הישוב עצמונה היה מושב שיתופי. לפני מספר שנים עבר הישוב תהליך הפרטה על פיו שייכות כל המשפחות לאגודה הקהילתית ו- 30 משפחות הישוב שייכות למסגרת השיתופית. בין שני הגופים הללו היתה קיימת הרמוניה מלאה ועזרה הדדית.
קהילת בני עצמון (עצמונה) תאריך עלייה לקרקע: 1978
תאריך הגירוש: 21.8.05
מספר תושבים: 95 משפחות, 700 נפש. מיקום קודם: דרום גוש קטיף
מיקום נוכחי: עיר האמונה סמוך לנתיבות, יתד, ונגב מערבי. אופי הקהילה:תורנית. בראשיתו היה הישוב עצמונה מושב שיתופי, לפני מספר שנים עבר הישוב תהליך הפרטה על פיו שייכות כל המשפחות לאגודה הקהילתית ו- 30 משפחות הישוב שייכות למסגרת השיתופית. בין שני הגופים הללו היתה קיימת הרמוניה מלאה ועזרה הדדית. מאפיינים ייחודים: לאוכלוסיית הישוב, בעלת האופי הדתי- תורני היתה מערכת חינוך ענפה משלה שכללה: מעונות, גנים, תלמוד-תורה לבנים ובית ספר לבנות בהם למדו כ- 550 תלמידים מעצמונה ומשאר ישובי גוש קטיף ומכינה קדם צבאית "עצם" בראשות הרב רפי פרץ, בה למדו כ- 150 בחורים מדי שנה. תעסוקת התושבים: במשק השיתופי – החקלאות שגשגה - שטח של למעלה מ-5000 דונם גידולי שדה באזור הבשור, 12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, ומשתלות עצמונה, משתלה שנחשבה כאחת מהמתקדמות והגדולות בישראל ובנוסף חברת בניה תהליך הגירוש: תושבי עצמונה עד הרגע האחרון המשיכו באמונתם העזה כי "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם", לבסוף כשהחיילים כבר נכנסו לישוב התכנסו התושבים יחד בבית הכנסת לבכי ופרידה אחרונה, ומשם יצאו אל האוטובוסים מחובקים בשירת "תהא השעה הזו שעת רחמים ועת רצון מלפניך
היום: לאחר הגרוש - עצמונה - היישוב התחלק לשתי קבוצות עיקריות - הקבוצה הראשונה היא זו שיצרה פתרון עצמאי בעיר האמונה סמוך לנתיבות . קבוצה זו מונה כ- 65 משפחות שרובן עדיין מתגוררות בתנאים קשים באוהלים ובקראוונים תחת סככה ליד נתיבות. משפחות בודדות מקבוצה זו גרות כרגע בנתיבות, בעלומים ובקיבוץ סעד, אך הן קשורות לקהילה בעיר האמונה ומתעתדות לעבור עם הקבוצה לקיבוץ שומריה. הקבוצה השנייה, המונה כ- 30 משפחות, עברה למושב יתד בחבל שלום. |