מדור המייסדים

סיפורה של עדנה בן בשט – נווה צוף

סיפורה של עדנה בן בשט – נווה צוף

לפני שעלינו למקום בו התכוונו להקים את היישוב, ביקרנו בו פעם או פעמיים במסגרת ביקורים שארגן הגרעין, ובכל זאת לא ממש הכרנו את החברים שהתעתדנו לחיות עמם. רובם היו ממתפללי בית הכנסת "דובב עוז", רמת-גניים, ואילו אנו באנו מתל-אביב. באותם הביקורים, באנו לכאן, וכל שראינו היה מצודה, גבעות ויער. הכול היה ריק לגמרי. ידענו שהמצודה תשמש אותנו למגורים בשלב הראשון, וחוץ מהפרט הזה, כל היתר היה בבחינת נעלם אחד גדול. התמיכה מצד משפחתנו הייתה חלקית: הוריי התלהבו ואף אמרו שלוּ היו צעירים יותר, היו מצטרפים אלינו, אך הוריו של רפי – הסתייגו. כשהגענו, התברר להפתעתנו שהמצודה מחוברת לזרם החשמל של חברת החשמל המזרח ירושלמית, מה שאין כן לגבי מים וביוב. אינני משוכנעת שברגעים הראשונים הבנו באמת מה זה אומר, אבל נראה שהאימהות שלנו דווקא הבינו. הן החלו לבכות ולקונן: "למה באתם? מה חסר לכם? יש לכם דירה".


חדר אחד - שתי משפחות

14/09/2016
סיפורו של כותי בן-דוד – רחלים

סיפורו של כותי בן-דוד – רחלים

על היזמה להקים נקודת התיישבות במקום נודע לי מראשיתה. אור לכ"א במרחשוון תשנ"ב, התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב הפגנה תחת הכותרת "אימא לא מוכרים". זה היה המסר שהימין רצה להעביר לראש הממשלה יצחק שמיר, שהתעתד לצאת, עוד באותו הלילה, לוועידת מדריד. מפגינים רבים הגיעו בהסעות מאורגנות מהיישובים. בהגיע אחד האוטובוסים שיצא משילה אל העיקול בדרך, במקום שבו שוכן היום היישוב רחלים, נורתה עליו אש מן המארב. רחלה דרוק, תושבת שילה ומורה בבית הספר, ויצחק רופא, תושב ירושלים ונהג החברה לפיתוח מטה בנימין, נרצחו. כשעמדנו בהפגנה הגיעה אלינו הבשורה על הפיגוע ועל הנפגעים, ושמענו גם הכרזה על הכוונה להקים במקום נקודת התיישבות בתגובה. עוד באותו הלילה, יזמו נשות היישובים בסביבה הקמת משמרת זיכרון במקום לזכר חברתן.
11/09/2016
משה ניימן – מצפה יריחו

משה ניימן – מצפה יריחו

על הרעיון להקים יישוב יהודי ביריחו שמעתי לראשונה מפי הרב כהנא. עד אז, מלבד ניסיון ההתיישבות בחברון, הקימו, או ניסו להקים, התנחלויות במקומות מבודדים, על הגבעות. יישובים ערביים לא נכללו בתכניות הללו. הרב כהנא חשב שהערים הערביות, כמו שכם ויריחו, צריכות אף הן לשמש יעדים לפעילות ההתנחלות, ויש לגייס מאמצים וכוחות ולנסות להתיישב בהן. דעותיו לא נשארו 'באוויר'. היו מי ששמעו אותן והשתכנעו. אנחנו. התארגנו אפוא, אני וחברים מתנועת "כך", ותכננו להקים ביריחו ישיבה. אפילו שם הענקנו לה בדמיוננו: 'אדרת אליהו'. בשם הזה ראינו סמל לתפקידנו: כשם שאליהו עלה בסערה השמימה והשאיר את אדרתו לאלישע, ממשיכו, כך ראינו עצמנו מתגייסים להיות מחדשי-ממשיכי ההתיישבות היהודית ביריחו. היעד שסימַנּו לעצמנו היה בית הכנסת העתיק "שלום על ישראל". אספנו מפה ומשם מיטות ומזרנים; ספרים, כיסאות ושולחנות ליקטו אחרים בשבילנו. וניסינו. פעם. ועוד פעם, אך כל ניסיונותינו הסתיימו בפינוי.

