שומרי הקהילה

בחצי השנה האחרונה אנו חווים יחד עם שאר העולם אירוע קשה ולא מוכר. מגפת הקורונה פרצה לחיינו בעיצומה של התפתחות גלובלית, פתיחות בינלאומית וקשרים כלכליים חברתיים חובקי עולם. בתוך כך הגיע נגיף זה ושינה את תפיסת החיים שאנחנו מכירים. הווירוס החדש שיתק את העולם, סגר את השמים לטיסות, והחזיר את כולנו לפרופורציות, חזרה לחיי המשפחה והקהילה.

זהו משבר ארוך וקשה אשר פוגע ברבדים רבים בחיי האדם – כלכלה, פרנסה, חברה, צריכה, מזון, בריאות, פנאי ועוד. התמשכות האירוע מעצימה את הפגיעות והחולשות.

עם תחילת השנה החליטה ממשלת ישראל על סגר ארוך נוסף. התמשכות האירוע והתגברות מספר החולים מעצימה את הפגיעות והחולשות של האדם והחברה. כאן נכנס מודל היישוב הקהילתי, אשר רווח מאוד בכל רחבי הארץ אך ביתר שאת ביישובים הקהילתיים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. ניסיון העבר הוכיח כי במשברים חמורים בהם העתיד לוט בערפל, אנשים השייכים לקהילה ולחברה מגובשת כמו באזורים הללו, הם אלו שמצליחים להתמודד עם המשבר ולעבור אותו בצורה טובה, ואפילו לצמוח ולצאת מחוזקים יותר.

החוסן הקהילתי מושפע מהלכידות הקהילתית, מהקשרים בין מבנים קהילתיים רלוונטיים ורשויות מקומיות, מאיכות המנהיגות ומרמת העצמאות והאחריות של חברי הקהילה. במאמרים מחקריים, החוסן מתואר כגורם מרכזי בהתמודדות עם משברים לאומיים בכלל, ומגפות בפרט. במהלך המגפה הנוכחית אפשר היה לראות ביטויים לחוסן קהילתי שהשתקפו בעשייה יעילה רבה ברמה השכונתית, ביוזמות רבות שהובילו מתנ"סים, רשויות מקומיות, גמ"חים, וגופים שכונתיים אחרים, ואף בהתארגנויות ספונטניות של קבוצות אזרחים על בסיס התנדבותי.

חשוב לדעת כי לא רק שכונות ויישובים קהילתיים חמים ומגובשים יכולים לשמש כסוכני חוסן לקהילה ולאנשיה, אלא גם בתי ספר יכולים להוות גורמי חוסן קהילתי עבור התלמידים ומשפחותיהם וגם עבור אוכלוסיות רחבות יותר. דבר זה נכון בכל השלבים של התמודדות עם מצב חירום – בשלב מניעתי, בשלב של תגובה ראשונית ובשלב השיקום.

בהתמודדות עם התפרצות מגפת הקורונה מתגלים מוקדי הכח והחוסן של הפרט והקהילה. אפשר להתרשם בשטח מעשייה רבה ומרשימה של ארגוני חסד ויוזמות ציבוריות, של וועדות קהילתיות לתמיכה וסיוע, התארגנויות משותפות לתפילה ולתקיעת שופר, סיוע למבודדים ולחולים ועוד. בתקופה זו צריך לשים דגש בעיקר על הקהילה כמקור הכוח והחוסן של החברים, ועל חיזוק המשפחות והפרט להתמודדות עם אירוע משברי כזה, שלא ידענו בעבר.

בימים אלו, של חגי תשרי, אנו קוראים לכולם לשמור על הנחיות משרד הבריאות אשר מתפרסמות תדיר באמצעי התקשורת ובאינטרנט, להימנע מהתכנסויות שאין בהן צורך חיוני, לוודא שאנו שומרים על כללי ההיגיינה מכל משמר ושומרים על הבריאות שלנו ושל הקרובים לנו. עלינו לשמור גם על בריאותם של הסובבים אותנו, ובעיקר של אלה אשר אנו יודעים שהם נמצאים באוכלוסיית סיכון אשר יכולים להינזק מהנגיף באופן חמור.

ישנה אחריות אישית גדולה מאוד של כל אדם על עצמו משפחתו וסביבתו. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" זה כלל בו כל אחד מחוייב לשמור על הנפש של כולנו. האחריות על כך נמצאת בידיו של כל אדם. הן בצד הבריאותי מניעתי על ידי הקפדה על הכללים כמו מסיכה, ריחוק חברתי, מניעת התכנסויות המוניות, היגיינה. והן בצד החברתי על ידי חיזוק החוסן הקהילתי בתוך הקהילה שלנו: לבדוק האם השכן שלי שנמצא בבידוד זקוק למשהו, להתקשר לחבר או לבן משפחה שנמצא לבד ולחזק אותו בימים האלה ולהציע עזרה בחגים לאנשים אשר זקוקים לכך, ועוד.

אמנם אנחנו נמצאים בגל השני, ואולי כבר התרגלנו למצב הקיים, אבל צריך זכור שהנגיף עדיין נמצא איתנו והוא עדיין פוגע באנשים רבים. בעת כתיבת שורות אלה יש בישראל מעל ל-50 אלף חולים פעילים, מתוכם 668 במצב קשה ו-159 מונשמים. נגיף הקורונה גבה קרוב למיליון מתים ברחבי העולם, ו-1,285 נפטרים בישראל לבדה.

אנו מודים לצוותי הרפואה, הרווחה והביטחון ביהודה, שומרון ובקעת הירדן אשר פועלים ללא הרף למניעת התפשטות נגיף הקורונה ושמירה על בריאות הציבור. כמו כן, גם למפקדי ולחיילי צה"ל באזור ולמשטרת ישראל אשר שומרים על הסדר ועל השגרה היחסית במציאות המיוחדת לאזור שלנו.

בימים אלה, אנו מבקשים לחזק את כולנו, תושבי מדינת ישראל בכלל ותושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן בפרט. זוהי תקופה אשר איננו יודעים מתי היא תיגמר ואיננו יודעים אלו אתגרים עוד מחכים לנו בהמשך הדרך. אנחנו מאחלים לכולם ברכת בריאות טובה לכולנו ורפואה שלמה לחולים. בתקווה שהמגפה הזאת תהיה מאחורינו בהקדם.

גמר חתימה טובה ושנה טובה ובריאה לכל בית ישראל.