• מדיה לדוגמא

ישעמדה

לצאת מהדשדוש.

במקום שמדינת ישראל תפעל בצורה נרחבת במרחבים שמהם משגרים טילים על ישראל ותלחם נגד ראשי הפשע והטרור בעזה, היא פועלת בצורה נקודתית מול חוליות קסאמים, ועסוקה במיגון נרחב בשדרות ביישובי עוטף עזה וגם באשקלון. אולמרט ממשיך במדיניות חוסר המנהיגות ומוכיח אוזלת יד במציאות המתרחשת בשדרות ובעוטף עזה. הדשדוש, של מלחמת לבנון השניה, חוזר על עצמו פעם נוספת, הפעם בדרום.

על מנהיגות ואחריות

היציאה למלחמה בלבנון ולמבצע ארוך שם היתה חובת המדינה וחובת מנהיגיה. אבל במלחמה הזו לא היתה מנהיגות. אולמרט נכשל כישלון חרוץ במבחנו של מנהיג בעת מלחמה, ועליו לשאת ללא שום ספק באחריות ולפנות את כסאו. דפוס ההתנהגות הכושל שלו נמשך בימים אלה עם הדשדוש מול הסכנות המתפתחות מחבל עזה ובהליכה לתהליך מדיני מסוכן.

ישעמדה – תגובת שרשרת עזה

ככל שאנו מתרחקים מימי עקירת גוש קטיף מתבררים יותר ויותר האסון, הסכנה, האיוולת, הטיפשות ועצימת העיניים שהביא עלינו הגירוש. לאחר נפילת חומות ציר פילדלפי בשבוע שעבר יכולות לזרום לרצועה ממצרים באופן חופשי

חוקי ומאושר

הישובים הקרויים כיום "מאחזים" הוקמו ע"י הממשלה, כחלק ממדיניותה. המתיישבים היו שליחיה. . זו הדרך שבחרה הממשלה הנבחרת של מדינת ישראל ליישב באותה עת את הארץ. חוקי ומאושר.

מאחזי עיניים

ראש הממשלה משמר את נושא המאחזים מעל המים, כדי להשתמש בו כשק חבטות נגד ציבור המתיישבים לרווחים פוליטים ולהסיט הזרקורים ממחדליו בתחומים השונים, ולכן הוא גם דחה את ההצעות להסכמה בסוגיה שהגישו לו אנשי משרד הביטחון. ברור שמי שמקפיא בצורה מוחלטת את כל הבנייה בירושלים ובכל יו"ש - גם במעלה אדומים ואריאל – לא יכול לפתע להסכים להסכם שבו יאושרו להלכה נקודות התיישבות ותוסר הקפאת הבנייה והגזרות האחרות מעל ההתיישבות.

מקפיאים את ירושלים

הקור בירושלים השבוע, נבע מהקפאה עמוקה של כל בניה והתיישבות ברחבי הבירה. הסכנה הגדולה שממשלת ישראל מביאה עלינו, , זו התבססות של עובדה מדינית חזקה בתודעת הציבור בישראל ובעולם שבניה יהודית בירושלים היא מעשה קיצוני ומסוכן ומזיק למדיניות הישראלית. לא ייתכן שאחרי שיבתנו בתום אלפיים שנות גלות ושחרורה של עיר הנצח ירושלים, דווקא ממשלה ישראלית מטילה על ירושלים מצור – פיזי ותודעתי - ומונעת התיישבות פיתוח ובנייה בעיר בירתה.


בוש והכלם

ביקור נשיא ארה"ב בשבוע הקרוב, מציג איך ממשלת ישראל "מתנדבת" לוותר על נכסיה אסטרטגיים ועל עמדות מפתח במקום לנצל את ביקורו של בוש כדי לבסס את הקביעה שלו-עצמו בשלב הראשון במתווה "מפת הדרכים" – שכל עוד לא מפורקים ארגוני הטרור אין שום משא ומתן, במקום זאת היא נוקטת במדיניות רופסת כדי "למצוא חן בעיני הבוס", השריף מטקסס: רה"מ מקפיא בצורה מוחלטת את כל הבנייה ביהודה ושומרון ובשכונות ירושלים, וועדת שרים מיוחדת מנסה "להגמיש את ההגדרה דם על הידיים" - באותו שבוע שבו נרצחים שני צעירים ישראלים במהלך טיול בנחל תלם. במקום שטיח אדום אנו צריכים לראות בביקור סדין אדום.