31/08/2016
אסתר פרץ

אסתר פרץ

אסתר פרץ ממייסדי מעלה אדומים ותושבת היישוב כיום. מיוזמות הקמת מערך החינוך המיוחד במעלה אדומים.
24/08/2016
ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט נולד בלודז' שבפולין. כשהיה בן 3 וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה והוא נשלח עם אמו למחנה הריכוז ראוונסבריק ולמחנה ברגן בלזן שם שהה עד סוף המלחמה. לאחר תום המלחמה עלתה המשפחה לישראל, ורוזנבלט התגייס לנח"ל, שם יחד עם בני הגרעין של הצופים הדתיים אליו השתייך הקים את היאחזות כרם אבשלום והיאחזות רפיח. לאחר השחרור הקים את כפר מימון שימש שם כמזכיר-גזבר במשך 4 שנים, שלאחריהן שימש כסגן יו"ר מועצה אזורית שדות נגב. בשנת 1979 הוחלט להקים את המועצה האזורית חוף עזה, שרכזה את הישובים היהודיים ברצועת עזה, ורוזנבלט היה הראשון שעמד בראשה, במשך 10 שנים. בשנים האחרונות כיהן רוזנבלט כמשנה למזכ"ל איגוד מושבי הפועל המזרחי, מנהל בית העדות בניר גלים, יו"ר מועצת הירקות, יו"ר המרכז למורשת יהודי עזה ועוד.
10/08/2016
פנחס וולרשטיין - חלק ג'

פנחס וולרשטיין - חלק ג'

במהלך השנים, השליחות הציבורית הייתה דבר שעמד בראש מעייניו של ולרשטיין, מהילדות בכפר אתא, דרך תפקידו כיו"ר מועצת בנימין במשך 28 שנים וכלה בעשייה הציבורית שלו כיום למען התיישבות בנגב ובגליל. לכל אורך אותן שנים, ולרשטיין, ששימש בתפקיד הנהגתי היה סמל למאבקים שונים. התפקיד לא פעם הביא איתו ביקורות מצד האוכלוסייה המקומית, אשר לא תמיד הלכה בקו אחד יחד עם דעותיו של ולרשטיין. לא תמיד התשובות שנתן ודעותיו ביחס לאירועים שונים התקבלו באהדה בחברה אותה הוא מנהיג. השבוע פורסם כי הוא מונה לראש צוות משימה של התנועה הקיבוצית לטיפול בבניה בקיבוצי עוטף עזה.
היו מקרים שאנשים הביעו ביקורת כלפי מהלכים שהובלת, מה עמד מול עיניך לאורך כל הדרך?
"התפיסה שאני התחנכתי אליה, זה לדאוג לכך שמדינת ישראל תתחזק, ולא להיאבק במדינת ישראל. יש גבול למאבק חוץ פרלמנטרי שמנהלים. אם לא תחבב את ארץ ישראל לא תצליח במאבק בכלל. דוד המלך אומר לשאול "גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלקים אחרים". הוא אומר את זה לשאול כשהוא בורח ממנו, דוד המלך היה תחת הריבונות של שאול כשהוא בסכנת חיים והוא אומר שהתחושה שלו שזה שהוא חי בארץ ישראל אבל לא בריבונות. הוא מרגיש שהוא עובד אלוהים אחרים. זה מסביר לנו מה הוא חושב על ריבונות יהודית, ואנחנו שזכינו אחרי 2,000 שנות גלות, להימצא במדינה יהודית אסור לנו לא להבין את קדושתה. הייתה לי שיחה בכפר עזה על קדושת ארץ ישראל ואחד האנשים בשיחה אמר לי 'אני לא יושב כאן כי אני קדוש', ואמרתי לו שזאת קדושה, כל מי שמוכן להיערך ולתרום למדינה - זו קדושה. ומנגד, כל מי שמחליש את המדינה, אני נגדו".
ולרשטיין מוסיף ואומר, "כאשר הרמב"ם בהלכות חנוכה מדבר על קריאת ההלל, הוא מנמק בראש ובראשונה את זה שאנחנו אומרים הלל בחנוכה על כך שהייתה קיימת מדינה יהודית יתר על 200 שנה ואפילו שהושמדה אנחנו אומרים עליה הלל. נס פח השמן, זה בדיעבד. הוא עשה לנו בעיה עם זה, כי אם הוא היה אומר שאומרים הלל על מתתיהו, מתקבל על הדעת. אבל זה שהוא מתרץ את זה בהיותה של מדינה יהודית יתר על 200 שנה, אנחנו בעצם אומרים הלל על אלכסנדר ינאי, הוא ששחט את כל הרבנות הראשית של תקופתו ועליו אומרים הלל? אני לא חושב שלוי אשכול או בן גוריון רצחו את כל הרבנות הראשית. הרמב"ם נותן לקיום מדינה יהודית קדושה אפילו שהיא הושמדה. אז מי אנחנו שבמקום לחזק את המדינה נחליש אותה?".
שיא ההתנגדות בין ההנהגה לעם היה במאבק על גוש קטיף, הדבר הוביל לתחושות קשות בקרב הציבור אשר חשב שהיה צריך לפעול אחרת. הביקורות היו רבות, אך ולרשטיין, כמי שהיה בכיר בהנהגה, מדבר על הדילמות שהיו.
"אני חושב שתפקיד ההנהגה זה להגדיר לעצמם גבולות, אחת הבעיות היום, גם באשמתי, זה שההנהגה כמעט ולא יכולה לעשות הפגנות כי היא לא יכולה לשלוט באופי המאבק. בכפר מימון כולם נשמעו להנהגה. ההאשמה כלפיי וכלפי הדור שלי זה שהרבה מאופי המאבק זה 'אנחנו נעשה את זה לבד, אנחנו לא שואלים אתכם'. האם זה משרת את ההתיישבות ביהודה ושומרון - לא, האם יש לי אשמה חלקית בנושא הזה - בוודאי שכן, אין שום ספק שאנחנו לא הבהרנו לציבור מהן גבולות. מצד שני, כשאתה רוצה ליצר מאבק את מחזיק את הקלפים קרוב לחזה, אתה לא יכול להגיד להם מהם הגבולות".
המאבקים טרם נגמרו, כל פעם עולה סוגיה אחרת על סדר היום, אך ולרשטיין מדבר על מציאות שבה אנחנו חייבים לגייס את כל הכוחות והמשאבים שיש ברשותנו כדי לגרום לכמה שיותר אנשים להיות מגויסים יחד למאבק על יהודה ושומרון,
3/08/2016
פנחס ולרשטיין – חלק ב'

