השופט אורי שטרוזמן: יש להכשיר המאחזים

5/01/2012

תמצית מתוך המסמך המלא שהתפרסם ב'דיוקן' של מקור ראשון ב23.12.11

א. דו"ח טליה ששון: המאחזים הוקמו מטעם המדינה. 

המסקנה החד משמעית מהדו"ח של עו"ד טליה ששון היא שכל ההתיישבות ביהודה ובשומרון נעשתה ברשות הממשלה ובעידודה. ביחסים בין המתנחל, שביתו צפוי להריסה בגלל בנייתו שלא כדין, לבין השלטון, דיינו במסקנה זו. רצונה של הממשלה להסתיר אותה מעינא בישא של מדינות מסויימות בתבל אינו יכול להמחק מהמציאות בבא יום הדין המצווה על הרס בתים בהתנחלויות. הממשלה איננה רשאית להימנע מאמירת האמת בבית המשפט. עליה לשאת במלוא האחריות למעשיה ולא להטיל את תוצאותיהם על המתיישבים. 


ב. על בג"ץ להורות למדינה להכשיר המאחזים 

משהוברר ששלוחי הממשלה טרחו בהקמת המאחזים וכי אין מניעה מקבלת היתר פורמלי כאשר הדרג המדיני יחליט על כך, מן הדין היה שהיועץ המשפטי לממשלה ידחק בממשלה ומשרדיה להשלים ללא דיחוי את כל ההליכים הפורמליים להכשרת הבתים כדין. אם נמנע מעשות כן, על בג"ץ היה לפסוק זאת. אם יש מניעה לממשלה (מסיבות בינלאומיות או מסיבות עלומות מעינינו) לומר את האמת בדלתיים פתוחות בבית המשפט חובתה להתייצב בית המשפט ולהודיע לו בסתר (כדרך שנמסר מידע חסוי לשופט היושב בדין) את המצב לאשורו, שכל ההיתרים האפשריים נמצאים וחסויים ושהם יינתנו מייד לכשתוסר המניעה להוצאתם לאור. כך ייעשה משפט צדק. 


ג. בניה בתום לב כתוצאה מטעות או מרמה 

חוקי המקרקעין ביהודה ובשומרון החלים על כל סוגי המקרקעין מכירים בזכותו של מי שראה עצמו בתום לב כבעל המקרקעין ובנה עליהם בנין לרכוש את המקרקעין מהבעלים האמיתי תמורת תשלום שווי הקרקע. לכן, כלל וכל לא ברור מדוע מצווה בית המשפט העליון על הריסת מבנים שנבנו על אדמות מדינה או אדמות פרטיות ע"י מתנחלים תמי לב, שהאמינו באמת ובתמים בזכות הקניין והחזקה שרכשו על הקרקע שהוקצתה לישוביהם ע"י מוסדות המדינה או שרכשו את אדמתם מבעלי הקרקע הערביים או ממי שהתחזו לבעלי הקרקע. 


ד. דין עתירות השמאל להדחות על הסף 

בנסיבות הקיימות כיום כל פנייה לבית המשפט העליון של אנשים טובים החרדים לגורל המקרקעין בשטחים שיפלו על פי דעתם ואמונתם בידי המדינה הפלשתינאית, אם תקום, חייבת להמחק על הסף מהטעם שעוד לא הגיעה השעה לבררה. בבא העת, יבוא בעל המקרקעין העורר על זכותם של המתנחלים היושבים על אדמתו ויערער על כך בבית המשפט. 

זאת ועוד. אין כל אפשרות אמיתית לברר בימים אלה את האמת. כי כל עוד אסורה על הפלשתינאים מכירת קרקעות ליהודים ודין מוות רובץ על העובר על איסור זה, לא יימצא הפלשתינאי שיודה במכירה ולא ראוי שיימצא היהודי, שרכש את הקרקע, אשר ישא את שמו של המוכר בבית המשפט ואגב כך יסגירו למבקשי נפשו. על כן, כל עוד לא ניתן לשפוט משפט צדק במחלוקת על הבעלות, מן הדין והצדק שבית המשפט יימנע מלדון בהן.

עבור לתוכן העמוד