מדור המייסדים

ראיון עם נעם ארנון - חלק ב'

ראיון עם נעם ארנון - חלק ב'

אתה בין היחידים שירדו למערת המכפלה האמתית, מתחת למבנה המוכר היום. מה הרגשת כשהגעת קרוב כל כך לקברי אבות?
30/11/2016
ראיון עם נעם ארנון – היישוב היהודי בחברון

ראיון עם נעם ארנון – היישוב היהודי בחברון

נעם ארנון נולד בשנת 1954 בתל אביב וגדל במושב "שדה ורבורג" שבשרון, למד בישיבת נחלים ולאחר מכן בישיבת ההסדר בקריית ארבע ובמרכז הרב. את שירותו הצבאי החל ארנון בנח"ל ולאחר מכן שירת בחיל השריון; במלחמת יום כיפור לחם בחזית המצרית והסורית כתותחן טנק. בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ותואר שני בהיסטוריה של ארץ ישראל מהאוניברסיטה העברית. לאחרונה החל בלימודי תואר שלישי במחלקה ללימודי א"י באוניברסיטת בר אילן. ארנון נמנה על מקימי "מדרשת חברון" ומוזיאון היישוב היהודי בחברון והיה אחראי על חשיפת בית הכנסת אברהם אבינו בחברון. במקביל להדרכה וניהול מדרשת חברון היה דובר "גוש אמונים" ולאחר מכן דובר היישוב היהודי בחברון, תפקיד אותו הוא ממלא למעלה מ-20 שנה. נעם נשוי לציפי, והם גרים ב"בית הדסה" בחברון.
23/11/2016
סיפורם של שמואל ואביגיל אשכנזי – שבות רחל

סיפורם של שמואל ואביגיל אשכנזי – שבות רחל

ביום שני בערב, אור לכ"א במרחשוון תשנ"ב, התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב הפגנה נגד ועידת מדריד. מהיישוב שילה יצאו כמה אוטובוסים בדרכם אל ההפגנה. באחד מהם נסעו רחלה דרוק, תושבת שילה, ואחד משבעת ילדיה. בהתקרב האוטובוס לצומת תפוח, נפתחה עליו אש מן המארב. רחלה והנהג יצחק רופא נהרגו. חמישה מנוסעי האוטובוס נפצעו. בין הפצועים היה אחיה של אביגיל.

שלושה שבועות בלבד חלפו מאז עמדנו תחת החופה: אני, חייל בסוף מסלול השירות הצבאי ותלמיד ישיבת ההסדר בשילה, ואביגיל, בת היישוב שילה, והנה נקלענו לעין הסערה. הפיגוע הסעיר את הרוחות. רבים הרגישו שחייבת לבוא תגובה למעשה הנפשע. זו הייתה האווירה גם בישיבה. התכנסו אפוא הרב ברום, ראש הישיבה, ותלמידיו, ועמם פנחס ולרשטיין, יו"ר המועצה האזורית "מטה בנימין", זמביש וחיים פוגל מ"אמנה" וחברים יקרים נוספים, אוהבי ארץ ישראל. בסיכומה של הישיבה קיבלו כמה ממשפחות הישיבה ומהרווקים שלמדו בה החלטה שעניינה התגובה הראויה: "מקימים יישוב". גם בנו פיעמה התחושה שהקמת יישוב היא צורך השעה. הצטרפנו.
16/11/2016
משה (מושקו) מושקוביץ

משה (מושקו) מושקוביץ

משה (מושקו) מושקוביץ נולד בברטיסלבה בשנת 1925 ועלה ארצה בשנת 1935, כשהיה בן 10. הוא למד במחזור ד' בבית הספר החקלאי במקווה ישראל (בסקטור הדתי), היה מאנשי הגרעין שהקים את משואות יצחק בגוש עציון, שליח 'הפועל המזרחי' למחנות העקורים בקפריסין, שימש יועץ לשר הפנים חיים משה שפירא וגם לשר ד"ר יוסף בורג, הקים את היישוב אלון שבות ואת העיר אפרת, כיהן במשך 27 שנה כראש המועצה האזורית שפיר, מכהן כיום כיו"ר הנהלת היכל שלמה בירושלים וכיו"ר ארגונים ועמותות רבות. בין לבין הוא תמיד היה ונותר חבר משק משואות יצחק וחוגג בימים אלו 70 שנה להקמתו. למרות גילו מושקו אינו מפסיק לעבוד, להתרוצץ ולקדם את ענייני הציבור, ואינו מפסיק לחלום לרגע.
9/11/2016
סיפורו של דוד אבידן – רימונים

