• מדיה לדוגמא

ישעמדה

דני דיין מסכם

דני דיין מסכם

אחרי כמעט שש שנים כיו"ר מועצת יש"ע, סיים השבוע דני דיין את תפקידו והעביר את המושכות לאבי רואה, ראש מועצת מטה בנימין. אחרי שליווה ארבעה מפקדי מחוז במשטרת ש"י, שלושה אלופי פיקוד מרכז בצה"ל, שני ראשי ממשלה ושר ביטחון אחד, דיין עוזב עם תובנות עמוקות ואופטימיות מאוד באשר לעתיד מפעל ההתיישבות הפורח ביהודה ושומרון. את העשייה למען ההתיישבות בכוונתו לקחת לכיוון ההסברה הבינלאומית, שם לדבריו יש עוד הרבה מה לעשות. לכבוד הפרידה מדני דיין, מובאים בישעמדה השבת חלקים מדבריו במפגש עם כתבי תא ההתיישבות, השבוע בבנימין.

דמוגרפיה ודמגוגיה

דמוגרפיה ודמגוגיה

הניסיון של הפלסטינים לצפות את פני העתיד, בכל הנוגע ליחס המספרי בין ערבים ליהודים בישראל, מעיד בעיקר על חלומותיהם ורצונותיהם - ולא על נתונים מדויקים. תינוק נולד בגובה 40 סנטימטר, ובכל שנה בממוצע הוא גדל בכ-7 סנטימטר. אם ננסה לחזות לפי נתונים אלו את גובהו בגיל 80 נגיע ל-6 מטרים. זו בדיוק צורת החשיבה שמאפיינת את נביאי הזעם של הדמוגרפיה. בישעמדה השבת – על השד הדמוגרפי שעולה לאחרונה שוב לכותרות, ועל העובדות שמחזירות אותו לבקבוק.

אמר ועשה

שבוע של בחירות מסתיים, ואחרי שטף גדול של מילים, הצהרות והבטחות – הגיעה העת לחזור אל המציאות ולהתחיל לפעול. תוצאות הבחירות מתפרסמות לא מעט שעות אחרי סגירת גיליון זה, אך מה שברור הוא שאיזו ממשלה שלא תקום כאן, מוטלת עליה החובה המוסרית, היהודית וההיסטורית לפתח את יהודה ושומרון ולהעצים את השגשוג הכלכלי, החברתי והביטחוני במרחבי האזור – למען עתיד מדינת ישראל. את מדור ישעמדה השבוע בחרנו להקדיש למי שהיה בדיוק כזה – אחד שעושה וטורח לא פחות מאשר מדבר. מי שבשתי ידיו הצליח להקים עיר ואם בישראל, עיר ואם בשומרון – רון נחמן ז"ל, מייסד וראש העיר אריאל, שהחזיר השבוע את נשמתו לבוראו לאחר מאבק ממושך במחלה הארורה.
לא הצבעת – הצבעת לשמאל

לא הצבעת – הצבעת לשמאל

ביום שלישי הקרוב יגיעו אזרחי ישראל לקלפי. מאחורי הפרגוד, ניצב כל אחד לבד, עם שיקוליו הוא. כל תושב ביהודה ושומרון ושאר אזורי ההתיישבות החלוציים שיגיע לקלפי יבחר באחת מהמפלגות שבעיניו תהיה המפלגה הלאומית ציונית שתביא לחיזוק של מדינת ישראל, למפעל ההתיישבות, לחיזוק הביטחון, לחינוך לערכים, ולחיבור בין עם ישראל, למדינתו ולארצו. גם בקרב מפלגות הימין יש זרמים ויש פלגים, וגם לציבור המתנחלים יש גוונים שונים - אבל דבר אחד צריך להיות בקונצנזוס – אין לנו שום פריבילגיה לא להצביע. הימנעות מהצבעה עלולה להיות פגיעה במערכה על ארץ ישראל ועל עתידו של מפעל ההתיישבות. לא הצבעת = הצבעת לשמאל.
בל"ב הארץ

בל"ב הארץ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר השבוע ברחלים – היישוב ה-32 של המועצה האזורית שומרון, שאת ההכרה הרשמית בו אישר השבוע אלוף פיקוד המרכז. ראש הממשלה, שמיעט לבקר ביהודה ושומרון במהלך שנות כהונתו, בחר הפעם לחצות יחד עם שרים וחברי כנסת ממפלגתו את "הקו הירוק" ואף לעבור ממזרח לציר 60 היישר אל עומק שטחי השומרון, לבה של מדינת ישראל. בישעמדה השבת – לרגל האישור המיוחל, מעט על המסע הארוך של רחלים. מסע בן 21 שנה שמסתיים, סוף סוף, בראש מורם.

