מבוא חורון

מבוא חורון הינו מושב דתי תורני העוסק גם בחקלאות, ממוקם בגובה 250 מטר מעל פני הים, נמצא בגבול שטח בנימין, בעמק שבו אמר יהושע בן נון "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"

מספר תושבים: 300 משפחות
מיקום: מבוא חורון הינו ישוב השוכן על גבעה בצפון עמק איילון, ליד איילון המקראית.
מקור השם: מקור השם מבוא חורון - במעלה בית חורון המוזכר בספר יהושע, ואשר נמצא מצפון מזרח לישוב בדרך העולה ירושלימה.
שנת הקמה: 1969 

כתובת: ד.נ שמשון  מיקוד 99755
טלפון: 08-9726794          
נייד: 2050966 -050 

כתובת מייל: misrad1@mevo-horon.org

שירותים כללים: בישוב מבני ציבור מפותחים: בתי כנסת לעדות אשכנז ועדות המזרח, אולם שמחות גדול ומכובד, גני ילדים ופעוטונים, מועדון חברים (מועדון נוער בתכנון), צרכניה, ספריה, מרפאה כללית ומרפאת שיניים.
שטחי מדשאות רחבות ידיים ופינות נוי במספר רב, ובהם מגרשי משחקים,
פינות משחקים לילדים ושטחים ציבוריים לרווחת התושבים.
 
אופי הקהילה: דתי, לאומי, תורני, חקלאי. 
תעסוקה: חקלאות, כרמים, גידולי שדה, לול, רפת, בקר במרעה, מפעל "מבושלת" המצליח מאד.
קצת היסטוריה: מבוא חורון הוקם ע"י גרעיני תנועת הנוער "עזרא" בשנת תש"ל,
ב-כ"א טבת (30.12.69), כקיבוץ של תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל".

תיירות: מרכבות לטרון, חיי מושב.
טופוגרפיה: הישוב נמצא בגובה 250 מטר מעל פני הים, בגבול שטח בנימין.
איך מגיעים: כביש 443 לפני לטרון ימינה.

הישוב הוקם כמושב שיתופי שבו כל החברים עובדים בעסקים ("ענפים") המשותפים, וההכנסות שייכות לכלל, באופן די דומה לקיבוץ. ההבדל נעוץ בשירותים השונים אשר בקיבוץ הינם משותפים, כגון חדר אוכל, מכבסה, חינוך מגן הילדים עד סוף הלימודים התיכוניים, רפואה וכדומה, ובמסגרת המושב השיתופי הם מופרטים, והחברים מקבלים תקציב חודשי לפי גודל המשפחה ולפי צורכיהם המיוחדים.שיטת ניהול זו, שהיתה מבוססת על הרעיון של "החבר נותן לחברה ככל יכולתו ומקבל ממנה את כל צרכיו", היתה טובה לתקופה הראשונית של הקמת הישוב והחתירה לביסוסו הכלכלי. במשך הזמן חלה שחיקה בתרומת החברים ונוצר מצב כלכלי בלתי אפשרי, אשר הכניס את המושב השיתופי (כמרבית המושבים השיתופיים והקיבוצים באותה תקופה) למצב כלכלי קשה עד כדי אי יכולת תפקודית בתיפעול העסקים. בנוסף היה מצב החקלאות בארץ בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 בבכי רע, ואף הוא תרם לא מעט לנפילתם הכלכלית של חלק ניכר מהמושבים השיתופיים והקיבוצים. עובדה זאת גרמה לחברי המושב השיתופי להתעשת, ולשנות את המתכונת התקנונית על פיו פעל המושב במסגרת האגודה השיתופית החקלאית. היה זה בשנת תשנ"ב (מרץ 1992), עת החליטה אסיפת החברים לשנות את תקנון הישוב באופן שיאפשר המשך קיום המושב כיחידה כלכלית עסקית המנוהלת על בסיס כלכלי טהור מחד, ובאופן נפרד, מאידך, לקיים את הצד החברתי השיתופי בבחינת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", כפי שהיה עד אותה תקופה. במסגרת זו כל החברים מקבלים שכר בתמורה לעבודה בפועל, כאשר כל אחד יכול לעבוד בכל מקום שלבו חפץ ולהתפרנס בהתאם. במקביל לשינוי במושב השיתופי, הוחלט להרחיב את הישוב במסגרת מוניציפאלית. לצורך זה הוקמה בשנת תשנ"ח אגודה שיתופית קהילתית המאגדת בתוכה את כל חברי הישוב, בין אם הינם חברי האגודה השיתופית החקלאית (המושב השיתופי) ובין אם לאו. הקמת האגודה אפשרה לקבל לישוב משפחות חברים נוספות, ואף שאינן חברות במושב השיתופי שווה מעמדן במסגרת המוניציפלית והחברתית למעמדן של המשפחות המייסדות והותיקות החברות במושב השיתופי. הקמת האגודה הקהילתית ושינויי התקנון אפשרו הרחבה של הישוב. במסגרת הרחבה זו נבנות על שטחי המושב 208 יחידות דיור נוספות, ובימים אלו ממש נמכרים הבתים לתושבים החדשים אשר מצטרפים כחברים לאגודה הקהילתית. יחידות דיור אלו כוללות בתים חד משפחתיים, בתים דו משפחתיים ובתים מדורגים במגוון מחירים. שיטת הבניה מכונה "הבית הצומח" והיא מאפשרת הרחבת הבתים בהתאם להתרחבות במספר הנפשות במשפחה ובהתאם לצרכים הפרטניים של כל משפחה. תאריכים חשובים

כ"א טבת תש"ל: עליית מבוא חורון על הקרקע. פסח תשל"ד: עליית הישוב למקום הקבע. תשמ"ב: התחלת בניית בית הכנסת הראשון. תשמ"ה: חנוכת בית הכנסת בנוכחות רבנים ואישי ציבור רבים. תשנ"ב: שינוי בתקנון המושב השיתופי. תשנ"ה: מסיבת 25 שנים לישוב. תשנ"ט: הקמת האגודה הקהילתית ותחילת הרחבת הישוב. תש"ס: קבלת החבר הראשון לאגודה הקהילתית. תש"ס: מסיבת השלושים לישוב והנחת אבן הפינה לשכונות החדשות. תש"ע: מסיבת הארבעים ליישוב והנחת אבן פינה למקווה נשים חדש ובתי כנסת חדשים.