נצרים
נצרים הוקמה כהיאחזות נח"ל של גרעיני השומר הצעיר, לאחר מכן שימש המקום בסיס מעבר לישובים בחבל קטיף. בשת תשמ"ד - (1984) אוזרח המקום על ידי תנועת הקיבוץ הדתי. לאחר מספר שנים פורק הקיבוץ ועוזבי הקיבוץ הקימו במקום ישוב קהילתי- עירוני.
תאריך הגירוש: 22.8.05 מספר תושבים: 80 משפחות, 500 נפש מיקום נוכחי: יבול, אריאל מאפיינים ייחודיים: נצרים שכנה במרכזה של הרצועה, מאז הסכמי "אוסלו" החמיר מצבו הביטחוני של הישוב. ונצרים הפכה למבודדת עם ציר גישה הכרוך בסיכונים יומיומיים. בראשית הסכמי אוסלו מנה הישוב 25 משפחות - ובאחריתו מנה הישוב קרוב ל – 80 משפחות. תעסוקת התושבים: אנשי חינוך, חקלאים ובעלי מקצועות חופשיים. בישוב היו שטחי חקלאות נרחבים ובהם גידלו חלק מתושבי נצרים: עגבניות ליצוא, מנגו, ירק ללא תולעים, לול פטמים ואף מחצבת חול, חלק מתושבי הישוב עבדו בישובים העירוניים הסמוכים. קצת היסטוריה: נצרים הוקמה כהיאחזות נח"ל של גרעיני השומר הצעיר, לאחר מכן שימש המקום בסיס מעבר לישובים בחבל קטיף. בשת תשמ"ד - (1984) אוזרח המקום על ידי תנועת הקיבוץ הדתי. לאחר מספר שנים פורק הקיבוץ ועוזבי הקיבוץ הקימו במקום ישוב קהילתי- עירוני. הגירוש: נצרים היה היישוב היהודי האחרון שפונה מרצועת עזה. בהוראת רב היישוב הבטיחו התושבים שלא להתנגד באלימות לפינוי. גם 200 ה"מסתננים" ששהו ביישוב קיבלו את עמדת התושבים. בית בית עברו הכוחות המפנים והודיעו לתושביהם כי הרגע המר הגיע, בבכי ובכאב רב תלשו את עצמם התושבים מבתיהם לכיוון בית הכנסת המרכזי. אחרי שנפרדו מגדוד שמשון, והתפללו בבית הכנסת, הוציאו עמם התושבים וראשי הנהגת הציונות הדתית את ספרי התורה ומנורת שבעת הקנים שניצבה על גג בית הכנסת, בזאת בא הקץ על ההתיישבות הנוכחית בגוש קטיף.מנצרים נסעו התושבים לתפילה בכותל המערבי שם התקבלו בברכה על ידי רבבות אנשים. היום - היישוב נצרים התחלק לשתי קבוצות - כ- 20 משפחות החליטו להישאר בעיר אריאל, שבה התגורר כל היישוב במשך כחודשיים במעונות הסטודנטים של המכללה, ולהוות גרעין תורני במקום. בינתיים הן מתגוררות בקרני-שומרון, עד שיסיימו להציב בעבורם קרוואנים באריאל. 50 המשפחות הנותרות עברו למושב יבול בחבל שלום. |