סיפורו של דוד אבידן – רימונים

השנה 1982. גרנו אז במושב "טל שחר" שבפרוזדור ירושלים. במקום פעל בית ספר אזורי, ואני, איש חינוך, כיהנתי כמנהלו. ארבע שנים עברו עלינו במושב, ואז – נפל דבר: אספת היישוב קיבלה החלטה: הבתים שהועמדו קודם לכן למגורי מורי בית הספר ומנהלו – "יעברו הסבה" וישמשו לקליטת משפחותיהם של "בנים ממשיכים". ידענו שצריך לחפש פתרון, אבל צעדים מעשיים בעניין טרם עשינו. באחד מימי שישי הגעתי הביתה מבית הספר, וכדרכי ביום שישי, הלכתי לערוך את קניותינו במכולת. קניתי מה שצריך, וכהרגלנו – גם עיתון. הגעתי הביתה והתיישבתי לקרוא. בין כל המשבצות צדה את עיני משבצת אחת ובה הודעה מטעם "האיחוד החקלאי" וזה לשונה: "קולטים משפחות ברימונים". כיוון שהתמצאות במפה היא השטח שלי – אני מורה לגאוגרפיה – הבנתי היכן נמצא המקום שהמודעה קוראת להתיישב בו, אלא... שבמפות ובאטלס... 'בל ייראה ובל יימצא'. אין רימונים. אין רימון. ואפילו גרגר אדמדם אחד לרפואה – אַיִן.
26/10/2016
מהיאחזות לאחיזה איתנה - סיפורו של אריאל גרוס– כוכב השחר

מהיאחזות לאחיזה איתנה - סיפורו של אריאל גרוס– כוכב השחר

21/09/2016
סיפורה של עדנה בן בשט – נווה צוף

סיפורה של עדנה בן בשט – נווה צוף

לפני שעלינו למקום בו התכוונו להקים את היישוב, ביקרנו בו פעם או פעמיים במסגרת ביקורים שארגן הגרעין, ובכל זאת לא ממש הכרנו את החברים שהתעתדנו לחיות עמם. רובם היו ממתפללי בית הכנסת "דובב עוז", רמת-גניים, ואילו אנו באנו מתל-אביב. באותם הביקורים, באנו לכאן, וכל שראינו היה מצודה, גבעות ויער. הכול היה ריק לגמרי. ידענו שהמצודה תשמש אותנו למגורים בשלב הראשון, וחוץ מהפרט הזה, כל היתר היה בבחינת נעלם אחד גדול. התמיכה מצד משפחתנו הייתה חלקית: הוריי התלהבו ואף אמרו שלוּ היו צעירים יותר, היו מצטרפים אלינו, אך הוריו של רפי – הסתייגו. כשהגענו, התברר להפתעתנו שהמצודה מחוברת לזרם החשמל של חברת החשמל המזרח ירושלמית, מה שאין כן לגבי מים וביוב. אינני משוכנעת שברגעים הראשונים הבנו באמת מה זה אומר, אבל נראה שהאימהות שלנו דווקא הבינו. הן החלו לבכות ולקונן: "למה באתם? מה חסר לכם? יש לכם דירה".


חדר אחד - שתי משפחות

14/09/2016
סיפורו של כותי בן-דוד – רחלים

סיפורו של כותי בן-דוד – רחלים

על היזמה להקים נקודת התיישבות במקום נודע לי מראשיתה. אור לכ"א במרחשוון תשנ"ב, התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב הפגנה תחת הכותרת "אימא לא מוכרים". זה היה המסר שהימין רצה להעביר לראש הממשלה יצחק שמיר, שהתעתד לצאת, עוד באותו הלילה, לוועידת מדריד. מפגינים רבים הגיעו בהסעות מאורגנות מהיישובים. בהגיע אחד האוטובוסים שיצא משילה אל העיקול בדרך, במקום שבו שוכן היום היישוב רחלים, נורתה עליו אש מן המארב. רחלה דרוק, תושבת שילה ומורה בבית הספר, ויצחק רופא, תושב ירושלים ונהג החברה לפיתוח מטה בנימין, נרצחו. כשעמדנו בהפגנה הגיעה אלינו הבשורה על הפיגוע ועל הנפגעים, ושמענו גם הכרזה על הכוונה להקים במקום נקודת התיישבות בתגובה. עוד באותו הלילה, יזמו נשות היישובים בסביבה הקמת משמרת זיכרון במקום לזכר חברתן.
11/09/2016
משה ניימן – מצפה יריחו

