• מדיה לדוגמא

ישעמדה

יגאל כהן אורגד, נגיד האוניברסיטה וחבר הנהלת יש&quo

אוניברסיטה, וזה סופי

30 שנה אחרי שהוקמה, ובעקבות מאמצים רבים וקשים, זכתה השבוע אוניברסיטת אריאל להכרה רשמית וחתומה. 13 אלף סטודנטים, 1,500 עובדים, עשייה מדעית ומחקרית ברמה בינלאומית וקשרים עם עשרות אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם. לרגל המאורע ההיסטורי בחרנו להקדיש השבת את מדור ישעמדה לראיון חגיגי עם נגיד האוניברסיטה, יגאל כהן אורגד, המכהן גם כחבר הנהלת מועצת יש"ע. "לסטודנטים שלנו יש קרובי משפחה, חברים, מכרים שמבקרים ומתרשמים – וזוהי תרומה ניכרת לחיבור בין יו"ש לכלל ישראל".
די להסתה!

די להסתה!

השמאל הקיצוני במדינת ישראל, יחד עם קיצוניים בקרב הערבים הישראלים, נהנה בשנים האחרונות מחופש ביטוי בלתי מוגבל. אין המדובר, כמובן, בהתבטאויות שחופש הביטוי מגן עליהן. את אלה יש לסבול, בקושי רב, ולהמשיך הלאה. הבעיה היא שגם הסתה נפשעת ורצחנית נגד קציני וחיילי צה"ל ונגד מדינת ישראל זוכה להתעלמות מוחלטת מצד רשויות השלטון. בשבועות האחרונים משתולל באינטרנט קמפיין הסתה חמור נגד חיילים וקצינים, ואין פוצה פה ומצפצף. בישעמדה השבת – על הנזק הגדול שגורמת ההתעלמות לכוח ההרתעה של צה"ל.

צדק לבית עזרא

צדק לבית עזרא

ביום שני הקרוב אמורה מדינת ישראל למסור לבג"ץ את עמדתה בנוגע לבית עזרא בחברון – הבית בו התגורר יעקב עזרא גם לאחר הפרעות הנוראות בתרפ"ט ותרצ"ו. ערכאה שיפוטית בכירה כבר קבעה כי המבנה צריך להימסר חזרה לידי היישוב היהודי בחברון, וכך ממליצים גם חברי הדרג המדיני והצבאי וכן דו"ח השופט לוי. בישעמדה השבוע – קצת היסטוריה וגם מכתבו של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין אל ראש הממשלה נתניהו, המזכיר את מחויבותה של הממשלה לפיתוח היישוב היהודי בחברון ומדגיש: "פרשת בית עזרא היא מקרה מבחן לביצוע מדיניות הממשלה הלכה למעשה".

מעשים במקום דיבורים

מעשים במקום דיבורים

חג החנוכה הוא לא חג של פטפוטים.
אחרי דיכוי מתמשך ופגיעה קשה ברוח היהודית, קמים המכבים הגיבורים ובכוח הזרוע מחזירים לאומה הישראלית את כבודה, ואת מלכות ישראל למקומה למשך יותר מ-200 שנה, בסיעתא דשמיא.
בספרי ההיסטוריה של אותם הימים לא מתוארים נאומים חוצבי להבות וקריאות נרגשות מצד החשמונאים אל עם ישראל. למעשה, הטקסט היחיד שזכה להיצרב בתודעת החנוכה יש בו 3 מילים בלבד: "מי לה' אלי". וכל השאר, מעשים מעשים ושוב – מעשים
להשיב אש

להשיב אש

בעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור האם יצליחו הערבים לאשר בעצרת הכללית של האו"ם החלטה המשדרגת את מעמדה של הרשות הפלסטינית מ"משקיפה קבועה" ל"מדינה משקיפה שאינה חברה". האמת היא שזה ממש לא משנה. הגיע הזמן שישראל תפקח את עיניה ותראה שידה השלוחה לשלום עומדת יתומה, אל מול צעדים חד צדדיים חצופים ובלתי פוסקים מצד הרשות, שמבקשת לפגוע בישראל מדינית, ביטחונית, התיישבותית ומשפטית. התשובה היחידה המתקבלת על הדעת: שורה של צעדים חד צדדיים נגדיים שיפגעו במעמדה של הרשות, ויחזקו את ישראל. בישעמדה השבוע - על השלכות המהלך הפלסטיני, וכמה המלצות לדרג המדיני
לב דרום – מוקד סיוע ואירוח לתושבי הדרום