פנחס ולרשטיין – חלק ב'

זמן קצר לאחר עלייתה של עפרה לקרקע, היא הופכת למקום עלייה לרגל. אנשים נוהרים אליה כל אחד מסיבותיו הוא, הקו המאחד בין כולם הוא הצמא לעשייה, הרצון לאתגרים חדשים. אי שם באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, אחרי תחושת הייאוש של מלחמת יום כיפור, עולי הרגל חיפשו מקום אליו יעלו ובו יוכלו ליצור ולהשפיע.
27/07/2016
פנחס ולרשטיין – חלק א'

פנחס ולרשטיין – חלק א'

יליד 1949, מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון. ממקימי הישוב עפרה, ומזכיר הישוב בשנותיו הראשונות. שימש במשך 29 שנה כראש מועצה אזורית מטה בנימין. בין השנים 2008-2010 שימש כמנכ"ל מועצת יש"ע. בשנת 2010 מונה ולרשטיין לאחראי על ההתיישבות בנגב ובגליל של תנועת אמנה. לזוג פנחס ואסתר ולרשטיין שבעה ילדים.
20/07/2016
משה זר- חלק ג'

משה זר- חלק ג'

בשני החלקים הקודמים של הריאיון עם משה זר, התעסקנו בעיקר בתהליכים הקשים שעברו עליו בחיי היום יום. במקביל לכך, מצאנו גם אופטימיות גדולה, אשר מתבטאת ברצונו של זר להמשיך את המפעל הזה על אף כל הקשיים שבדרך, בלי לוותר על אף פיסת אדמה שיכולה להיגאל. השאיפה העיקרית, כאמור, היא לבנות וליישב את יהודה ושומרון כלל הניתן. זר, הוא פורץ דרך בתחומו. אחד שהחליט ללכת כנגד כל הסיכויים, וללא פחד לגאול את אדמות השומרון בדרכו שלו.
29/06/2016
משה זר חלק ב'

משה זר חלק ב'


בשנת 1979 ועדת חוץ וביטחון הגיעה לסיור בקרני שומרון, הישוב היה אז ישוב קטן ובתום הסיור ביקרה הוועדה באחד הקרוואנים. חיים בר-לב, אשר היה חבר כנסת מטעם המערך והיה אחד מחברי הוועדה אמר אז: "כשאנחנו נחזור לשלטון, אנחנו נביא לכאן את אותו המנוף שהביא אתכם לכאן בכדי שיפנה אתכם מכאן". אשת המשפחה ענתה לו: "אני לא אהיה מוכנה לצאת מהאשקובית", בתגובה ענה לה בר-לב: "אין דבר, נרים את האשקובית יחד איתך". האירוע הזה מתרחש שלושה ימים לאחר שמשה זר קונה את השטח על פסגת ההר. זר מחליט את ההחלטה הבאה: "החלטתי שאני בונה בית שגם אם יביאו את כל המנופים שבעולם, לא יצליחו להזיז אותו קילומטר
22/06/2016
משה זר – חלק א'

משה זר – חלק א'

