תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מדור המייסדים

במהלך השנים, השליחות הציבורית הייתה דבר שעמד בראש מעייניו של ולרשטיין, מהילדות בכפר אתא, דרך תפקידו כיו"ר מועצת בנימין במשך 28 שנים וכלה בעשייה הציבורית שלו כיום למען התיישבות בנגב ובגליל. לכל אורך אותן שנים, ולרשטיין, ששימש בתפקיד הנהגתי היה סמל למאבקים שונים. התפקיד לא פעם הביא איתו ביקורות מצד האוכלוסייה המקומית, אשר לא תמיד הלכה בקו אחד יחד עם דעותיו של ולרשטיין. לא תמיד התשובות שנתן ודעותיו ביחס לאירועים שונים התקבלו באהדה בחברה אותה הוא מנהיג. השבוע פורסם כי הוא מונה לראש צוות משימה של התנועה הקיבוצית לטיפול בבניה בקיבוצי עוטף עזה.
היו מקרים שאנשים הביעו ביקורת כלפי מהלכים שהובלת, מה עמד מול עיניך לאורך כל הדרך?
"התפיסה שאני התחנכתי אליה, זה לדאוג לכך שמדינת ישראל תתחזק, ולא להיאבק במדינת ישראל. יש גבול למאבק חוץ פרלמנטרי שמנהלים. אם לא תחבב את ארץ ישראל לא תצליח במאבק בכלל. דוד המלך אומר לשאול "גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלקים אחרים". הוא אומר את זה לשאול כשהוא בורח ממנו, דוד המלך היה תחת הריבונות של שאול כשהוא בסכנת חיים והוא אומר שהתחושה שלו שזה שהוא חי בארץ ישראל אבל לא בריבונות. הוא מרגיש שהוא עובד אלוהים אחרים. זה מסביר לנו מה הוא חושב על ריבונות יהודית, ואנחנו שזכינו אחרי 2,000 שנות גלות, להימצא במדינה יהודית אסור לנו לא להבין את קדושתה. הייתה לי שיחה בכפר עזה על קדושת ארץ ישראל ואחד האנשים בשיחה אמר לי 'אני לא יושב כאן כי אני קדוש', ואמרתי לו שזאת קדושה, כל מי שמוכן להיערך ולתרום למדינה - זו קדושה. ומנגד, כל מי שמחליש את המדינה, אני נגדו".
ולרשטיין מוסיף ואומר, "כאשר הרמב"ם בהלכות חנוכה מדבר על קריאת ההלל, הוא מנמק בראש ובראשונה את זה שאנחנו אומרים הלל בחנוכה על כך שהייתה קיימת מדינה יהודית יתר על 200 שנה ואפילו שהושמדה אנחנו אומרים עליה הלל. נס פח השמן, זה בדיעבד. הוא עשה לנו בעיה עם זה, כי אם הוא היה אומר שאומרים הלל על מתתיהו, מתקבל על הדעת. אבל זה שהוא מתרץ את זה בהיותה של מדינה יהודית יתר על 200 שנה, אנחנו בעצם אומרים הלל על אלכסנדר ינאי, הוא ששחט את כל הרבנות הראשית של תקופתו ועליו אומרים הלל? אני לא חושב שלוי אשכול או בן גוריון רצחו את כל הרבנות הראשית. הרמב"ם נותן לקיום מדינה יהודית קדושה אפילו שהיא הושמדה. אז מי אנחנו שבמקום לחזק את המדינה נחליש אותה?".
שיא ההתנגדות בין ההנהגה לעם היה במאבק על גוש קטיף, הדבר הוביל לתחושות קשות בקרב הציבור אשר חשב שהיה צריך לפעול אחרת. הביקורות היו רבות, אך ולרשטיין, כמי שהיה בכיר בהנהגה, מדבר על הדילמות שהיו.
