• מדיה לדוגמא

פנייה חדה שמאלה

26/06/2018
פנייה חדה שמאלה (הגדל)

השבוע התפרסם דו"ח חדש של עמותת "רגבים" הבודק את מדד האיזון של בג"ץ בהתייחסותו לעתירות שהוגשו משני צידי המתרס הפוליטי על עבירות בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון – מימין ומשמאל. הדו"ח מנטר את היחס שהפגין בג"ץ לגבי העתירות הללו ב-13 השנים האחרונות ומחלק אותו לפרמטרים שונים בהם נראה שיש יחס מפלה.

הדו"ח מתמקד בבחינת המרכיבים הפרוצדורליים והקבועים, המתקיימים בהליך עוד בטרם נבחנו לעומקן הסוגיות העולות בו, ומשכך הם משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית שממנה ודרכה השופטים ניגשים אל הסוגיה. המיקוד במרכיבים אלו מבהיר כי לא ניתן לתלות בדקויות משפטיות מלומדות את ההבדלים התהומיים, כפי שמשתקפים בדו"ח.

בפרק הזמן בו הוגשו העתירות המסוקרות בדו"ח – משנת 2005 ועד תום שנת 2017 – ישבו על כס נשיא בית המשפט העליון שלושה נשיאים שונים: דורית בייניש, אשר גרוניס ומרים נאור. באותו פרק זמן, הוגשו לבג"ץ 113 עתירות כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, מהן 50 עתירות שמאל ולעומתן 63 עתירות ימין.

העתירות שהגישו ארגוני שמאל כוונו נגד ההתיישבות הישראלית, והעתירות שהגישו ארגונים ציוניים-לאומיים כוונו נגד בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי. למעשה, אפשר לומר שמדובר בעתירות ראי, שכן אלו גם אלו מבוססות על אותה תשתית עובדתית רלוונטית, ואלו גם אלו מעוררות את אותן שאלות משפטיות.

 

להלן הפרמטרים השונים בבסיס הדו"ח והמסקנות העולות בכל אחד מהם:

 

מספר הימים שקצב בית המשפט לתגובה מקדמית

ההחלטה הראשונה שנדרש לקבל בג"ץ מעת שהונחה על שולחנו עתירה חדשה, היא קציבת המועד שבו נדרשים המשיבים להגיש את תגובתם המקדמית לטענות שהעלו העותרים בעתירה. משך הזמן שהוקצב לצורך מתן התגובה הוא נגזרת של החשיבות של הנושא לשופט שמקבל את העתירה.

בעתירות השמאל ממוצע הימים לתגובה מקדמית עומד על 18.5 ימים בממוצע, ואילו בעתירות הימין הממוצע עומד על 30.5 ימים - פער של פי אחד וחצי לרעת עתירות הימין. ממצאי הדו"ח הנוגעים לפרמטר זה אינם מניחים מקום לספק באשר לפערי החשיבות שמייחס בית המשפט לעתירות השונות.

 

הוצאת צו ביניים

ההחלטה הבאה שנדרש בג"ץ לקבל בעתירה היא אם לתת צו ביניים שיעמוד בתוקפו עד להכרעה הסופית בעתירה או לא. ההחלטה אם להוציא צו ביניים מתקבלת בשלב מקדמי שבו טענות הצדדים עוד לא נשמעו לעומקן – וממילא טרם התבררו - ומשום כך היא מושפעת בראש ובראשונה מהחשיבות שבית המשפט מייחס במבט ראשון לנושא הנידון ומהמשקל שהוא מייחס לטענות של כל אחד מהצדדים עוד לפני הדיון לעומק.

מתוך 38 עתירות מטעם ארגוני השמאל שבהן ביקשו העותרים צו ביניים, נעתרו השופטים והורו על מתן צו ב-32 עתירות (84%). מנגד, מתוך 61 עתירות הימין שבהן ביקשו העותרים צו ביניים, נעתרו השופטים והורו על מתן צו בשמונה עתירות (13%) בלבד. אף על פי שהעתירות מעוררות שאלות משפטיות דומות, מספר צווי הביניים שנתנו שופטי בג"ץ בעתירות השמאל גבוה בשיעור יחסי של פי שבעה בקירוב ממספר צווי הביניים שקיבלו בקשות הימין.