כשהדרך מתמשכת

דו"ח ועד מתיישבי גוש קטיף שהתפרסם השבוע קובע כי - 28 חודשים אחרי העקירה, מצבם של המגורשים הולך ומחמיר. " אם את ביצוע העקירה ניתן לתאר ב9-D, אזי לצערנו מלאכת השיקום מתבצעת במריצה ומתאפיינת בסחבת בירוקרטית גדולה ומיותרת" - קובע הדו"ח.

אל תקרי בניך אלא בוניך

השבוע התקיימה ישיבה של ועדת השרים לענייני מאחזים. השם מטעה. לא דיברו שם על מאחז או על נקודות התיישבות. לא דיברו שם על מגדל מים או על קראוון. דיברו שם על כיצד ניתן, באמצעות חקיקת חוקים ותקנות אנטי ציוניים ומוסריים להצר עד כדי מחנק את התפתחות כלל ההתיישבות.

כאן הכל התחיל

הקריאה מי לה' אלי המהדהדת בין הרי יהודה ושומרון מופנית גם כלפינו. מאבקם של החשמונאים שהתרחש כאן, לא התחולל על רקע "דרישות טריטוריאליות", אלא בשל הניסיונות להעבירנו על דתנו, על רקע גזרות שמד רוחניות, ועל רקע איבוד הריבונות היהודית האמונית - דווקא בארץ ישראל.
המאבק אז הוא סמל למאבק שמתחולל עד היום. אחיזתנו ביהודה ושומרון, כינון חיים יהודים שלמים, עם תרבות יצירה עשייה וחקלאות – באותם מקומות ואזורים שעליהם נלחמו המכבים, היא אותו מאבק. קריאה שבאה מקרב יחידים, אבל מהדהדת ובסוף חודרת לליבותיהם של רבים וסוחפת אותם אחריה. בימים ההם בזמן הזה.

פולארד

יהונתן פולארד הגן על ישראל, חרף נפשו וסיכן את חייו מתוך תחושת שליחות כדי להציל את עם ישראל מאיום קיומי, ולהגן עליו מכליה ומהתקפות טרור רצחניות. אין הבדל בין פולארד לבין יתר השבויים והנעדרים מלבד עובדה אחת: הוא שבוי במדינה ידידותית. על אף היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב אנחנו חייבים לדעת לפעמים לדפוק על השולחן – גם בנושאים המדיניים גם בנושאים ההתיישבותיים וגם כשמדובר בשיחרורו של חייל המצוי אצלם בשבי. בהבאתו הביתה של יהונתן פולארד.

לא ניתן להקפיא

שעות בודדות לאחר שראש ממשלת ישראל מודיע על הכוונה להקפיא את הבניה ביו"ש ומחליטה על שיחרור אסירים כ"מחווה" לאבו-מאזן, הטרור שוב מרים ראש: קסאמים על אזור אשקלון, מתקפת פצמ"רים על קיבוצי עוטף עזה, פיגוע ירי בשומרון וניסיון חדירת מחבלים לנתיב העשרה. כל מי שעיניו בראשו יתקשה להתעלם מההקשר. התשובה האמיתית לטרור היא המשך ביסוס וצמיחת ההתיישבות. את המגינה הזו לא ניתן להקפיא.