"אני חושב שתפקיד ההנהגה זה להגדיר לעצמם גבולות, אחת הבעיות היום, גם באשמתי, זה שההנהגה כמעט ולא יכולה לעשות הפגנות כי היא לא יכולה לשלוט באופי המאבק. בכפר מימון כולם נשמעו להנהגה. ההאשמה כלפיי וכלפי הדור שלי זה שהרבה מאופי המאבק זה 'אנחנו נעשה את זה לבד, אנחנו לא שואלים אתכם'. האם זה משרת את ההתיישבות ביהודה ושומרון - לא, האם יש לי אשמה חלקית בנושא הזה - בוודאי שכן, אין שום ספק שאנחנו לא הבהרנו לציבור מהן גבולות. מצד שני, כשאתה רוצה ליצר מאבק את מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, אתה לא יכול להגיד להם מהם הגבולות".
המאבקים טרם נגמרו, כל פעם עולה סוגיה אחרת על סדר היום, אך ולרשטיין מדבר על מציאות שבה אנחנו חייבים לגייס את כל הכוחות והמשאבים שיש ברשותנו כדי לגרום לכמה שיותר אנשים להיות מגויסים יחד למאבק על יהודה ושומרון,קרא עוד
3/08/2016
זמן קצר לאחר עלייתה של עפרה לקרקע, היא הופכת למקום עלייה לרגל. אנשים נוהרים אליה כל אחד מסיבותיו הוא, הקו המאחד בין כולם הוא הצמא לעשייה, הרצון לאתגרים חדשים. אי שם באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, אחרי תחושת הייאוש של מלחמת יום כיפור, עולי הרגל חיפשו מקום אליו יעלו ובו יוכלו ליצור ולהשפיע.
קרא עוד
27/07/2016
יליד 1949, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון. ממקימי הישוב עפרה, ומזכיר הישוב בשנותיו הראשונות. שימש במשך 29 שנה כראש מועצה אזורית מטה בנימין. בין השנים 2008-2010 שימש כמנכ"ל מועצת יש"ע. בשנת 2010 מונה ולרשטיין לאחראי על ההתיישבות בנגב ובגליל של תנועת אמנה. לזוג פנחס ואסתר ולרשטיין שבעה ילדים.קרא עוד
20/07/2016
בשני החלקים הקודמים של הריאיון עם משה זר, התעסקנו בעיקר בתהליכים הקשים שעברו עליו בחיי היום יום. במקביל לכך, מצאנו גם אופטימיות גדולה, אשר מתבטאת ברצונו של זר להמשיך את המפעל הזה על אף כל הקשיים שבדרך, בלי לוותר על אף פיסת אדמה שיכולה להיגאל. השאיפה העיקרית, כאמור, היא לבנות וליישב את יהודה ושומרון כלל הניתן. זר, הוא פורץ דרך בתחומו. אחד שהחליט ללכת כנגד כל הסיכויים, וללא פחד לגאול את אדמות השומרון בדרכו שלו.קרא עוד
29/06/2016

בשנת 1979 ועדת חוץ וביטחון הגיעה לסיור בקרני שומרון, הישוב היה אז ישוב קטן ובתום הסיור ביקרה הוועדה באחד הקרוואנים. חיים בר-לב, אשר היה חבר כנסת מטעם המערך והיה אחד מחברי הוועדה אמר אז: "כשאנחנו נחזור לשלטון, אנחנו נביא לכאן את אותו המנוף שהביא אתכם לכאן בכדי שיפנה אתכם מכאן". אשת המשפחה ענתה לו: "אני לא אהיה מוכנה לצאת מהאשקובית", בתגובה ענה לה בר-לב: "אין דבר, נרים את האשקובית יחד איתך". האירוע הזה מתרחש שלושה ימים לאחר שמשה זר קונה את השטח על פסגת ההר. זר מחליט את ההחלטה הבאה: "החלטתי שאני בונה בית שגם אם יביאו את כל המנופים שבעולם, לא יצליחו להזיז אותו קילומטר
קרא עוד
22/06/2016
משה זר, יליד 1937, גדל בירושלים. כחניך בתנועת בני עקיבא היה בגרעין 'מתנחלים' ולאחר מכן התגייס לנחל המוצנח. במלחמת סיני השתתף בקרב 'המיתלה'. בשנים 1979-1983 עסק זר בסחר קרקעות ביהודה ושומרון ותחום גאולת הקרקעות הפך למפעל חייו עד היום. לזוג זר שמונה ילדים.
