• מדיה לדוגמא

טעות אחת גדולה

4/01/2017
טעות אחת גדולה (הגדל)

נאומו של מזכיר המדינה היוצא ג'ון קרי בשבוע שעבר סימל את מה שהיה ממשל אובמה בשביל המזרח התיכון בכל שמונה שנות כהונתו. כמו מדיניות החוץ של ממשל אובמה, גם הנאום של קרי היה מנותק מהמציאות במזרח התיכון בכלל ובמדינת ישראל בפרט. לשמחתנו, זו הייתה ירייה אחרונה ברגל של הממשל הכושל, רגע לפני שהוא יוצא החוצה ומפנה את מקומו לנשיא הנבחר דונלד טראמפ.

לאורך כל 31 שנות מעורבותו, כסנטור וכמזכיר המדינה, הסתובב קרי בכל המרחב וחיפש איך להגיע למצב בו הוא מביא את בשורת השלום למזרח התיכון. אך המדיניות הזאת, בדיוק כמו נאום קרי, הייתה עתירת טעויות ובעלת סתירות כלפי מה שמתרחש באמת בעולם. הוא התעלם בנאומו מהשבוע שעבר מכל חטאי הרשות הפלסטינית, וטען שהסיבה לכישלון המשא ומתן אינו בשל הפער בין העמדה הישראלית לעמדת הרשות הפלסטינית, אלא בשל חוסר אמון בין שני הצדדים.

הוא הטעה והתעלם באופן מופגן מחוסר ההסכמה של הרשות הפלסטינית לעמוד במבחנים שהציב מולה הצד הישראלי למען דו-קיום. כל הצעדים (המוטעים) שעשתה ישראל למען קידום המשא ומתן, דוגמת הסכמי אוסלו וגירוש גוש קטיף וצפון השומרון, ושנעשו על אף מחאותינו, נענו בפעולות טרור ורציחות מלאות שנאה והסתה. קרי טען בנאומו שפתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד למען השלום, אך העבר של הערבים החיים בארץ ישראל מוכיח אחרת. כבר כ-100 שנים, עוד מאז גלי הטרור בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שאנו יודעים שהענקת מדינה לערבים בארץ ישראל תגרום להבערת המזרח התיכון, ובעצם תהיה רק בבחינת הוספת שמן למדורה שבכל מקרה קשה לשלוט בה.

"אין קשר בין ההתנחלויות לבין בטחון ישראל", טען שוב ושוב קרי בנאומו. אולי הוא חשב שאם הוא יגיד את זה מספיק פעמים זה יהיה נכון. כנראה שבכל ביקוריו כאן, קרי מעולם לא הטריח את עצמו למרפסות היישובים הישראליים ביהודה ושומרון. אם היה שם, בוודאי לא היה אומר את מה שאמר. הרי יהודה ושומרון, מעצם גובהם הרם, צופים לעבר כל מדינת ישראל, שולטים על כל שפלת החוף ומאיימים עליה באופן ישיר. קרי צריך להיות בעל דמיון גדול מאוד, או בעל לקות בחשיבה אסטרטגית, כדי לחשוב שעל אף הקרדיט העגום של הערבים בקיום ההסכמים הקודמים הם לא ישתמשו בשליטה שלהם על המרחב לרעה.

הוא טען שההימנעות של ארה"ב ואי הטלת הווטו הוחלטו מכיוון שההחלטה הייתה מאוזנת. שהיא נוזפת במדינת ישראל וברשות הפלסטינית כאחת ולא מפלה ביניהן. בפועל, הוא כרגיל טועה - לא היה שם אף איזון. בעוד שההחלטה מגנה את המשך ההתיישבות ביהודה ושומרון, וטוענת שהיא עוצרת את האפשרות לשקט במדינת ישראל, אין בהחלטה כל התייחסות או קריאה לתושבי הרשות לעצור את ההסתה והאדרת הטרור על ידי קריאת כיכרות על שם רוצחי ילדים.

החלטת האו"ם גם קוראת להפסקת הבנייה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, אך אינה קוראת להפסקת הבנייה הערבית שרחבה פי שלוש. ההחלטה תוקפת את ישראל בלבד, בעוד תושבי הרשות יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם, לפי ההחלטה אין להם כל קשר למה שמתחולל במדינת ישראל.

בנאום האחרון שלו כמזכיר המדינה, בוחר קרי להתעלם מהבעיות האמתיות של העולם ולהתרכז בנו, מדינת ישראל הקטנה. במשך יותר מ-70 דקות התעלם קרי משכנתנו היקרה סוריה ומהרצח הנורא שמתבצע שם, מהאיום של דעא"ש, מהאיום האיראני ומההסכם הגרוע שנחתם איתם ועוד בעיות עולמיות מורכבות הרבה יותר. האובססיה הזו של קרי למדינת ישראל הזויה, כאילו הסכסוך הזה הוא המפתח לפתרון כל צרותיו של העולם.

אבל קרי בקרוב ייכנס לספרי ההיסטוריה. בעוד מספר ימים עוזב ג'ון קרי

עבור לתוכן העמוד