• מדיה לדוגמא

הכלכלה באזור יהודה ושומרון – המקל והגזר לשלום

14/03/2018
הכלכלה באזור יהודה ושומרון – המקל והגזר לשלום (הגדל)

למצב הכלכלי באזורים שבהם שולטת הרשות הפלסטינית (רש"פ) יש השלכה ישירה עלינו, תושבי מדינת ישראל. אנו אמנם שכנים, גרים זה לצד זה, אך לעיתים הראייה שלנו מוגבלת, וודאי שרובנו לא בקיאים בנתוני הכלכלה ברש"פ. בנייר עמדה זה נביא כמה נתונים שיעזרו לנו להבין את המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית, ואת הקשר שלו אלינו.

התקציב השנתי של הרש"פ בשנת 2017 עמד על כ-16 מיליארד שקלים. בישראל, לצורך העניין, תקציב 2019 יסתכם ב-397.3 מיליארד שקלים, לא כולל 100 מיליארד שקלים שהוקצו להחזר חובות.

כספי הסיוע שמקבלת הרש"פ מהמדינות הערביות הצטמק מאוד, ובחמש השנים האחרונות הם הצטמצמו ביותר מחצי.

מקורות התקציב השנתי של הרש"פ תלויים באופן ניכר בישראל. החזרי המיסים שמשרד האוצר ומשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש)  מחזירים לרש"פ בממוצע בשנה עומדים על 9 מיליארד שקלים, שהם כ-54% מכלל התקציב. 60% מהייבוא של הרש"פ הם מהמשק הישראלי, בעלות של כ-10 מיליארד שקלים. 66% מהייצוא של הרש"פ מגיעים לישראל, בעלות של כ-3 מיליארד שקלים, מה שהופך את ישראל לשוק המרכזי שלהם. ערבים-ישראלים שנכנסים לאזור יהודה, שומרון ובקעת הירדן מוציאים כ-3 מיליארד שקלים בביקורים בערים שבשטחי A, B בכל שנה, ואלה, הייצוא והתיירות הערבית-ישראלית, מהווים כ-40% מהתמ"ג של הרש"פ.

התמ"ג לנפש בישראל עומד על כ-40,000$. לעומת זאת, אצל ערביי יהודה ושומרון התמ"ג הממוצע לנפש עומד על כ-3,000$ בלבד.

מבחינת תעסוקה, 20% מהדור הצעיר של תושבי יהודה ושומרון הערביים, בגילי 27-18, הם משכילים, כלומר בעלי הכשרה אקדמית כלשהי, אך בשל מצב התעסוקה באזור רבים מהם אינם מוצאים עבודה. דוגמה בולטת לכך היא שבכל שנה מסיימים 2,700 תושבי הרש"פ לימודי מחשבים, אך 70% מתוכם אינם מוצאים עבודה. בסך הכול, האבטלה אצל ערביי יהודה ושומרון עומדת על 18%. המודל של הצעירים בנושא התעסוקה הוא המתרחש במדינת ישראל, ולא במדינות הערביות ממזרח.

מספר תושבי הרש"פ העובדים ומתפרנסים בכלל מדינת ישראל, כולל ביישובים ובאזורי התעשייה ביהודה ושומרון, הוא כ-140,000, מתוכם בין 20 אלף ל-30 אלף שוהים בלתי חוקיים שעובדים ללא אישור. המשכורת הממוצעת של המועסקים בחברות ישראליות היא יותר מכפולה מהמשכורת הממוצעת בשטחי הרש"פ. כך יוצא שכל פועל שעובד מחוץ לשטחי הרש"פ מפרנס לא רק את משפחתו הגרעינית, אלא בני משפחה נוספים בסביבתו הקרובה. כלומר, ממשכורת אחת מתפרנסות כמה משפחות. למעשה, רבע מההכנסות של האוכלוסייה ברשות הפלסטינית מגיע מישראל. 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרש"פ, תושבים שעבדו בכלכלה הישראלית היוו ב-2014 כ-11.7% מכוח העבודה הערבי ביהודה ושומרון, וסך שכרם ב-2013 היה כ-12.3% מתוצר המשק של הרש"פ כולה.

כל הפועלים האלה עוברים דרך מעברים המצריכים בידוק. על פי נתוני המתפ"ש, בשנה יש 18.5 מיליון תנועות של תושבי הרש"פ במעברים מיהודה ושומרון לעבודה בשאר חלקי הארץ. מסיבה זו, וכדי לשפר את הביטחון, תשקיע המדינה בשנים הקרובות 300 מיליון שקלים במעברים.

מחד, הצורך של מדינת ישראל בידיים עובדות והתלות של תושבי הרשות הפלסטינית בעבודה אצלנו יוצרים אינטרס משותף חזק ביותר שאותו יש להמשיך ולטפח. מאידך, התלות של הרש"פ בהעברת התקציבים ממדינת ישראל מחייבת את המדינה להשתמש בהם כמנופי לחץ להפסקת ההסתה והתשלומים למחבלים ולבני משפחותיהם.

הכלכלה היא מפתח חשוב לשלום אזורי. היא יכולה להיות המקל שיפעל נגד הסתה ומימון טרור, וגם הגזר שיסייע לתושבי האזור להתפתח ולקדם את איכות חייהם.

עבור לתוכן העמוד