קרא עוד
15/06/2016
מלחמת ששת הימים הייתה נקודה משמעותית בחייו של ישראל הראל, המציאות באותה עת מביאה אותו לפעול. באותם ימים, הראל כותב שני מאמרים שבעתיד יגרמו לו לרצות להיות פעיל בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. בד בבד עם הצטרפותו לתנועה הוא מקבל תפקיד ועורך את בטאון התנועה - "זאת הארץ". בימים שיגיעו לאחר מכן, מקבל הראל הצעת עבודה ממעריב. "אז הוא היה העיתון הנחשב ביותר, שם התחלתי את הקריירה העיתונאית באופן רציני", הוא מתאר את ההזדמנות החדשה שנפתחה בפניו.קרא עוד
8/06/2016
ישראל הראל, ממייסדי מועצת יש"ע, שימש כיו"ר המועצה ב-15 השנים הראשונות. באותו זמן היה מייסד ועורך העיתון "נקודה". יוזם והוגה אמנת גביזון–מדן ומנסח אמנת כנרת. הראל משמש כיו"ר עמותת הצנחנים משחררי ירושלים. ב-2005 ייסד את "המכון לאסטרטגיה ציונית" ועמד בראשו עד לשנת 2012. בשנת 2015 זכה הראל בפרס מוסקוביץ' לציונות. הראל הוא פובליציסט ובעל טור קבוע בעיתון "הארץ".


קרא עוד
1/06/2016
ממקימי הקיבוץ מצפה שלם, משמשת היום רכזת ועדת קליטה של הקיבוץ. נשואה למוצי (מרדכי) דהמן ולהם ארבעה ילדים.קרא עוד
25/05/2016
ד"ר עקיבא לונדון, ממקימי הישוב כרמל וממקימי ישובי דרום הר חברון. בשנים שלאחר הקמת הישוב עבד כמנהל החברה לפיתוח הר חברון וניהל את החברה לפיתוח העיר העתיקה סוסיא. כיום משמש לונדון כרכז אגרונומיה מטעם הרבנות הראשית לישראל. לזוג עקיבא ושרה לונדון יש תשעה ילדים.
קרא עוד
4/05/2016
הרב אליעזר וולדמן ממחדשי היישוב היהודי בחברון כיהן עד לפני שלוש שנים כראש ישיבת ניר בקריית ארבע מאז יום הקמתה. הוא נולד בשנת 1937, ובשנת 1974 עבר למושב קשת בגולן שם שימש כרב המושב לשנה אחת, היה חבר המזכירות העולמית של בני עקיבא ולאחר מכן בהנהלה הראשית של בני עקיבא. ממייסדי גוש אמונים ומייסדי מפלגת "התחיה". כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-11 וה-12. לזוג אליעזר ורותי וולדמן שמונה ילדים ונכדים ונינים.קרא עוד
12/04/2016
ממקימי המושב מחולה בצפון בקעת הירדן, חקלאי ואחד משלושה שותפים המנהלים יחד את מפעל "תבליני נהר הירדן" שמייצא תבלינים לחו"ל. נשוי לנעמי ולהם שבעה ילדים.קרא עוד
6/04/2016
לאחר שהחליטו לעלות לאלון מורה לפני אישור הממשלה, קיבלו חברי גרעין אלון מורה ברכה מהרב צבי יהודה קוק. משם החלה דרכם על עבר הרי השומרון. "כל מה שהיה עד אז היה מבוא לדבר האמיתי", אומר קצובר.