ההרכב הדן בעתירה

בשלב הבא, העתירה עוברת לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים. קביעת ההרכב שידון בכל עתירה נעשית על ידי מזכירות בית המשפט, והטענה הרווחת היא כי בבסיס קביעת ההרכב עומדים לכאורה שיקולי יעילות בלבד. נוכחות נשיא בית המשפט העליון בהרכב, בהכרח מעידה על חשיבותו לבית המשפט ולנשיא.

בעתירות הימין ישב הנשיא בראש ההרכב הדן בעתירה ב-21% מהתיקים בלבד (13 מתוך 63), ואילו בעתירות השמאל עמד הנשיא בראש ההרכב ב-58% מהתיקים (29 מתוך 50).

 

המועד שחלף מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה

לאחר שהוגשה העתירה ונתקבלה הכרעה באשר לבקשה לצו ביניים, עוד לפני שנשמעו הטענות, נקבעת העתירה לדיון. קביעת המועד לדיון צריכה לאזן בין עומס התיקים הרב המוטל על בית המשפט ובין חשיבות העניין הנדון ודחיפות ההכרעה בו או ההתקדמות בו שלב נוסף. דהיינו, סוגיה שבית המשפט ייחס לה חשיבות תיקבע לדיון בהקדם, וסוגיה שבית המשפט ייחס לה חשיבות משנית, הדיון בה יידחה למועד מאוחר. בעתירות הימין ממוצע הימים מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה עומד על 342 יום, כשלושה חודשים יותר מבעתירות השמאל שבהן ממוצע ימי ההמתנה לדיון הראשון עומד על 248 יום בלבד. הזלזול המופגן של שופטי בג"ץ בעתירות הימין זועק מתוך הפער של יותר משלושה חודשי המתנה נוספים.

 

מספר הדיונים שהתקיימו טרם ההכרעה

פרמטר זה משקף אולי יותר מכול את החשיבות שבית המשפט מייחס לעתירה ולסוגיות הנידונות בה ואת רצונו להמשיך ולהיות מעורב בטיפול בה ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בעניינה. העומס אינו מאפשר לבית המשפט את הפריבילגיה לייחד לכל נושא העולה לפניו שעות רבות של זמן שיפוטי יקר, משום כך, רק עתירות חשובות "זוכות" לדיונים רבים. עתירות בעלות חשיבות משנית עוברות למסלול הכרעה לאחר דיון אחד, במקרה הטוב.

ממוצע מספר הדיונים שקיים בג"ץ בעתירות השמאל עומד על 2.64 דיונים לעתירה, ואילו בעתירות הימין ממוצע הדיונים עומד על 1.06 דיונים בלבד בכל עתירה. מדד זה משקף פער ברור: עתירות השמאל זכו למספר דיונים יותר מכפול מזה שקיבלו עתירות הימין.

 

***

 

מסקנת הדו"ח היא אחת – בכל הפרמטרים ישנה אפליה מדאיגה בין עתירות השמאל לבין עתירות הימין. התמונה המוצגת כאן מסוכנת מאוד. בדו"ח אנו רואים שישנו יחס רציני, שלא לומר אוהד, לעתירות השמאל, ולעומתו יחס מזלזל, שלא לומר ציני, המופגן כלפי עתירות הימין. לפיכך אין מקום לספק באשר לאג'נדה הברורה הנושבת במסדרונות בית המשפט העליון.

אג'נדה פוליטית בבסיס התנהלותו של בג"ץ היא נקיטת עמדה חמורה ופסולה בסוגיות פוליטיות אשר ההכרעה בהן חייבת להיות בידי העם ונבחריו בכנסת ובממשלה. זהו תמרור אזהרה לשופטי בג"ץ שאומר כי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש בכל הנוגע להתנהלותם ולחזור לתלם האמת, המשפט והצדק.

 

להוסיף בשוליים התחתונים של העמוד

* מפאת קוצר היריעה, לא כללנו במאמר זה את כל הפרמטרים המופיעים בדו"ח. את הדו"ח המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של תנועת "רגבים".

עבור לתוכן העמוד