תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מדור המייסדים

גאולה ירון, תושבת אדורה, בת 33, נשואה לדוד ואם לשבעה, עובדת סוציאלית במקצועה. גאולה זוכרת את "יציאת מצרים" שלה, מסוריה לישראל, עם משפחתה, לפני 25 שנה בלבד. בראיון היא מספרת על ילדותה בסוריה, הכמיהה לישראל, המסע הלא פשוט, וחבלי הקליטה. יותר מהכל, היא זוכרת את נחישותו של אבא להגיע לארץ הקודש בכל מחיר.קרא עוד
22/05/2019
השבוע אנו מכירים עוד שני יישובים בבנימין בהם עסוקים כל העת במעשים טובים וביוזמות חברתיות מעוררות השראה.
קרא עוד
15/05/2019
בשבילם הצחוק הוא דרך חיים - למרות שהם מעידים על עצמם שאינם מצחיקים. שרון חיכתה שנים בשביל ללמוד את המקצוע, מורדוך התחתן בזכותו ושלומית למדה לשיר בכמה שפות. בתיק שלהם תמצאו תמיד – אף אדום, כמה סוכריות או בועות סבון – שיהיה! לכבוד חג הפורים שוחחנו עם שלושה ליצנים רפואיים תושבי הר חברון. ראיון רציני על צחוקים, חולים, ומה שביניהם.קרא עוד
20/03/2019
נגה ומוטי נוטקוביץ', הגיעו למחנה יתיר בפברואר 1985, נגה הייתה אז מורה בת 31, מוטי – דוקטורנט לכימיה אורגנית בן 34, ושני ילדיהם - סיון (בת 5.5) ודוד - בן 3. מאז עברו 31 שנים, עוד שלושה ילדים שנולדו (שניים מהם כבר ביישוב הקבע), ושלושה נכדים - שיהיו בריאים!קרא עוד
6/03/2019
יצאתם לטיול וסמכתם על כישורי הניווט מהצבא? נגמרו לכם המים ואתם על מצוק לא מוכר? הרגל ננקעה בדיוק באמצע הסנפלינג?יחידת החילוץ עציון-יהודה תושיע אתכם. זהו סיפורם של הנשים והגברים בכתום. מתנדבים, מסתכנים, זמינים תמיד.
קרא עוד
27/02/2019
פרויקט מרשים ועתיר תקציבים של עמותת התיירות גוש עציון ימצב את האלון הבודד כאתר תיירות ראשון במעלה.
כולנו מכירים את האלון הבודד. אנו מכירים אותו כסמל של געגועים והגשמת חלומות, אנו מכירים אותו כנ.צ. של כיסוף, אליו הביטו פליטי הגוש במשך תשע-עשרה שנים ארוכות, והוא סימל עבורם את המקום בו היה הבית שנמצא כעת בכף אויב.
קרא עוד
20/02/2019
שאיבת היתר מהכנרת כמעט מאחורינו, אישור להקמת עשרות סכרים מונעי אסונות ביו"ש עוד לפנינו, הבולענים בים המלח הם פלא מרהיב, ומשק המים של ישראל הוא מהמתקדמים בעולם. הריאיון עם ההידרולוג הבכיר, פרופסור חיים גבירצמן מדולב, הוריד עלינו גשם של אופטימיות.קרא עוד
6/02/2019
שוד יומיומי של עתיקות הוא מכת מדינה, אך פוגע בייחוד באתרים שביהודה, שומרון ובקעת הירדן. הניסיון של השודדים למחוק את עברנו כאן, מסיבות לאומניות או כלכליות, זוכה להתעלמות מהגופים האמונים על כך, ומחסור חמור בכוח אדם של מטה הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי מונע אכיפת החוק באזור.קרא עוד
30/01/2019
להגר, להתגייר, להתחתן, להביא לעולם חמישה ילדים, לעלות ארצה, להתיישב בבנימין, ללמוד מקצוע חדש ושתי שפות נוספות. אריאל ואליענה לימינה מהיישוב עלי בחרו ללכת עם הלב למרות הקשיים שבדרך. סוף סוף הם מרגישים שהגיעו הביתה.