משה ניימן – מצפה יריחו

על הרעיון להקים יישוב יהודי ביריחו שמעתי לראשונה מפי הרב כהנא. עד אז, מלבד ניסיון ההתיישבות בחברון, הקימו, או ניסו להקים, התנחלויות במקומות מבודדים, על הגבעות. יישובים ערביים לא נכללו בתכניות הללו. הרב כהנא חשב שהערים הערביות, כמו שכם ויריחו, צריכות אף הן לשמש יעדים לפעילות ההתנחלות, ויש לגייס מאמצים וכוחות ולנסות להתיישב בהן. דעותיו לא נשארו 'באוויר'. היו מי ששמעו אותן והשתכנעו. אנחנו. התארגנו אפוא, אני וחברים מתנועת "כך", ותכננו להקים ביריחו ישיבה. אפילו שם הענקנו לה בדמיוננו: 'אדרת אליהו'. בשם הזה ראינו סמל לתפקידנו: כשם שאליהו עלה בסערה השמימה והשאיר את אדרתו לאלישע, ממשיכו, כך ראינו עצמנו מתגייסים להיות מחדשי-ממשיכי ההתיישבות היהודית ביריחו. היעד שסימַנּו לעצמנו היה בית הכנסת העתיק "שלום על ישראל". אספנו מפה ומשם מיטות ומזרנים; ספרים, כיסאות ושולחנות ליקטו אחרים בשבילנו. וניסינו. פעם. ועוד פעם, אך כל ניסיונותינו הסתיימו בפינוי.

31/08/2016
אסתר פרץ

אסתר פרץ

אסתר פרץ ממייסדי מעלה אדומים ותושבת היישוב כיום. מיוזמות הקמת מערך החינוך המיוחד במעלה אדומים.
24/08/2016
ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט נולד בלודז' שבפולין. כשהיה בן 3 וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה והוא נשלח עם אמו למחנה הריכוז ראוונסבריק ולמחנה ברגן בלזן שם שהה עד סוף המלחמה. לאחר תום המלחמה עלתה המשפחה לישראל, ורוזנבלט התגייס לנח"ל, שם יחד עם בני הגרעין של הצופים הדתיים אליו השתייך הקים את היאחזות כרם אבשלום והיאחזות רפיח. לאחר השחרור הקים את כפר מימון שימש שם כמזכיר-גזבר במשך 4 שנים, שלאחריהן שימש כסגן יו"ר מועצה אזורית שדות נגב. בשנת 1979 הוחלט להקים את המועצה האזורית חוף עזה, שרכזה את הישובים היהודיים ברצועת עזה, ורוזנבלט היה הראשון שעמד בראשה, במשך 10 שנים. בשנים האחרונות כיהן רוזנבלט כמשנה למזכ"ל איגוד מושבי הפועל המזרחי, מנהל בית העדות בניר גלים, יו"ר מועצת הירקות, יו"ר המרכז למורשת יהודי עזה ועוד.
10/08/2016
פנחס וולרשטיין - חלק ג'

פנחס וולרשטיין - חלק ג'