לב דרום – מוקד סיוע ואירוח לתושבי הדרום

המצב הבלתי נסבל בדרומה של המדינה, גיבש יחד 14 ארגונים, עמותות ומועצות למטה משותף לסיוע לתושבים באזורים המופגזים.

משקפת, מרימים את הדגל, מפעלות הציונות הדתית, האיחוד הלאומי והבית היהודי , ועד מתיישבי גוש קטיף, בני עקיבא, תנועת אורות, ישראל שלי, קרן קהילות, מוא"ז גוש עציון, מוא"ז הר חברון, מוא"ז בנימין ומועצת יש"ע – כולם יחד למען הדרום, באהבה!

של מי הלקח הזה

של מי הלקח הזה

"מה השתנה מאז ה-4 בנובמבר 1995?" שאלה כותרת הפאנל שפתח את כנס אילת לעיתונות 2012, בתחילת השבוע. מי שנכח באירוע יכול היה לראות שהרבה לא השתנה. אף ש-17 שנה חלפו להן – עדיין שולט בתקשורת שיח בוטה, מכליל ומסית לאלימות כלפי מגזר שלם, כמעט כמו ביום שלאחר רצח ראש הממשלה רבין. בישעמדה השבוע – תמצית מדבריו החריפים של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, שהשתתף בפאנל, לצד עיתונאים בכירים ומעצבי דעת קהל.

הזכות לתרבות

הזכות לתרבות

מועצת המוזיאונים החדשה ביהודה ושומרון, שעל הקמתה הוכרז השבוע, תאפשר בפעם הראשונה מאז שחרור האזור במלחמת ששת הימים, להעביר תקציבים לפיתוח והפעלת מוזיאונים בתחומי המועצות בשומרון, יהודה, בקעת הירדן, בנימין, גוש עציון והר חברון. 45 שנה חלפו מאז החליטה ממשלת ישראל ליישב את האזור ביהודים, אך עד עכשיו לא מצאה לנכון להעניק למאות האלפים שהגשימו את החלטתה זו את הזכות הבסיסית לחיי תרבות בתמיכתה התקציבית. בישעמדה השבוע – על התיקון ההיסטורי, וגם נתון מעניין: מי מבקר יותר במוזיאון? המתנחלים או הירושלמים?
השר כץ בביקור במאהל המחאה

לאשר. עכשיו.

שביתת שבת של ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מול משרד ראש הממשלה, מפגשים בלתי פוסקים עם גורמים מדיניים ופוליטיים בכירים, מכתבי מחאה של תושבים ומנהיגי ציבור וגם שני סרטונים חדשים ברשת – זהו רק חלק מפעילות מועצת יש"ע בשבוע האחרון למען העברת דו"ח לוי בממשלה. "על ראש הממשלה לאמץ את הדו"ח וליצור שוויון זכויות והזדמנויות לתושבים במרחב", אומרים ראשי הרשויות. בישעמדה השבוע – עדכון מפורט, מלווה בתמונות, אודות הפעילות החשובה, וגם תשובה לשאלה המתבקשת: מדוע דווקא עכשיו?

מתחברים לחברון

מתחברים לחברון

חברון עיר האבות עמדה לנגד עיניהם של מנהיגי ישראל לאורך כל הדורות. כולם רצו לחזק אותה, כולם רצו לשמור עליה, והיו כאלה שרמזו כי היא חשובה להם אף יותר מירושלים הבירה. אז איך ניתן להסביר את העובדה שדווקא הממשלה הנוכחית מונעת מיהודים לבצע רכישה חוקית על בית אחד, סמוך למערת המכפלה? בישעמדה השבוע – על הפתרון הפשוט עליו ממליץ דו"ח לוי לסוגיה, שעשוי לאפשר לממשלת נתניהו השנייה להצטרף לרשימה המכובדת של יקירי חברון ובוניה, ובראשם מנחם אוסישקין ודוד בן גוריון.

