשרי האהבה וערכי השבט – כל אלו מעניקים למערה את חיוניותה ואת תחושת היציבות הנצחית הנובעת ממנה.
הסכם אברהם ועירו של אברהם
ואם כבר הזכרנו עולם סואן – נראה כי העולם כיום חווה סוג של ערעור מוסדות הארץ בדומה למה שהיה במבול. החל בבחירות בארצות הברית עם ההבדלים הקוטביים שיש שם בין הצדדים, המהומות והאנטישמיות, עד לפוליטיקה הישראלית בה כולם ששים אלי קרב, ומעבר לכל אלו, כמובן – מגפת הקורונה.
ועדיין, עם כל הבלגן שמסביב – ישנה קרן אור אחת, אשר בוהקת בתוך כל אותה מציאות, והיא היחסים הדיפלומטיים ההולכים ונרקמים בין ישראל לבין מדינות ערב שבאזור, ובתוכן איחוד האמירויות, בחריין ומדינות נוספות. יפה עשה מי שהעניק להם את השם 'הסכם אברהם' – שם אשר מציין את אביהם של בני ישראל ובני ישמעאל. דווקא בחברון קרה הדבר, כאשר יצחק וישמעאל הגיעו יחדיו על-מנת לקבור את אביהם המשותף אברהם ולחלוק לו כבוד אחרון – ובאותו מעמד חזר בתשובה ישמעאל, אולי אבי האומה הערבית.
העיר חברון – עירו של אברהם, ומצבת קבורתו השוכנת בתוכה, יכולות להפוך למוקד מפגש עבור כל אוהביו של אברהם ההולכים בדרכו שהנחיל – לעבוד את הא-ל היחיד לבדו. בקרוב, בעזרת ה', יבואו כל בניו של אברהם – בניו הפיזיים כמו גם אלו הרוחניים – כולם יחדיו יבואו לחברון על-מנת למצוא בסיס משותף ולהתקדם יחדיו לעבר שלום ושגשוג.
אך עד שזה יקרה, עם ישראל ימשיך לעמוד איתן ולהגן על מערת המכפלה, מקום קבורת האבות והאימהות, אשר היא המגינה עלינו בצוק העתים, כפי שתיבת נח הגנה על העולם בשעתה.
