|
בשמו של הישוב "אלי-סיני" השתקפו הגעגועים לחבל סיני ממנו פונו חלק מתושבי היישוב, ותקוותם לשוב אלי סיני. הישוב הוגדר כאגודה שיתופית קהילתית עם תקנון שבא להבטיח את קיום יעדי הישוב, דרכי ניהולו ואורח החיים הקהילתי בו.
מספר תושבים: כ 80 משפחות שהן למעלה מ 350 איש.jpg)
מיקום קודם: צפון חבל קטיף, כ15 ק"מ מאשקלון.
מיקום נוכחי :המשפחות שהתגוררו באלי-סיני התפזרו לכמה מוקדים; קרוב ל - 40 מהן מתגוררות עדיין באוהלים שהקימו בצומת יד-מרדכי, האחרות מתחלקות בין אתרי הקראווילות בקיבוץ כרמיה ובמושב אור-הנר.
רקע היסטורי : בשמו של הישוב "אלי-סיני" השתקפו הגעגועים
לחבל סיני ממנו פונו חלקם ותקוותם לשוב אלי סיני.
אופי הקהילה: הישוב הוגדר כאגודה שיתופית קהילתית עם תקנון
הבא להבטיח את קיום יעדי הישוב, דרכי ניהולו ואורח החיים הקהילתי בו.
מאפיינים ייחודים : קרבת הישוב לחוף הים ולאשקלון, הקנתה לו יתרונות משמעותיים לקליטה מהירה של מתיישבים. אלי-סיני היה ישוב פתוח לכל ישראלי שרצה ליטול חלק בהתפתחות הישוב וראה בעצמו לא רק "מקום לגור בו" אלא דרך חיים.
יום הגירוש: 15.08.05
תהליך הגירוש: תושבי אלי סיני – נאבקו יחד עם אחיהם תושבי גוש קטיף עד היום האחרון, עד ל 15.08.05 היום שבו הגיעו חיילי צה"ל בשליחות ממשלת ישראל לגרש את תושבי גוש קטיף מבתיהם ועברו להתגורר בכרמיה ובעיר האוהלים סמוך לקיבוץ יד מרדכי.
היום: רבים מהתושבים עדיין עובדים באותם מקומות שבהם עבדו, מלבד אותם שעבדו באזור התעשייה ארז, גם הם לא מעטים, שטרם מצאו פרנסה חדשה.
מפי התושבים: שריתה מעוז, שמתגוררת במאהל ביד-מרדכי, מספרת שבמקום הוקם גן ילדים שאינו מתוקצב בידי אף גורם. את הציוד לגן "קצת קיבלנו, קצת קנינו - מסתדרים", היא אומרת, ומוסיפה: "בחורף אמנם קר באוהלים, אבל אף אחד לא מת מזה בינתיים. נהיה במאהל עד שיהיה לנו פתרון קבע, ואז נחליט היכן נגור באופן זמני. אנחנו לא רוצים לנדוד. נבדקת האפשרות שניקלט בקיבוץ פלמ"חים, אבל עוד אין תשובות. אז אנחנו מחכים". |