ילד טוב יו"ש

ילד טוב יו"ש

מי הם בני ההתנחלויות? דור העתיד של מפעל ההתיישבות הגדול והחשוב בישראל עולה לעתים לכותרות בכל מיני הקשרים וכינויים, אך כרגיל רובם חוטאים לאמת. מדובר בעשרות אלפי ילדים וילדות, נערים ונערות ממשפחות ישראליות שורשיות, דור שני ושלישי לבוני ומחדשי ההתיישבות היהודית בדרך האבות. את רוב שעותיהם הם מבלים בלימודים קשים, בהתנדבות ובעשייה חברתית עניפה, הרבה מעל הממוצע הארצי. בישעמדה השבת - נתונים, מספרים ועובדות מעניינות על מערכת החינוך בהתיישבות ועל החבר'ה הצעירים שבהרי וערי שומרון, יהודה ובנימין.

יגאל כהן אורגד, נגיד האוניברסיטה וחבר הנהלת יש&quo

אוניברסיטה, וזה סופי

30 שנה אחרי שהוקמה, ובעקבות מאמצים רבים וקשים, זכתה השבוע אוניברסיטת אריאל להכרה רשמית וחתומה. 13 אלף סטודנטים, 1,500 עובדים, עשייה מדעית ומחקרית ברמה בינלאומית וקשרים עם עשרות אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם. לרגל המאורע ההיסטורי בחרנו להקדיש השבת את מדור ישעמדה לראיון חגיגי עם נגיד האוניברסיטה, יגאל כהן אורגד, המכהן גם כחבר הנהלת מועצת יש"ע. "לסטודנטים שלנו יש קרובי משפחה, חברים, מכרים שמבקרים ומתרשמים – וזוהי תרומה ניכרת לחיבור בין יו"ש לכלל ישראל".
די להסתה!

די להסתה!

השמאל הקיצוני במדינת ישראל, יחד עם קיצוניים בקרב הערבים הישראלים, נהנה בשנים האחרונות מחופש ביטוי בלתי מוגבל. אין המדובר, כמובן, בהתבטאויות שחופש הביטוי מגן עליהן. את אלה יש לסבול, בקושי רב, ולהמשיך הלאה. הבעיה היא שגם הסתה נפשעת ורצחנית נגד קציני וחיילי צה"ל ונגד מדינת ישראל זוכה להתעלמות מוחלטת מצד רשויות השלטון. בשבועות האחרונים משתולל באינטרנט קמפיין הסתה חמור נגד חיילים וקצינים, ואין פוצה פה ומצפצף. בישעמדה השבת – על הנזק הגדול שגורמת ההתעלמות לכוח ההרתעה של צה"ל.

צדק לבית עזרא

צדק לבית עזרא

ביום שני הקרוב אמורה מדינת ישראל למסור לבג"ץ את עמדתה בנוגע לבית עזרא בחברון – הבית בו התגורר יעקב עזרא גם לאחר הפרעות הנוראות בתרפ"ט ותרצ"ו. ערכאה שיפוטית בכירה כבר קבעה כי המבנה צריך להימסר חזרה לידי היישוב היהודי בחברון, וכך ממליצים גם חברי הדרג המדיני והצבאי וכן דו"ח השופט לוי. בישעמדה השבוע – קצת היסטוריה וגם מכתבו של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין אל ראש הממשלה נתניהו, המזכיר את מחויבותה של הממשלה לפיתוח היישוב היהודי בחברון ומדגיש: "פרשת בית עזרא היא מקרה מבחן לביצוע מדיניות הממשלה הלכה למעשה".