קרא עוד
30/03/2016
לאחר הקמתה של קריית ארבע חברון, החלה להתאגד קבוצת אנשים שהתקדמו הלאה אל עבר היעד הבא. עברו ארבע שנים מאז שוחרר השומרון והוא עדיין היה שומם מיהודים. קבוצות שונות של אנשים אשר חשיבות הדבר פעמה בליבם החלו לחשוב כיצד ניתן להשפיע ולפעול על מנת שדבר זה ישתנה.קרא עוד
16/03/2016
דמותו של בני קצובר מוכרת לכולם. הוא ממחדשי היישוב היהודי בחברון, ושותף מרכזי בפריצת הדרך הרעיונית בכל נושא ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. היה ממקימי גרעין אלון מורה וממקימי גוש אמונים. בשנת 1980, לאחר שגרעין אלון מורה התיישב בקדומים, פנה אל עבר אלון מורה במיקומה הנוכחי. בשנים 1981-1993 כיהן כראש המועצה האזורית שומרון. בשנים 2008-2016 כיהן כיו"ר ועד מתיישבי שומרון. לזוג בני ובינה קצובר שבעה ילדים.קרא עוד
9/03/2016
אפרת בדיחי, בת 62, בצעירותה למדה בתיכון 'פלך' שהוקם על ידי הוריה, במהלך השירות הלאומי הקימה את העיתון "בעצם" לצעירי המגזר הדתי. כאשר הייתה בת 20 החליטה בדיחי להצטרף להפגנה למען הגולן, מאותה הפגנה הגיעה לבונקר בקונטרה אשר ממנו צמח מושב קשת שברמת הגולן. בדיחי היא ממקימי בית ספר שדה קשת יונתן. כיום היא מורת דרך ועוסקת בכתיבה ועריכה של ספרים בימים אלו עובדת כל כתיבת ספר אשר מתאר את הקמתו של מושב קשת. לאפרת שבעה ילדים.
קרא עוד
2/03/2016
נעם ורותי אור הכירו לראשונה בי"א באדר אשר יחול היום או מחר, תלוי מתי אתם קוראים את העלון. זה קרה בדיוק לפני 50 שנה בעלייה השנתית לתל חי במסגרת תנועת בית"ר. נאמנות לערכי התנועה, אשר הביאה אותם לשליחות של שלוש שנים בדרום אפריקה, הובילה את הזוג אור להיות ממייסדי הישוב ברקן. לזוג שלושה ילדים ותשעה נכדים.


קרא עוד
17/02/2016
שמוליק בן שאול הכיר לראשונה את בקעת הירדן בשנת 1968 כאשר נשלח לשמש כמדריך חקלאי מטעם תנועת המושבים בהיאחזות הנח"ל ארגמן. בן שאול היה שותף מרכזי בפריצת הדרך לפתרונות חקלאיים חדשנים שנהוגים עד היום. בשנת 1970 כשהוקם מושב פצאל, היה פעיל ושותף בתכנון המושב, בהקמתו, הדרכת החקלאים והכנסת גידולים חדשים. בשנים 1975 - 1976 כיהן כיו"ר וועד ישובי הבקעה. כאשר הוקמה המועצה האזורית בקעת הירדן כיהן שמוליק בתפקיד רכז הוועדה החקלאית במועצה. במהלך השנים גילה בן שאול זן חדש של ענבים אשר נקרא על שמו: SBS– שמוליק בן שאול. לאורך כל הדרך פעל ופיתח את החקלאות בבקעת הירדן עם רצון לחדש, להתקדם ולפרוץ דרך ועל כך קיבל את "אות יקיר החקלאות בבקעת הירדן".קרא עוד
10/02/2016
רון שכנר הוא ממקימי הישוב בית יתיר שבדרום הר חברון. בין השנים 1982 - 1997 כיהן כראש המועצה האזורית הר חברון ולאחר מכן, בין השנים 1997 - 1999 היה מנכ"ל החטיבה להתיישבות. לאחר מכן שימש כעוזרו של שר הביטחון לשעבר שאול מופז עד ההתנתקות. בשנים שלאחר ההתנתקות פעל רבות למען הקמת הישוב המחודש נצר חזני. בשנים 2012-2013 כיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע. כיום עוסק שכנר בהקמת הישוב חירן אשר נמצא בתפר בין צפון הנגב לדרום הר חברון. לרון וחווה שכנר שישה ילדים ותשעה נכדים.
קרא עוד
3/02/2016
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד