• מדיה לדוגמא

כנס אילת לעיתונות 2017

29/11/2017
כנס אילת לעיתונות 2017 (הגדל)

כנס אילת לעיתונות התקיים השבוע בפעם ה-11. בכנס נטלו חלק אנשי תקשורת מכל הפלטפורמות, פוליטיקאים ודוברים מכל רחבי הארץ ומכלי התקשורת השונים. משלחת הסטודנטים מאוניברסיטת אריאל שהגיעה בסיוע מועצת יש"ע ואגודת הסטודנטים תרמה רבות לדיונים השונים והסוערים שהיו בפאנלים ובמפגשים השונים. בנוסף, נפגשו חברי המשלחת עם אנשי תקשורת בכירים, שישבו איתם למעגלי שיח ונתנו להם כלים לכניסה לעולם התקשורת. בחרנו להביא מקבץ קצר של רשמים וחוויות של הסטודנטים, מכנס אילת הנוגעים בחשיבות ההשתלבות בעולם התקשורת וההשפעה הגדולה של הדור הצעיר על השיח.

 

אושריאל בן עמרם, 26, סטודנט שנה ג' לתקשורת ודובר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל

זו השנה השנייה ברציפות בה אני זוכה לצאת לכנס היוקרתי והחשוב באילת, והפעם בתור דובר אגודת הסטודנטים. חוויית ההתערבבות עם אנשי התעשייה הבכירים, לצד השתלבות בפאנלים השונים, מוסיפים לנו כסטודנטים לתקשורת המון ידע ובקיאות בעולם התקשורתי. אין לי ספק כי הכנס סייע לנו, והוא יהיה אבן דרך לתפקידים שנמלא בעתיד. באופן אישי, חשוב לי להוקיר תודה למועצת יש"ע על שיתוף הפעולה שמעודד הצלחה אצל הסטודנטים לתקשורת במוסד האקדמי המרכזי של השומרון, ומאחל להמשך העבודה יחדיו והתפתחות האזור.

רוני לוי, 22, סטודנט לתקשורת, שנה ב'

בהתחלה היו לי חששות לגבי היציאה לכנס. התיוג של האוניברסיטה ומועצת יש"ע לא משתלב יחד עם דעותיי האישיות, אבל כשהגעתי הכול היה אחרת לחלוטין. מהיום הראשון התחלתי להשתלב. בהתחלה עם שאלות בפאנלים, עד שבאותו ערב מצאתי את עצמי יושב יחד עם עורך עיתון "ישראל היום" ומחליף איתו מספרים. בכל פאנל היו אנשים שייצגו את כל קשת הדעות. הכנס נתן לנו את הפתח הראשוני לתחום ועכשיו הכול תלוי בנו. קיבלנו מספרים, החלפנו מיילים ויצרנו קשרים, כעת כל מה שנותר לנו לעשות זה לשים את הרגל בדלת ולצאת למסע שלנו בעולם התקשורת.

אביה עזרן, 22, סטודנטית לתקשורת, שנה ב'

באחד הפאנלים שעסק בנושא המגזרים בחברה הישראלית, כל הנציגים שדיברו טענו שהשילוב שלהם בפריים טיים של התקשורת הישראלית, כושל. תמר אסרף, דוברת מועצת בנימין, אמרה אז שהציבור שאותו היא מייצגת לא שוחה באותה בריכה, וזאת כי הם השקיעו מאמץ ופעלו בכל המישורים כדי לקדם את עצמם והבינו את המשחק. היום הציבור המתנחלי נמצא בקדמת הבמה ואני חושבת שזהו מסר חשוב לשאר המגזרים במדינה - לא להתבכיין אלא להתחיל לפעול בכל הכוח למען השילוב בתקשורת הישראלית.

