כנס הספר והמדבר השלישי בסוסיא

בסוף השבוע שעבר התקיים בסוסיא "כנס הספר והמדבר" - זו השנה השלישית ברציפות, אשר ריתק אליו מאות ישראלים, דתיים ושאינם דתיים, תושבי יש"ע וישראל הקטנה בסדרת הרצאות מאלפות על תולדות ההתיישבות היהודית בהר חברון, הכנס עסק  השנה בשאלה מי בנה את שלב א' במצדה ובגילוי חדש – מי נתן את השמות למקומות ולאתרים היהודיים בהר-חברון ומתי.  

ראש המועצה האזורית, הר חברון, צביקי בר חי, שדיבר בכנס גילה כי שיתוף פעולה סמוי בין הירוקים לבין הכתומים הציל את מדבר יהודה מחורבן הדחפורים של גדר ההפרדה.    

במהלך ההרצאות התגלתה עובדה מעניינת: החוקר יהודה זיו שבדק את תולדות השמות הרשמיים במפת המדינה בנגב גילה שראש הממשלה באותם ימים, דוד בן גוריון, החליט להעניק שמות יהודיים למקומות ואתרים בהר חברון למרות שהם נכללו אז בתחום ממלכת ירדן.

מיד  לאחר מבצע עובדה לכיבוש הנגב הקים בן גוריון את "הוועדה למתן שמות עבריים לנגב", שפעלה ליד משרד ראש הממשלה. באותה עת לא היו עדיין בנגב אלא יישובים אחדים בלבד , ועיקר עיסוקה של הוועדה היה קביעת שמות עבריים לעצמים גיאוגרפיים.

במהלך עשרה חודשים בלבד, בין התאריכים 29/5/50-18/7/49, קיימה הוועדה 29 ישיבות, שבהן נקבעו שמות לאתרים שמדרום לקו הרוחב אשקלון-  שפך נחל קדרון 561.

עבודת הוועדה סוכמה במפה העברית הראשונה של הנגב (גיליון 2/"ישראל  דרום", 1:250,000, 1950). מפה זו היא היחידה בהוצאת מחלקת המדידות, שבצד שמו העברי של כל מקום צוין גם שמו הערבי הקודם! 

המפה המדוברת יצאה לאור לאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן (3 באפריל 1949), שבעקבותיו סומן "הקו הירוק" בדרום הר חברון.  אולם, הוועדה התעלמה מחלוקה זו בין המדינות וקבעה, ביוזמת בן-גוריון ובאישורו, מספר שמות עבריים גם ליישובים, חורבות ועצמים גיאוגרפיים בתוך תחומי ירדן שמעבר לקו הירוק בגזרה זו.  

בין היתר קבעה הועדה שהכפר הירדני יאטה יקרא יוטה כשמו התנ"כי, הכפר אסתמוע יקרא אשתמוע כשמו העברי וח'רבת ענב תקרא ענק על שם הענקים המופיעים בספר יהושע. לימים, כשישראל הקימה את ההתיישבות היהודית בהר חברון הפכו השמות הוירטואליים  במפת בן גוריון לשמות הרשמיים של הישובים החדשים באזור.

את חוברת הכנס ניתן להשיג בבית ספר שדה סוסיא  02-9963424