• מדיה לדוגמא

ישעמדה

על התיישבות ומאבק

סוגית מגרון נוגעת בשאלה מהותית פנימית שמתחדדת למולנו. מה קודם למה, ומה חשוב ממה. האם המאבק הוא כלי להתיישבות או שמא ההתיישבות היא הכלי למאבק. מה האמצעי, ומה המטרה. אנו סבורים כי סדר הדברים הנכון הוא שההתיישבות קודמת בכל דבר ועניין למאבק. מאבק, הוא עוד אחד מהדרכים להגשמת היעדים שלנו ולהגשמת מטרת העל של מועצת יש"ע והגופים המיישבים – המשך פיתוח ביסוס וצמיחת מפעל ההתיישבות. לכן כאשר אנחנו מוצאים דרך שבה הרווח ההתיישבותי גדול יותר לאין ערוך וסיכוייו להצליח טובים יותר מאשר רווח ערטילאי שייתכן ויושג ממאבק עלינו קודם כל למצות דרך זו, מבלי לפגוע בחשיבותו הרבה של מאבק עיקש נחוש צודק ובעיקר מוסרי.

להציל את מגרון!

בט"ז בשבט התשס"ח, ה 23 בינואר 2008, שיגרה המדינה את תשובתה לבג"ץ, שדן בעתירת תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" שאיתרה ערבים הטוענים לבעלות הקרקע ביישוב מיגרון.
בתשובתה הצהירה המדינה כי "ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו, כי המאחז מגרון, הממוקם על מקרקעין פרטיים של תושבים פלסטינים, יפונה בתוך ששה חודשים, דהיינו, עד תחילת חודש אוגוסט 2008". כוונת אנשי "שלום עכשיו" בהגשת הבג"ץ היא פוליטית ואין לה שום צד ועניין עם עשיית צדק או משפט. ניסיון העבר לימד אותנו שאם נהיה שאננים ולא נפעל לשינוי הגזירה נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, מול החלטת בג"ץ לפינוי מוחלט של מגרון שתחייב כל ממשלה שתהיה, ובסופו של דבר מול כוחות יס"מ ופרשים.


ועדת חקירה לתוצאות הגירוש

השבוע התקיימו אירועי הזיכרון לחורבן גוש קטיף ברחבי הארץ ובסמוך למחסום כיסופים בהשתתפות אלפי בני אדם. בין הקולות המעניינים שנשמעו בתקשורת סביב ציון תאריך הגירוש, ומצב המגורשים הנמצאים במציאות קשה מנשוא היה קולו של ד"ר אודי לבל. ד"ר לבל, מרצה בכיר לפסיכולוגיה פוליטית במכללת ספיר ובמרכז האוניברסיטאי באריאל, פרסם מאמר באתר Ynet תחת הכותרת: "פספוס לאומי – ועדת חקירה לטיפול במפונים". במאמר סבור המחבר כי ועדת חקירה לבדיקת מצב המגורשים תהיה פספוס. מה שבאמת נחוץ לנו כיום היא ועדה שתבחן את הסיבות האומללות שאפשרו לאמץ את תוכנית ההתנתקות בכללה. בחרנו השבוע במדור להביא קטעים מתוך המאמר:

כיסופים לקטיף

בימים אלו אנו מציינים שלוש שנים לגירוש ולחורבן ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, בזכירה סוד הגאולה. זיכרון היישובים והמפעל הגדול אינם רק זיכרון העבר, אלא הבסיס לדרשתנו לשוב וליישב את המקומות מהם גורשנו. לקראת יום השנה השלישי, נגיע למקום הקרוב ביותר לכניסה לגוש, ונקיים שם את עצרת 'כיסופים לקטיף' שבה לצד הזכירה והכמיהה נציג דרישה חד-משמעית ובלתי מתפשרת לחזרתנו לנחלת אבותינו בחבל עזה, להפריח מחדש את השממה ואת עיי ההריסות והיישובים החרבים בבחינת "קומי צאי מתוך ההפיכה".

לא בכל מחיר

עם הבאתם של החיילים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב לקבר ישראל, הסתיים לו פרק מלחמת לבנון השנייה, אך גם נפתח פתח לדיון אמיתי וכואב בסוגיית השבויים. אין חולק כי למדינת ישראל יש חובה להשיב את חייליה הביתה. אך יחד עם זאת פדיון שבויים אסור לו שיהיה בכל מחיר. האם מותר לנו, מוסרית, לשלם מחיר גבוה "מכפי דמיהן" של החטופים, לשחרר לחופשי מאות מרצחים ובכך אולי להתיר את דמיהם של ישראלים נוספים?

בין ערכים לשלטון

מי שמזלזל בערך כמו "ערבות הדדית" או "עם ישראל" ומעדיף על פניהם את האינדיבידואל, את טובתו האישית שקודמת לכל, גם כאשר יהיה בשלטון תמיד יעדיף את הראייה הצרה, האינטרסנטית, על פני ראייה למרחוק, על פני השקפה רחבה על המציאות, על פני מתן משקל לטובתו של העם אותו הוא מנהיג.