משה זר, יליד 1937, גדל בירושלים. כחניך בתנועת בני עקיבא היה בגרעין 'מתנחלים' ולאחר מכן התגייס לנחל המוצנח. במלחמת סיני השתתף בקרב 'המיתלה'. בשנים 1979-1983 עסק זר בסחר קרקעות ביהודה ושומרון ותחום גאולת הקרקעות הפך למפעל חייו עד היום. לזוג זר שמונה ילדים.
15/06/2016

ישראל הראל חלק ב'

מלחמת ששת הימים הייתה נקודה משמעותית בחייו של ישראל הראל, המציאות באותה עת מביאה אותו לפעול. באותם ימים, הראל כותב שני מאמרים שבעתיד יגרמו לו לרצות להיות פעיל בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. בד בבד עם הצטרפותו לתנועה הוא מקבל תפקיד ועורך את בטאון התנועה - "זאת הארץ". בימים שיגיעו לאחר מכן, מקבל הראל הצעת עבודה ממעריב. "אז הוא היה העיתון הנחשב ביותר, שם התחלתי את הקריירה העיתונאית באופן רציני", הוא מתאר את ההזדמנות החדשה שנפתחה בפניו.
8/06/2016
ישראל הראל

ישראל הראל

ישראל הראל, ממייסדי מועצת יש"ע, שימש כיו"ר המועצה ב-15 השנים הראשונות. באותו זמן היה מייסד ועורך העיתון "נקודה". יוזם והוגה אמנת גביזון–מדן ומנסח אמנת כנרת. הראל משמש כיו"ר עמותת הצנחנים משחררי ירושלים. ב-2005 ייסד את "המכון לאסטרטגיה ציונית" ועמד בראשו עד לשנת 2012. בשנת 2015 זכה הראל בפרס מוסקוביץ' לציונות. הראל הוא פובליציסט ובעל טור קבוע בעיתון "הארץ".


1/06/2016
אביבה דהמן - מצפה שלם

אביבה דהמן - מצפה שלם

ממקימי הקיבוץ מצפה שלם, משמשת היום רכזת ועדת קליטה של הקיבוץ. נשואה למוצי (מרדכי) דהמן ולהם ארבעה ילדים.
25/05/2016
עקיבא לונדון

עקיבא לונדון

ד"ר עקיבא לונדון, ממקימי הישוב כרמל וממקימי ישובי דרום הר חברון. בשנים שלאחר הקמת הישוב עבד כמנהל החברה לפיתוח הר חברון וניהל את החברה לפיתוח העיר העתיקה סוסיא. כיום משמש לונדון כרכז אגרונומיה מטעם הרבנות הראשית לישראל. לזוג עקיבא ושרה לונדון יש תשעה ילדים.
4/05/2016
הרב אליעזר וולדמן  - חלקב'

הרב אליעזר וולדמן - חלקב'

ליל הסדר של מתנחלי חברון
19/04/2016
הרב אליעזר וולדמן  - חלק א'

הרב אליעזר וולדמן - חלק א'

הרב אליעזר וולדמן ממחדשי היישוב היהודי בחברון כיהן עד לפני שלוש שנים כראש ישיבת ניר בקריית ארבע מאז יום הקמתה. הוא נולד בשנת 1937, ובשנת 1974 עבר למושב קשת בגולן שם שימש כרב המושב לשנה אחת, היה חבר המזכירות העולמית של בני עקיבא ולאחר מכן בהנהלה הראשית של בני עקיבא. ממייסדי גוש אמונים ומייסדי מפלגת "התחיה". כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-11 וה-12. לזוג אליעזר ורותי וולדמן שמונה ילדים ונכדים ונינים.
12/04/2016
יהודה ריינס – מחולה

יהודה ריינס – מחולה

ממקימי המושב מחולה בצפון בקעת הירדן, חקלאי ואחד משלושה שותפים המנהלים יחד את מפעל "תבליני נהר הירדן" שמייצא תבלינים לחו"ל. נשוי לנעמי ולהם שבעה ילדים.
6/04/2016

בני קצובר - חלק ג'

לאחר שהחליטו לעלות לאלון מורה לפני אישור הממשלה, קיבלו חברי גרעין אלון מורה ברכה מהרב צבי יהודה קוק. משם החלה דרכם על עבר הרי השומרון. "כל מה שהיה עד אז היה מבוא לדבר האמיתי", אומר קצובר.
30/03/2016
בני קצובר- חלק ב'

בני קצובר- חלק ב'

לאחר הקמתה של קריית ארבע חברון, החלה להתאגד קבוצת אנשים שהתקדמו הלאה אל עבר היעד הבא. עברו ארבע שנים מאז שוחרר השומרון והוא עדיין היה שומם מיהודים. קבוצות שונות של אנשים אשר חשיבות הדבר פעמה בליבם החלו לחשוב כיצד ניתן להשפיע ולפעול על מנת שדבר זה ישתנה.
16/03/2016
     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
עבור לתוכן העמוד