התשליך של נתניהו

התשליך של נתניהו

שלוש שנים ושלושה חודשים חלפו מאז נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאומו באוניברסיטת בר אילן, בו הכריז מפורשות על נכונותו לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית על שטחי יהודה ושומרון. בבוקר שלמחרת, הקדיש כל אחד מעיתוני ישראל לא פחות מ-11 עמודי דיווח ופרשנות, כשהמילה הדומיננטית הייתה, איך לא, "שלום". אך המציאות חזקה מכל נאום, ובשנה החולפת עיתונאים ומעצבי דעת קהל החלו להבין אותה: מדינה פלסטינית לא תקום, הפתרון לשלום נמצא במקום אחר. לרגל ראש השנה, קיבצנו לקט מדבריהם בתוספת קריאה חגיגית לראש הממשלה.

בני הגנה

בני הגנה

לרגל כניסתנו לשנה ה-40 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נחשפו בשבוע שעבר פרוטוקולים חסויים של דיוני ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף, בין היתר, עדויות חדשות של גורמים מדיניים בכירים וכן אלופים בצה"ל ובכירים במערכת הביטחון, החושפות שחור על גבי לבן את מה ששיערו רבים, אך ידעו מעטים: ישראל לא הכינה את עצמה למלחמת יום הכיפורים, חרף אזהרות מפורשות שהועברו אליה. ההערכה המודיעינית המטעה, כי ישנה "סבירות נמוכה למלחמה", גררה שורה של כישלונות: מחסני נשק ריקים, ציוד רופף, טנקים לא כשירים, פקודות שלא בוצעו במלואן ואפילו נטישת שדה הקרב.
מהרס לבניין

מהרס לבניין

בשנה האחרונה הרבינו לכתוב מעל דפי עלון זה על הקשר שאנו רואים בין המתרחש במגרון, לבין השתלשלות העניינים סביב הקמת היישוב אלון מורה, בסוף שנות השבעים. כעת, לאחר שעשרות משפחות מגרון נאלצו להתפנות מבתיהן בהוראת בג"ץ ובחולשת הממשלה, שלא עשתה די כדי למנוע את העוול הנורא, החלטנו לפרט מעט יותר, כדי להמחיש את הקשר בין השניים, ולהביע יחד עם הכעס והכאב גם את האמונה והתקווה שסופו של הסיפור – גם הוא – יהא זהה.
מגרון לעד

מגרון לעד

פס"ד מגרון, שניתן בבג"ץ לפני מספר חודשים וקבע כי יש לפנות את בתי היישוב על המשפחות המתגוררות בהם, נשען כולו על הנחה אחת ויחידה: השטח שעליו נבנה היישוב נתון בבעלות פרטית ערבית. על נקודת מוצא זו נשענו גם 17 משפחות ממגרון, כאשר החליטו יחד עם חברת אל-ווטאן לרכוש חלקים מהקרקע כדי לאפשר את המשך קיומו, החלקי לפחות, של היישוב במיקומו הנוכחי. הרכישה נעשתה כדין ואף תועדה באופן שלא מותיר מקום לספק כלשהו באמינותה. כל זאת כדי לשנות את המצב מיסודו ולהפוך את הקרקע לפרטית יהודית. מהלך ציוני אמיתי, הנשען ב-100% על קביעתו החד משמעית של בית המשפט בכבודו ובעצמו.
מציאות חדשה

מציאות חדשה

שנה לאחר מחאת הדיור הקיצית שהוציאה מאות אלפי ישראלים לרחובות, פרסם השבוע "ידיעות אחרונות" כתבה על מאות משפחות חילוניות, חלקן מצביעות שמאל, שהחליטו בחודשים האחרונים לעזוב את בתיהן באזור המרכז ולזוז מזרחה אל יהודה ושומרון. "זה לא קשור לפוליטיקה", הם אומרים, "המצב הכלכלי והמחירים המטורפים של הדירות שברו אותנו". האם הציבור בישראל מפנים שפיתוח אזור יהודה ושומרון הוא הפתרון המתבקש למצוקת הדיור? בישעמדה השבוע – קטעים נבחרים מתוך הכתבה, ומסקנה בצידם.