מסמך העקרונות

בשבוע שעבר התכנסה מליאת יש"ע המתחדשת ואישרה את מסמך העקרונות שלה, שעל-פיו תפעל לקידום ביסוס ופיתוח מפעל ההתיישבות. לאחר כינוס המליאה הראשון החלה העבודה על המסמך, וועדה מיוחדת גיבשה את הצעות ועמדות חברי המליאה לכדי מסמך מסכם אחד, שכלל הוספות, נוסחים והסתייגויות.

חופשי ומאושר

בימים אלו יוצאים עשרות אלפי תלמידים ברחבי יש"ע לחופש הגדול. אחרי שנת לימודים פוריה ומפרכת מגיעה בימים אלו תקופה של טיולים, סיורים, קייטנות, כיף והנאה – ואגירת כוחות לקראת המשך הדרך.
במועצת יש"ע קוראים לצעירים ולבני הנוער לנצל את החופש הגדול למען הקהילה, למען ההתיישבות, למען ארץ ישראל ועם ישראל. בעזרה ביישובים, בהתנדבות ברחבי הארץ, בהפצת תורה במרכזים ברחבי הערים, וכמובן גם בטיולים וסיורים במרחבי ארצנו בכלל, ובשבילי יש"ע בפרט

הבלוף

'תהדיה', 'הודנה' או רגיעה. תקראו לזה איך שתקראו. זה לא ישנה את העובדה ש ממשלת ישראל רוקדת לפי חלילו של החמאס, ארגון טרור רצחני השייך לציר הרשע ולג'יהאד העולמי. כאשר החמאס מבקש רגיעה, על קברניטי המדינה להורות לצה"ל להגביר את הלחץ כדי להשיג הכרעה צבאית נגד ראשי הטרור. במקום זאת הם נעתרים לדרישות חמאס שמבקש את הרגיעה רק בשביל מטרה אחת: התעצמות צבאית והברחת כמויות אדירות של נשק– להתכונן לסיבוב הבא.

להוציא דיבת הארץ

התנהלותה של קונדוליסה רייס, המגיעה לירושלים וונוזפת בישראל על שהיא מספקת דיור לתושביה בלב בירתה היא חוצפה ועזות מצח. אך חמור מכך הוא חוסר התגובה של ממשלת ישראל שזעק בשפל של עליבות כפשיטת רגל מדינית. תוך כשנתיים הממשלה הכושלת הזו איבדה את התמיכה הבינלאומית אפילו על עתיד גילה, רמות ופסגת זאב והפכה כל סגירת מרפסת ברמת אשכול ובגבעה הצרפתית לדיון דחוף בעצרת האו"ם. ככה זה. מי שמקפיא את הבנייה ביו"ש מעביר את המאבק המדיני אל תוככי השכונות היהודיות בירושלים

לכבודה של תורה

אסור שניתן לפגוע במנהיגות הרוחנית שלנו, בהשמצות בגידופים, ובהתנכלויות. וקל וחומר לא ברבנים וגדולי הדור כמו ראש ישיבות בנ"ע, הרב דרוקמן. חייבים אנו להישמר מכל משמר שנורמות התנהגות פסלות, בוטות וכוחניות המופעלת ע"י גורמים חרדיים קיצוניים כנגד הציונות הדתית ומנהיגיה הרוחניים, ישתרשו חלילה גם בקרב מחננו וידרדרו אותו לשיח של השמצות ופגיעות אישיות במקום הידברות עניינית ומכובדת בסוגיות שעל הפרק. ישעמדה במחאה על הפגיעה ברב חיים דרוקמן שליט"א בסוגיית הגיורים.

לעבר העשור הבא

בסיכום ארבעים שנות התיישבות אסור לנו לקפוא על השמרים ולנוח על זרי הדפנה, אלא להציב לעצמנו את המטרות והשאיפות לשנים הקרובות. הגיע הזמן לבנות קומות נוספות להתיישבות. חלקן לגובה – בהכפלת התיישבות בעשור הקרוב, ובמקביל לבנות קומות בעומק הקרקע, בזרמים התת-קרקעיים כדי להעמיק את הבסיס שיאפשר את הצמיחה וההתקדמות, בשינוי התודעה ובגיוס ציבורים נוספים להבנת חשיבותה של ההתיישבות ולהכרח קיומה.

מאחזים

נקודת המוצא הבסיסית שלנו היא כי אם לא נפעל ונשאר אדישים לתהליכים המתרחשים בנושא המאחזים נמצא את עצמנו עומדים מול שוקת שבורה במאחזים רבים, גם במקומות שהמרחק בינם לבין אישור והכשרה סופית הוא רק חתימתו של שר הביטחון. לכן פועלת מועצת יש"ע במגעים מול משרד הביטחון למען חיזוק ההתיישבות תוך שקיפות מלאה והידברות עם תושבי המאחזים, ועקרונות מנחים המפורטים במאמר שלפניכם.