מעשים במקום דיבורים

מעשים במקום דיבורים

חג החנוכה הוא לא חג של פטפוטים.
אחרי דיכוי מתמשך ופגיעה קשה ברוח היהודית, קמים המכבים הגיבורים ובכוח הזרוע מחזירים לאומה הישראלית את כבודה, ואת מלכות ישראל למקומה למשך יותר מ-200 שנה, בסיעתא דשמיא.
בספרי ההיסטוריה של אותם הימים לא מתוארים נאומים חוצבי להבות וקריאות נרגשות מצד החשמונאים אל עם ישראל. למעשה, הטקסט היחיד שזכה להיצרב בתודעת החנוכה יש בו 3 מילים בלבד: "מי לה' אלי". וכל השאר, מעשים מעשים ושוב – מעשים
להשיב אש

להשיב אש

בעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור האם יצליחו הערבים לאשר בעצרת הכללית של האו"ם החלטה המשדרגת את מעמדה של הרשות הפלסטינית מ"משקיפה קבועה" ל"מדינה משקיפה שאינה חברה". האמת היא שזה ממש לא משנה. הגיע הזמן שישראל תפקח את עיניה ותראה שידה השלוחה לשלום עומדת יתומה, אל מול צעדים חד צדדיים חצופים ובלתי פוסקים מצד הרשות, שמבקשת לפגוע בישראל מדינית, ביטחונית, התיישבותית ומשפטית. התשובה היחידה המתקבלת על הדעת: שורה של צעדים חד צדדיים נגדיים שיפגעו במעמדה של הרשות, ויחזקו את ישראל. בישעמדה השבוע - על השלכות המהלך הפלסטיני, וכמה המלצות לדרג המדיני
לב דרום – מוקד סיוע ואירוח לתושבי הדרום

לב דרום – מוקד סיוע ואירוח לתושבי הדרום

המצב הבלתי נסבל בדרומה של המדינה, גיבש יחד 14 ארגונים, עמותות ומועצות למטה משותף לסיוע לתושבים באזורים המופגזים.

משקפת, מרימים את הדגל, מפעלות הציונות הדתית, האיחוד הלאומי והבית היהודי , ועד מתיישבי גוש קטיף, בני עקיבא, תנועת אורות, ישראל שלי, קרן קהילות, מוא"ז גוש עציון, מוא"ז הר חברון, מוא"ז בנימין ומועצת יש"ע – כולם יחד למען הדרום, באהבה!

של מי הלקח הזה

של מי הלקח הזה

"מה השתנה מאז ה-4 בנובמבר 1995?" שאלה כותרת הפאנל שפתח את כנס אילת לעיתונות 2012, בתחילת השבוע. מי שנכח באירוע יכול היה לראות שהרבה לא השתנה. אף ש-17 שנה חלפו להן – עדיין שולט בתקשורת שיח בוטה, מכליל ומסית לאלימות כלפי מגזר שלם, כמעט כמו ביום שלאחר רצח ראש הממשלה רבין. בישעמדה השבוע – תמצית מדבריו החריפים של יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, שהשתתף בפאנל, לצד עיתונאים בכירים ומעצבי דעת קהל.

הזכות לתרבות

הזכות לתרבות

מועצת המוזיאונים החדשה ביהודה ושומרון, שעל הקמתה הוכרז השבוע, תאפשר בפעם הראשונה מאז שחרור האזור במלחמת ששת הימים, להעביר תקציבים לפיתוח והפעלת מוזיאונים בתחומי המועצות בשומרון, יהודה, בקעת הירדן, בנימין, גוש עציון והר חברון. 45 שנה חלפו מאז החליטה ממשלת ישראל ליישב את האזור ביהודים, אך עד עכשיו לא מצאה לנכון להעניק למאות האלפים שהגשימו את החלטתה זו את הזכות הבסיסית לחיי תרבות בתמיכתה התקציבית. בישעמדה השבוע – על התיקון ההיסטורי, וגם נתון מעניין: מי מבקר יותר במוזיאון? המתנחלים או הירושלמים?
השר כץ בביקור במאהל המחאה

לאשר. עכשיו.

שביתת שבת של ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מול משרד ראש הממשלה, מפגשים בלתי פוסקים עם גורמים מדיניים ופוליטיים בכירים, מכתבי מחאה של תושבים ומנהיגי ציבור וגם שני סרטונים חדשים ברשת – זהו רק חלק מפעילות מועצת יש"ע בשבוע האחרון למען העברת דו"ח לוי בממשלה. "על ראש הממשלה לאמץ את הדו"ח וליצור שוויון זכויות והזדמנויות לתושבים במרחב", אומרים ראשי הרשויות. בישעמדה השבוע – עדכון מפורט, מלווה בתמונות, אודות הפעילות החשובה, וגם תשובה לשאלה המתבקשת: מדוע דווקא עכשיו?