במהלך השנים, השליחות הציבורית הייתה דבר שעמד בראש מעייניו של ולרשטיין, מהילדות בכפר אתא, דרך תפקידו כיו"ר מועצת בנימין במשך 28 שנים וכלה בעשייה הציבורית שלו כיום למען התיישבות בנגב ובגליל. לכל אורך אותן שנים, ולרשטיין, ששימש בתפקיד הנהגתי היה סמל למאבקים שונים. התפקיד לא פעם הביא איתו ביקורות מצד האוכלוסייה המקומית, אשר לא תמיד הלכה בקו אחד יחד עם דעותיו של ולרשטיין. לא תמיד התשובות שנתן ודעותיו ביחס לאירועים שונים התקבלו באהדה בחברה אותה הוא מנהיג. השבוע פורסם כי הוא מונה לראש צוות משימה של התנועה הקיבוצית לטיפול בבניה בקיבוצי עוטף עזה.
היו מקרים שאנשים הביעו ביקורת כלפי מהלכים שהובלת, מה עמד מול עיניך לאורך כל הדרך?
"התפיסה שאני התחנכתי אליה, זה לדאוג לכך שמדינת ישראל תתחזק, ולא להיאבק במדינת ישראל. יש גבול למאבק חוץ פרלמנטרי שמנהלים. אם לא תחבב את ארץ ישראל לא תצליח במאבק בכלל. דוד המלך אומר לשאול "גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלקים אחרים". הוא אומר את זה לשאול כשהוא בורח ממנו, דוד המלך היה תחת הריבונות של שאול כשהוא בסכנת חיים והוא אומר שהתחושה שלו שזה שהוא חי בארץ ישראל אבל לא בריבונות. הוא מרגיש שהוא עובד אלוהים אחרים. זה מסביר לנו מה הוא חושב על ריבונות יהודית, ואנחנו שזכינו אחרי 2,000 שנות גלות, להימצא במדינה יהודית אסור לנו לא להבין את קדושתה. הייתה לי שיחה בכפר עזה על קדושת ארץ ישראל ואחד האנשים בשיחה אמר לי 'אני לא יושב כאן כי אני קדוש', ואמרתי לו שזאת קדושה, כל מי שמוכן להיערך ולתרום למדינה - זו קדושה. ומנגד, כל מי שמחליש את המדינה, אני נגדו".
ולרשטיין מוסיף ואומר, "כאשר הרמב"ם בהלכות חנוכה מדבר על קריאת ההלל, הוא מנמק בראש ובראשונה את זה שאנחנו אומרים הלל בחנוכה על כך שהייתה קיימת מדינה יהודית יתר על 200 שנה ואפילו שהושמדה אנחנו אומרים עליה הלל. נס פח השמן, זה בדיעבד. הוא עשה לנו בעיה עם זה, כי אם הוא היה אומר שאומרים הלל על מתתיהו, מתקבל על הדעת. אבל זה שהוא מתרץ את זה בהיותה של מדינה יהודית יתר על 200 שנה, אנחנו בעצם אומרים הלל על אלכסנדר ינאי, הוא ששחט את כל הרבנות הראשית של תקופתו ועליו אומרים הלל? אני לא חושב שלוי אשכול או בן גוריון רצחו את כל הרבנות הראשית. הרמב"ם נותן לקיום מדינה יהודית קדושה אפילו שהיא הושמדה. אז מי אנחנו שבמקום לחזק את המדינה נחליש אותה?".
שיא ההתנגדות בין ההנהגה לעם היה במאבק על גוש קטיף, הדבר הוביל לתחושות קשות בקרב הציבור אשר חשב שהיה צריך לפעול אחרת. הביקורות היו רבות, אך ולרשטיין, כמי שהיה בכיר בהנהגה, מדבר על הדילמות שהיו.
"אני חושב שתפקיד ההנהגה זה להגדיר לעצמם גבולות, אחת הבעיות היום, גם באשמתי, זה שההנהגה כמעט ולא יכולה לעשות הפגנות כי היא לא יכולה לשלוט באופי המאבק. בכפר מימון כולם נשמעו להנהגה. ההאשמה כלפיי וכלפי הדור שלי זה שהרבה מאופי המאבק זה 'אנחנו נעשה את זה לבד, אנחנו לא שואלים אתכם'. האם זה משרת את ההתיישבות ביהודה ושומרון - לא, האם יש לי אשמה חלקית בנושא הזה - בוודאי שכן, אין שום ספק שאנחנו לא הבהרנו לציבור מהן גבולות. מצד שני, כשאתה רוצה ליצר מאבק את מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, אתה לא יכול להגיד להם מהם הגבולות".
המאבקים טרם נגמרו, כל פעם עולה סוגיה אחרת על סדר היום, אך ולרשטיין מדבר על מציאות שבה אנחנו חייבים לגייס את כל הכוחות והמשאבים שיש ברשותנו כדי לגרום לכמה שיותר אנשים להיות מגויסים יחד למאבק על יהודה ושומרון,
3/08/2016
פנחס ולרשטיין – חלק ב'

פנחס ולרשטיין – חלק ב'

זמן קצר לאחר עלייתה של עפרה לקרקע, היא הופכת למקום עלייה לרגל. אנשים נוהרים אליה כל אחד מסיבותיו הוא, הקו המאחד בין כולם הוא הצמא לעשייה, הרצון לאתגרים חדשים. אי שם באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, אחרי תחושת הייאוש של מלחמת יום כיפור, עולי הרגל חיפשו מקום אליו יעלו ובו יוכלו ליצור ולהשפיע.
27/07/2016
פנחס ולרשטיין – חלק א'

פנחס ולרשטיין – חלק א'