ונשמרתם מאד לנפשותיכם

פיגועי טרור, מחלות, איום האיראני –האיום האמיתי הוא דווקא זה הקרוב אלינו אשר גובה קרבנות בנפש מדי יום- נגע תאונות הדרכים. בתחילת השבוע, קיבלנו תזכורת מכאיבה לכך, כשהישוב מצפה יריחו איבד בתאונה מחרידה ארבעה מבניו, בהם שני אחים, שהיו בדרך לביתם. חשוב שנבין שבכל פניה, בכל סיבוב או בכל החלטה אחרת על הכביש אנו אחראים לחייהם של הסובבים אותנו ושל עצמנו, מתעסקים אנו בדיני נפשות. לוקחים לידיים החלטות של חיים ומוות. עלינו לצאת ולהיאבק נגד נגע תאונות הדרכים.

הצהרה משותפת אחת

"קיווינו שהכישלון המהדהד של פשע הנסיגה מעזה ימנע מאתנו את הצורך לצאת לכיכרות, אבל ממשלה עיוורת מאלצת אותנו ואנו יוצאים להגן על ארץ ישראל.
לא נסכים להסכם ולא להצהרה ולא להודעה. לעם ישראל

לראות למרחקים

ובזמן שהקב"ה הבטיח לאברהם " ולרעך אתן את הארץ הזאת" - היו מצויים נוכרים בכל רחבי ארץ ישראל. קשה לראות כיצד ארץ כנען המלאה בגויים תהפוך להיות ארצו של אברהם אבינו, ובניו וזרעו - שגם הם טרם נולדו. אבל אברהם אבינו רואהלמרחוק

יתפוצץ לנו ביריחו

המזימה להתנקש בחייו של ראש ממשלה ישראלי והתגובה הפלסטינית לאירוע מוכיחה בפעם המי יודע כמה שאבו-מאזן הוא אבו-בלוף. גם אלו שאינם מאמינים ברעיון ארץ ישראל השלמה מבינים שאם מדינת ישראל חפצה חיים, היא איננה יכולה לחתום על הסכם שבמסגרתו היא מעבירה לבלוף הזה את הריבונות על מקומות אסטרטגיים וחיוניים לבטחון אזרחי ישראל.

להילחם על המאחזים

לצערנו יתכן שבתקופה הקרובה נצטרך לשוב ולהיאבק בעוצמה ובנחישות -מאבק עיקש וחסר פשרות. כפי שכבר אמרנו בעבר: ידע כל מי שחושב שירים יד במאחזים שימצא מולו ציבור נחוש ועיקש שייאבק מאבק חסר פשרות כדי להגן על מפעל חייו ועל אמונתו. זו זכותנו המוסרית, וזו גם חובתנו הגדולה.

להמשיך בדרכו, ביחד.

בשיא כוחו ומרצו התגלה כשהוא בן למעלה מתשעים ושלוש, לאורך כל הדרך במאבק להצלת ישובי גוש-קטיף וצפון השומרון. למול החשש הנורא והחרב המתנופפת הצליח רב אברום לאחד את כל הסיעות והזרמים, להושיב סביב שולחן אחד את מגוון רבני הציונות הדתית, ראשי ישיבות רבני ערים ויישובים ביחד עם אנשי המעשה אנשי גוש קטיף, ראשי יש"ע והפעילים מכל קצות קשת המאבק לכנס את כולם להקשיב לכל הדעות לדון ולהכריע.

לצאת מן החומות

אחת הנקודות העיקריות במצוות חג הסוכות היא היציאה מבתי הקבע לדירות ארעי. שוב אין היהודי שם מבטחו בביתו ומבצרו אלא מוסר נפשו ודר שבעה ימים בבית ארעי פתוח ופרוץ. בכך מסמלים אנו את ביטחוננו בה' שומר ישראל

שנה טובה

ראש השנה הוא הזמן לעשות חשבון נפש. כללי-ציבורי ופרטי. חשבון נפש של אומה, של מנהיגות וחשבון נפש של אנשים, עמך בית ישראל.. ראש השנה הוא גם הזמן להתבונן בשנה החולפת ולהביט בה, לסכם אותה.
    [1-10]...[11-20]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 21 
  4. 22 
  5. 23 
  6. 24 
  7. לעמוד הבא
עבור לתוכן העמוד