מתחברים לחברון

מתחברים לחברון

חברון עיר האבות עמדה לנגד עיניהם של מנהיגי ישראל לאורך כל הדורות. כולם רצו לחזק אותה, כולם רצו לשמור עליה, והיו כאלה שרמזו כי היא חשובה להם אף יותר מירושלים הבירה. אז איך ניתן להסביר את העובדה שדווקא הממשלה הנוכחית מונעת מיהודים לבצע רכישה חוקית על בית אחד, סמוך למערת המכפלה? בישעמדה השבוע – על הפתרון הפשוט עליו ממליץ דו"ח לוי לסוגיה, שעשוי לאפשר לממשלת נתניהו השנייה להצטרף לרשימה המכובדת של יקירי חברון ובוניה, ובראשם מנחם אוסישקין ודוד בן גוריון.

התשליך של נתניהו

התשליך של נתניהו

שלוש שנים ושלושה חודשים חלפו מאז נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאומו באוניברסיטת בר אילן, בו הכריז מפורשות על נכונותו לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית על שטחי יהודה ושומרון. בבוקר שלמחרת, הקדיש כל אחד מעיתוני ישראל לא פחות מ-11 עמודי דיווח ופרשנות, כשהמילה הדומיננטית הייתה, איך לא, "שלום". אך המציאות חזקה מכל נאום, ובשנה החולפת עיתונאים ומעצבי דעת קהל החלו להבין אותה: מדינה פלסטינית לא תקום, הפתרון לשלום נמצא במקום אחר. לרגל ראש השנה, קיבצנו לקט מדבריהם בתוספת קריאה חגיגית לראש הממשלה.

בני הגנה

בני הגנה

לרגל כניסתנו לשנה ה-40 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נחשפו בשבוע שעבר פרוטוקולים חסויים של דיוני ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חשף, בין היתר, עדויות חדשות של גורמים מדיניים בכירים וכן אלופים בצה"ל ובכירים במערכת הביטחון, החושפות שחור על גבי לבן את מה ששיערו רבים, אך ידעו מעטים: ישראל לא הכינה את עצמה למלחמת יום הכיפורים, חרף אזהרות מפורשות שהועברו אליה. ההערכה המודיעינית המטעה, כי ישנה "סבירות נמוכה למלחמה", גררה שורה של כישלונות: מחסני נשק ריקים, ציוד רופף, טנקים לא כשירים, פקודות שלא בוצעו במלואן ואפילו נטישת שדה הקרב.
מהרס לבניין

מהרס לבניין

בשנה האחרונה הרבינו לכתוב מעל דפי עלון זה על הקשר שאנו רואים בין המתרחש במגרון, לבין השתלשלות העניינים סביב הקמת היישוב אלון מורה, בסוף שנות השבעים. כעת, לאחר שעשרות משפחות מגרון נאלצו להתפנות מבתיהן בהוראת בג"ץ ובחולשת הממשלה, שלא עשתה די כדי למנוע את העוול הנורא, החלטנו לפרט מעט יותר, כדי להמחיש את הקשר בין השניים, ולהביע יחד עם הכעס והכאב גם את האמונה והתקווה שסופו של הסיפור – גם הוא – יהא זהה.
מגרון לעד

מגרון לעד

פס"ד מגרון, שניתן בבג"ץ לפני מספר חודשים וקבע כי יש לפנות את בתי היישוב על המשפחות המתגוררות בהם, נשען כולו על הנחה אחת ויחידה: השטח שעליו נבנה היישוב נתון בבעלות פרטית ערבית. על נקודת מוצא זו נשענו גם 17 משפחות ממגרון, כאשר החליטו יחד עם חברת אל-ווטאן לרכוש חלקים מהקרקע כדי לאפשר את המשך קיומו, החלקי לפחות, של היישוב במיקומו הנוכחי. הרכישה נעשתה כדין ואף תועדה באופן שלא מותיר מקום לספק כלשהו באמינותה. כל זאת כדי לשנות את המצב מיסודו ולהפוך את הקרקע לפרטית יהודית. מהלך ציוני אמיתי, הנשען ב-100% על קביעתו החד משמעית של בית המשפט בכבודו ובעצמו.
עבור לתוכן העמוד