• מדיה לדוגמא

צומחים לגובה

31/01/2018
צומחים לגובה (הגדל)

נתוני האוכלוסייה הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן פורסמו בשבוע שעבר. חמישים שנה אחרי מלחמת ששת הימים ושיבת עם ישראל אל חבלי אבות, אפשר להביט אחורה בסיפוק רב אבל אנחנו חייבים להתחיל לחשוב קדימה ולפעול אחרת.

ההתיישבות הישראלית באזור מונה כיום  435,708 תושבים אשר מתגוררים בכ-150 יישובים. בשנת 2017 שיעור גידול האוכלוסייה עמד על 3.4% אחוזים שזה ירידה של חצי אחוז משנת 2016 (3.9%). קצב הגידול הממוצע בעשור האחרון עומד 4.5 אחוזים בשנה למעלה מפי שניים מהגידול הממוצע במדינת ישראל (2.0%). למרות הכל אנו עדיין מחזיקים בתואר הלא רשמי "האזור בעל הצמיחה הגבוהה ביותר בארץ".

זהו הישג גדול להתיישבות, שבמשך שנים עסקה בבניה והתפתחות קהילתית. צעד אחר צעד, עוד בית ועוד שכונה, בצעדים גדולים וקטנים קדימה ולעיתים גם אחורה, כנגד כל הסיכויים, הצבנו את ההתיישבות כעובדה מוגמרת. חזון השמאל לשתי מדינות נשחק וכל בר דעת מבין שהוא איננו ישים.

למרות זאת אל לנו לנוח על זרי הדפנה. נורות אדומות קטנות מחייבות אותנו לשינוי חשיבה. 2017 הייתה שנה שבה אחוזי הצמיחה היו הנמוכים ביותר. לפני עשור ב 2007 היה קצב גידול האוכלוסייה באזור 5.1 אחוזים, קצב גידול האוכלוסייה השנתי ביהודה ושומרון יורד באופן קבוע מאז 2008, שבה החלה ההקפאה, וכאמור עומד היום על 3.4 אחוזים. גם היום, לאחר שממשלת ישראל חידשה חלקית את השיווק וקידום התוכניות רוב יחידות הדיור שאמורות להיבנות נתקלות בקשיים רבים ולא יוצאות לפועל. מחסור בכח אדם ברשויות התכנון יוצר צווארי בקבוק בהכנת המכרזים לשיווק ומקשים על הוצאות התכניות לפועל. אנו פועלים בעניין זה.

במבט קדימה יש לשנות את דפוסי החשיבה והפעולה בהתיישבות בשני תחומים עיקריים. בניה לגובה וביטול וועדות הקליטה.

עתודות הקרקע הזמינות אינן גדולות ולכן צו השעה הוא בנייה לגובה, ובשפה התכנונית "בנייה רוויה". עד היום הורגלנו ביישובים כפריים של בית על חצי דונם אך המטרה מעכשיו צריכה להיות בניית כמה שיותר יחידות דיור על אותה קרקע. בנייה רוויה לגובה או מדורגת בהתאם לתוואי הקרקע תשנה את המאזן באזור ותחייב גם גישה אחרת בפיתוח התשתיות כך שיתאימו לכמות התושבים העתידיים.

לאחר יובל שנים אפשר גם להביט קדימה מתוך עוצמה ובגרות. לא מדובר כבר בהתיישבות קטנה ופגיעה שצריכה שערי כניסה עם בידוק פולשני. ועדות הקליטה היו בעבר בעלי תפקיד חשוב בעיצוב עתיד ההתיישבות אולם כעת במרבית הישובים הן לא נדרשות. יש לצמצם את הסינון למינימום ולפתוח את השערים לעם ישראל כולו. אנו למודי ניסיון שהתיישבות מבוססת וגדולה היא עוגן אסטרטגי לאזור. ועדות סינון מקשות על הצמיחה, וביטולן יסייע למימוש החזון והאידיאל בצורה הטובה ביותר.

כראש רשות בעצמי, אני מוציא מכאן קריאה ליישובים ולרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן: קדמו תכניות של בנייה לגובה גם אם מערימים עלינו קשיים, וצמצמו את פעילות ועדות הקליטה. תושבים חדשים רבים ישמחו להצטרף אלינו. אל לנו לשים רגל לעצמנו ולתושבינו העתידיים.

הדורות הראשונים חלמו ומימשו. היום, עם קרוב לחצי מיליון תושבים אסור לפחד מחזון נרחב ושאפתני. אנו מכלכלים את צעדנו לקראת התושב המיליון באחד מהיישובים היפיפיים שלנו שיקבע את ביתו בקומה ה-14.

 

·         פורסם לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', י' בשבט תשע"ח.

עבור לתוכן העמוד