אחדות המחנה

יש לעיתים בינינו מחלוקות על דרך הפעולה, אבל אין חולק שכולם מסכימים על מטרה משותפת אחת – לשוב לבנות להתבסס ולהרחיב את מפעל ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו.כאשר מנסים גורמים מן ההתיישבות לתקוף לפגוע או להחליש מי מהגופים בתוך המחנה, הם פוגעים בחוסנה של ההתיישבות. המחלוקות בינינו הן טקטיות ואסטרטגיות, הן לא על המהות וגם לא על האידיאולוגיה, הנאמנות והעשייה לשם שמים. אסור שהביקורת על הדרך והצעדים הטקטיים תידרדר להשמצות חירופים ואלימות אויבינו האכזריים מבחוץ ויריבנו מבית, שצופים ביריבויות ובמחלוקות מביטים מן הצד מחככים ידיים בהנאה וצוהלים.

"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"

ההתיישבות ביש"ע מונה כיום קרוב ל – 300,000 ישראלים, מכל גווני הקשת, חרדים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, צברים ועולים חדשים. "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב).

"קומי צאי מתוך ההפיכה"

ניצבים אנו בפתחו של יום העצמאות השישים של מדינת ישראל. קשה לבטא במילים את עוצמתו של החג ואת משמעותו. אנו רגילים לקרוא מידי יום בעיתונים על הבעיות והקשיים של מדינת ישראל וגם רגילים להתלונן על חסרונותיה, ומתוך כך לפעמים אנו נוטים להתעלם מן המציאות הכוללת – מהעובדה הבסיסית והיסודית: יש לנו מדינה יהודית עצמאית עם ריבונות, צבא, רשויות שלטוניות, בארץ ישראל.

דיבורים על רמה

בעוד שנחשף כי מטוסי חיל האוויר הפציצו כור גרעיני סודי על אדמת סוריה, שיועד ליצירת פצצות אטום וטילים שיכוונו כלפי מדינת ישראל, אותה מדינת ישראל מנהלת מגעים חשאיים למסירת חבל ארץ פורח ויפהפה, שאולי גם בזכותו והשליטה הביטחונית בו התאפשרה התקיפה ההיא, למען "שלום עם סוריה". מדינה החפצה בשלום, לא כורתת ברית עם צפון קוריאה להקמת כור גרעיני סודי וליצירת פצצות אטום, ומדינה החפצה חיים לא מדברת על חבל ארץ פורח עם חשיבות ביטחונית אסטרטגית כעל נכס נדל"ני עובר לסוחר

שבוי בחג החירות

עוד מעט יתקדש עלינו חג הפסח, משפחות משפחות ישובות בהסבה סביב שולחן הסדר, קוראים את ההגדה, שותים ארבע כוסות ועוסקים בסיפור יציאת מצרים, ביציאה מעבדות לחירות, משיעבוד לגאולה. באותם רגעים עלינו לזכור גם את מי שהשנה לא יוכל להסב לשולחן הסדר עם משפחתו, נעדרי צה"ל, שלושת החיילים החטופים, ואזרח ישראלי נוסף, שפעל בשליחותה של מדינת ישראל, ושבוי בכלא במדינה ידידותית, יהונתן פולארד. השבת בחרנו להביא מאמר של הרב יהונתן בלס, רב היישוב נווה צוף וראש כולל "רצון יהודה" בפ"ת, הקובע כי על מדינת ישראל מוטלת חובה הלכתית להביא לשחרורו של פולארד:

לצאת לחירות

כשראש ממשלה מצהיר ש"נמאס לנו לנצח" ושהמטרה היחידה של ממשלתו וחבריה היא "הישרדות", אין פלא שגיבורי התרבות של עם ישראל, הם משתתפי תוכנית טלוויזיה בעלת שם דומה. ציבור גדול בישראל נמצא היום בשבי קונספציות שקרסו פעם אחר פעם ובמשך שנים שעם ישראל מובל על פיהן מצבו רק הולך ומתדרדר. לקראת חג הפסח, עלינו לצאת לחירות. להשתחרר מכבלי הקונספציות הכושלות ומסממני הגלות, ולחזור לעצמנו, בחירות מחשבתית, ובתחושה הבריאה של בן חורין – הרצון לחיות, ולשם כך לנצח.

סוגייה מדינית חמורה

השבוע התפרסם בעיתון הארץ מאמרו של יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, בנושא הקפאת הבנייה. דיין תוקף את התנהלותה של ממשלת ישראל, ואת מדיניות הכניעה שהיא מציגה בפני האמריקנים והערבים. "הקפאת הבניה" – כותב דיין – "הנה סוגיה מדינית חמורה בעלת השלכות מרחיקות לכת, שפוגע בחוסנה וביטחונה של מדינת ישראל". הנה קטעים מתוך המאמר:
    [1-10]...[11-20]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 21 
  4. 22 
  5. 23 
  6. 24 
  7. 25 
  8. לעמוד הבא
עבור לתוכן העמוד