שוהם שמואל, 23, סטודנטית לתקשורת, שנה ג'

תקשורת - בית הספר למשחק. אנשי התקשורת, העיתונאים והמנכ"לים הבכירים כולם באים בשביל להישמע. נושא השיחה פחות רלוונטי, כמו הידיעה כמה חזק ולאיזה מרחק הגיע השיח. יחד עם זאת, מרתק לראות את אלו שפועלים עם אג'נדה אמתית והולכים אחריה בכל הכוח. בדרך כלל יהיו אלה הוותיקים יותר בתעשייה. זו הייתה חוויה מרתקת ומדהימה, למדתי המון על יחסי אנוש, על דעות מיוחדות ומעניינות, ויותר מזה למדתי מה באמת מחפשים בתעשייה. תודה למועצת יש"ע על האפשרות לשמוע ולהישמע.

אביחי מולדובן, 25, סטודנט לתקשורת, שנה ב'

יותר משכנס אילת לעיתונות משמש כבועת ברנז'ה מרכזית לשיח תקשורתי, הוא סוג של בלון ניסוי לבחינת המגמות ביחסי משולש החברה-פוליטיקה-תקשורת בישראל. השנה, יותר מתמיד, מסתמן שהמחוג מצביע אחרת. אם בעבר מאבקים פוליטיים גרמו לאימפריות לקום וליפול, כיום מספיק שאליטות חדשות יתפסו את המקומות הקדמיים. דור ישן ומאובק מול דור רעב וחדשני. פרינט מול דיגיטל. ללא ספק, הורגש בכנס שהתקשורת הישראלית חיה, בועטת ורלוונטית למציאות החיים המשתנה במשחק הדמוקרטי.

תמר אבלס דה-לנגה, 23, סטודנטית לתקשורת, שנה ג'

ההזדמנות שניתנה לי על ידי מועצת יש"ע ואגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל היא צוהר אדיר כדי להבין את המפה המורכבת של התקשורת בישראל. המפגש עם העיתונאים ועם הבכירים ברשתות השונות הוא מפגש יוצא דופן והצגה אחת גדולה של כל הברנז'ה עם האופציות לגשת לאנשי התקשורת המוכרים ביותר ולשבת ולדבר איתם כדי להבין מה הם חושבים, יודעים ואומרים. מעבר לזה, המפגש הזה נתן לי את הביטחון והאפשרות להתחיל לצעוד בדרך, להתערבב עם אותם אנשים ובעצם להיכנס בדלת הקדמית של התקשורת הישראלית.

זאב פילזר, 25, סטודנט לתקשורת, שנה ב'

אם למדתי משהו מכנס אילת לעיתונות, זה את אותו הדבר שלמד יעקב אבינו כשגלל את האבן מעל הבאר - האהבה מחזקת אותך. כל הכישרון שבעולם לא יהפוך אותנו לעיתונאים טובים, כמו שתעשה האהבה למקצוע. התשוקה להוציא את האמת - מידתו של יעקב - לאור, היא זו שתתן לנו את הכוח לעשות את עבודתנו נאמנה.

עידו יחזקאלי, 26, סטודנט לתקשורת, שנה ב'

כבר מהרגע הראשון בכנס העיתונות באילת מרגישים את האווירה השונה שהמקום מייצר. אי אפשר להתעלם מכל כך הרבה אנשי תקשורת מובילים, אשר נפגשים יחד למספר ימים במטרה לדון על מגוון רחב של נושאים בסדר היום הציבורי. בתור צופה מהצד, להגיע לפאנלים עם אנשי שמאל וימין, אתאיסטים מוחלטים וחובשי כיפה, ולראות את הדינמיקה ביניהם ואת ה'אני מאמין' של כל אחד ואחד ואיך שהוא מציג אותה. במיוחד הרשימה אותי הסובלנות, שנדמה שבעולם "האמיתי" קצת נעלמה לנו. לרוב, דעות נשמעו עד סופן. הכנס הוכיח שכן אפשר לקבל ולהכיל דעות שונות, שכן אפשר לקיים שיח ענייני ומכובד גם אם האדם הרחוק אידאולוגית ממך. כל ישראל אחים - וזה משהו שהכנס הזה הצליח להזכיר לי.

עבור לתוכן העמוד