העיניים נפקחות

העיניים נפקחות

רגע לפני כנס ישע לתקשורת והסברה 2012, שייערך ביום שני הקרוב, מעניק לנו סקר חדש הצצה לשינוי המדהים שעובר על דעת הקהל הישראלית ביחס למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. רמז: מסתבר שיש תמורה בעד ההסברה. בישעמדה השבוע – כמה תובנות מעניינות ובהן - עד כמה משפיעה תדירות הביקורים של אזרחי ישראל ביהודה ושומרון על התמיכה שלהם בהחלת הריבונות הישראלית באזור?
ירוק מעבר לקו

ירוק מעבר לקו

בשנים האחרונות מתעוררת במדינות העולם, ובהן ישראל, מודעות סביבתית שנועדה לעצור את הפגיעה המתמשכת בטבע ולשפר את איכות חייהם של האזרחים בכל כדור הארץ. השבוע התקיים בהיכל התרבות באריאל כנס ראשון מסוגו בנושא "סביבה חוצה גבולות", שבו נחשפו לראשונה נתונים אודות מצב הסביבה באזור יהודה ושומרון. המסקנה: ניהול סביבתי משותף לישראלים ולערבים החיים באזור – הוא הכרח מידי. בישעמדה השבוע – תמצית דו"ח מצב הסביבה ביו"ש 2012.
בכאב ובתקווה

בכאב ובתקווה

33 משפחות נעקרו השבוע מבתיהן בשכונת האולפנה בבית אל. העקירה - תוצאת שרשרת טעויות שעשתה המדינה ושעליהן היא מתחרטת. כעת נדרשת הממשלה להרחיב את הבנייה ולוודא שטעויות אלה לא יחזרו על עצמן; שהרס בתי יהודים וגירושם לא יהיה עוד פתרון במחסן הפתרונות הממשלתי. בישעמדה השבוע – על כאב התושבים, על התחייבויות הממשלה, על ייאוש השמאל הקיצוני וכן, גם על גישתה ההיסטורית של תנועת ההתיישבות ביהודה ושומרון – בדרך אל ניצחון המערכה
דרך הניצחון

דרך הניצחון

בימים אלה מתנהל ויכוח על נפשו של מפעל ההתיישבות היהודית באזור יהודה ושומרון. זהו ויכוח פומבי בין הגישה שמאמינה בהתיישבות, בכוח פוליטי ובהסברה כשלוש רגליים שעליהן צריך המפעל הזה להישען כדי להגיע לניצחון המערכה, לבין גישה הרואה בנבוט – כלומר באיום בעימות פיזי - כלי פעולה עיקרי שעליו יש להתבסס. בישעמדה השבוע – דברים שנשא יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, בפתיחת כנס ישע להסברה ותקשורת ובהם פירט כיצד באמת ניתן להגיע לניצחון המיוחל, וכיצד ממש לא.

בג"ץ במבחן

בג"ץ במבחן

במשך שנים התנהל לו גדול היישובים הצעירים - מגרון - תחת עננת "אי חוקיות", כאשר גורמי שמאל קיצוני בראשות שלום עכשיו עושים הכל כדי להחריב את היישוב בטענה כי הוא יושב על אדמות בבעלות ערבים. בחודש אוגוסט אשתקד אומצו טענות אלה ע"י בג"ץ, מבלי שנבדקו כראוי בהליך משפטי מסודר כלשהו. השופטים פסקו נחרצות: את מגרון יש להרוס. זכות הקניין היא ערך נעלה. השבוע, בעקבות רכישת חלק מקרקעות היישוב ע"י התושבים וחברת "אל ווטאן", יידרש בג"ץ להכריע – האם יבוטל פינוי הקרקעות שנרכשו? האם זכויותיהם של רוכשי הקרקע היהודים נופלות מאלו של מוכריה הערבים?

עבור לתוכן העמוד