יליד 1949, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון. ממקימי הישוב עפרה, ומזכיר הישוב בשנותיו הראשונות. שימש במשך 29 שנה כראש מועצה אזורית מטה בנימין. בין השנים 2008-2010 שימש כמנכ"ל מועצת יש"ע. בשנת 2010 מונה ולרשטיין לאחראי על ההתיישבות בנגב ובגליל של תנועת אמנה. לזוג פנחס ואסתר ולרשטיין שבעה ילדים.
20/07/2016
משה זר- חלק ג'

משה זר- חלק ג'

בשני החלקים הקודמים של הריאיון עם משה זר, התעסקנו בעיקר בתהליכים הקשים שעברו עליו בחיי היום יום. במקביל לכך, מצאנו גם אופטימיות גדולה, אשר מתבטאת ברצונו של זר להמשיך את המפעל הזה על אף כל הקשיים שבדרך, בלי לוותר על אף פיסת אדמה שיכולה להיגאל. השאיפה העיקרית, כאמור, היא לבנות וליישב את יהודה ושומרון כלל הניתן. זר, הוא פורץ דרך בתחומו. אחד שהחליט ללכת כנגד כל הסיכויים, וללא פחד לגאול את אדמות השומרון בדרכו שלו.
29/06/2016
משה זר חלק ב'

משה זר חלק ב'


בשנת 1979 ועדת חוץ וביטחון הגיעה לסיור בקרני שומרון, הישוב היה אז ישוב קטן ובתום הסיור ביקרה הוועדה באחד הקרוואנים. חיים בר-לב, אשר היה חבר כנסת מטעם המערך והיה אחד מחברי הוועדה אמר אז: "כשאנחנו נחזור לשלטון, אנחנו נביא לכאן את אותו המנוף שהביא אתכם לכאן בכדי שיפנה אתכם מכאן". אשת המשפחה ענתה לו: "אני לא אהיה מוכנה לצאת מהאשקובית", בתגובה ענה לה בר-לב: "אין דבר, נרים את האשקובית יחד איתך". האירוע הזה מתרחש שלושה ימים לאחר שמשה זר קונה את השטח על פסגת ההר. זר מחליט את ההחלטה הבאה: "החלטתי שאני בונה בית שגם אם יביאו את כל המנופים שבעולם, לא יצליחו להזיז אותו קילומטר
22/06/2016
משה זר – חלק א'

משה זר – חלק א'

משה זר, יליד 1937, גדל בירושלים. כחניך בתנועת בני עקיבא היה בגרעין 'מתנחלים' ולאחר מכן התגייס לנחל המוצנח. במלחמת סיני השתתף בקרב 'המיתלה'. בשנים 1979-1983 עסק זר בסחר קרקעות ביהודה ושומרון ותחום גאולת הקרקעות הפך למפעל חייו עד היום. לזוג זר שמונה ילדים.
15/06/2016

ישראל הראל חלק ב'

מלחמת ששת הימים הייתה נקודה משמעותית בחייו של ישראל הראל, המציאות באותה עת מביאה אותו לפעול. באותם ימים, הראל כותב שני מאמרים שבעתיד יגרמו לו לרצות להיות פעיל בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. בד בבד עם הצטרפותו לתנועה הוא מקבל תפקיד ועורך את בטאון התנועה - "זאת הארץ". בימים שיגיעו לאחר מכן, מקבל הראל הצעת עבודה ממעריב. "אז הוא היה העיתון הנחשב ביותר, שם התחלתי את הקריירה העיתונאית באופן רציני", הוא מתאר את ההזדמנות החדשה שנפתחה בפניו.
8/06/2016
ישראל הראל

ישראל הראל

ישראל הראל, ממייסדי מועצת יש"ע, שימש כיו"ר המועצה ב-15 השנים הראשונות. באותו זמן היה מייסד ועורך העיתון "נקודה". יוזם והוגה אמנת גביזון–מדן ומנסח אמנת כנרת. הראל משמש כיו"ר עמותת הצנחנים משחררי ירושלים. ב-2005 ייסד את "המכון לאסטרטגיה ציונית" ועמד בראשו עד לשנת 2012. בשנת 2015 זכה הראל בפרס מוסקוביץ' לציונות. הראל הוא פובליציסט ובעל טור קבוע בעיתון "הארץ".


1/06/2016
אביבה דהמן - מצפה שלם

אביבה דהמן - מצפה שלם

ממקימי הקיבוץ מצפה שלם, משמשת היום רכזת ועדת קליטה של הקיבוץ. נשואה למוצי (מרדכי) דהמן ולהם ארבעה ילדים.
25/05/2016
     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
עבור לתוכן העמוד