קרא עוד
23/01/2019
נולדתי בפרטוריה שבדרום אפריקה. אחרי נישואינו עברנו לגור בקרוגרסדורף, עיירה ליד יוהנסבורג. התגיירנו ב-20 באוקטובר 2012 ואז גם עשינו עלייה. הגענו לארץ עם ארבע מזוודות ב-20 ביוני 2010 והתיישבנו בסוסיא.אני לא יודעת אם אי פעם ממש החלטתי להתגייר. נלקחנו למסע בגלל שהייתה לנו תשוקה לעבוד את אלוקי ישראל. ה' הביא אותנו קודם כל אל התורה ושם הבנו שהמקום לקיים את התורה הוא ארץ ישראל. כשביקרנו לראשונה בישראל ב-2009, הבנו שיש כאן עם ושאנחנו רוצים להיות חלק ממנו.
קרא עוד
16/01/2019
אבי ואריאלה בר מאיר הם המשפחה הראשונה שעלתה ליישוב כרמל בעלייה לקרקע יחד עם קבוצת הרווקים.וכך, בערב קריר אחד, ישבה איתנו אריאלה וסיפרה לנו על תחילת הדרך.
קרא עוד
26/12/2018
"בשנת העשרים וחמש ליישוב בית חג"י כל משפחה קיבלה ריבוע בד והתבקשה לבטא בו מהו בית חג"י עבורה. רעייתי ואני כתבנו: "חלום שמתגשם". ביתי וחתני, שלשמחתי הקימו את ביתם ביישוב, כתבו על הריבוע של משפחתם: "ממשיכים את החלום". חישבו לרגע איך היה נראה הר חברון אם לכל משפחה יישאר נציג אחד מהילדים להמשיך את החלום ביישובו, או בישוב שכן". כך מספר אפרים היבש, מראשוני היישוב בית חגי, ממקימי מועצה אזורית הר חברון. רגע לפני שצוללים לראיון, מסקרן אותי לשמוע איך אפרים, תושב בת-ים, נקלע בכלל למשימה הציונית החשובה הזו.
קרא עוד
12/12/2018
"לא רבים יודעים שאחרי פטירת אבי הרב נריה, רבים פנו לאמא שלי בבקשה לקרוא רחובות על שמו", סיפר בנו של הרב צבי נריה, הרב נחום נריה, והוסיף "אמא התנגדה מכיוון שחששה שברחובות הללו תהיה בעתיד עשייה שאינה עוברת בקנה אחד עם דרכו והליכותיו. אבל כאשר פנו ראשוני המתיישבים וסיפרו לה שהם מבקשים לקרוא על שמו יישוב בגוש טלמונים שבבנימין היא נענתה בהתרגשות גדולה וראתה בכך התגשמות דרכו".קרא עוד
21/11/2018
"חבר לחץ אותי להגיע לכאן. אמר לי – 'תבוא תראה את היישוב, בלי התחייבות. תבוא שבת אלי לארוחת צהריים'. אז באנו, ראינו, ותוך חודשיים כבר הייתי ביישוב. היו רק קרוואנים. שבת, יום אביבי, כל המדשאות ירוקות, הכל פורח, זה אחרי שהתקבלנו ליישוב בבקעה והיינו אמורים לעבור אליו, ירדנו מזה ואחרי חודשיים עלינו לאדורה."
קרא עוד
14/11/2018
קודם כל "עתניאלית"

לאחר שבשבוע שעבר לאה-ליליאן (בוקובזה) דמרי ייצגה את הדור הראשון של המשפחה בעתניאל, ויוחאי דמרי ייצג את הדור השני של המשפחה את הדור השלישי של המשפחה מייצגת השבוע רעות דמרי-גז (25), הנשואה לספיר מזה שנתיים. לזוג תינוקת בת שמונה חודשים, זהרה, שהיא הדור הרביעי של משפחת דמרי בעתניאל
קרא עוד
7/11/2018
הלכנו לפגוש את משפחת דמרי, המגדלת כבר דור רביעי (!) בעתניאל וקשורה למקום מיום עלייתו לקרקע בעבותות של אהבה ומסירות. אמנם חבלי הלידה דאז אינם הקשיים שאִתם מתמודדים בני הדור הצעיר של היישוב היום, אך חוט של חלוציות ותקווה שוזר את כל הקשיים יחד.קרא עוד
31/10/2018
חבורת הוותיקים שלנו מתקבצת לספר את סיפורה, שמתחיל עוד לפני ראשיתו של קיבוץ גׅלגל. היאחזות נח"ל גׅלגל הוקמה בינואר 1970, ובמאי 1973 עלתה על הקרקע בערך בשום מקום, כשמסביבה היה בערך שום דבר. אך בעבור בני גרעיני הנח"ל שהקימו את גׅלגל, נח"לאים שהיו ברובם מתנועת 'המחנות העולים', גׅלגל הייתה המקום הנפלא ביותר בעולםקרא עוד
17/10/2018
אנחנו כעת היישוב הגדול ביותר במועצה אזורית גוש עציון. זה דבר מדהים. באינתיפאדה השנייה הגיעה לכאן העובדת הסוציאלית של המועצה, אמרתי לה שהדבר שהכי כואב לי זה שאף אחד מהילדים שלנו לא ירצה לגור כאן. היום, מששת ילדיי, שלושה גרים בתקוע. זה לימד אותי שאין לי מושג מה העתיד טומן בחובו. אחד הדברים שמאפיינים את תקוע הוא דור ההמשך. כמעט אין כאן משפחה ותיקה ללא בן או בת ממשיכים ביישוב. אחד הדברים שגורמים לכך, זה שגם חילונים יכולים לחיות פה, וכך, ילד או ילדה שמחליטים להמשיך להתגורר בתקוע לא נשפטים לפי אורח חייהם. לדעתי זוהי תעודת כבוד ליישוב, שיש לו כל כך הרבה בנים ממשיכים.קרא עוד
3/09/2018
יִיטַ"ב הוא מושב שיתופי בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב הוקם בתחילה בשנת 1970 כהיאחזות נח"ל נערן, ואוזרח בשנת 1977. לאחר מכן תיפקד כקיבוץ וכיום הוא מושב שיתופי אשר תושביו הם עולים מברית המועצות לשעבר. המושב נקרא על שמו של יצחק טבנקין (ייט"ב - יד יצחק טבנקין), שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות ה-40.קרא עוד
8/08/2018
מצפה דני הוקם בחודש אלול שנת תשנ"ח. בתגובה לרציחתו של תושב מכמש, דני פריי, הקימו תושבי מעלה מכמש תצפית על גבעה שכנה, הצופה על ארץ בנימין כולה. שנתיים לאחר מכן ביום החתימה על הסכם וואי הועלו למצפה שני קרוואנים.קרא עוד
25/07/2018
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד