• מדיה לדוגמא

נומה עמק, ארץ תפארת. אנו לך משמרת

23/11/2016
נומה עמק, ארץ תפארת. אנו לך משמרת (הגדל)

 

לפני שנה שיתפנו אתכם, הקוראים, בסיפורו של עמק שילה וצווי 'שימוש מפריע' שניתנו ללא הצדקה לחקלאי האזור. שנה עברה ואנחנו חוזרים לאותו מקום. המצב המשפטי בו נמצא העמק לא השתנה במהלך השנה, ובחודש הקרוב על המדינה לתת את תשובתה. תשובה שתשפיע באופן משמעותי על כל עתיד החקלאות באזור. השבת אנחנו מפרסמים שוב את המידע המעודכן להיום, בתקווה שלא ייגרע אף רגב מאדמותיה של ארץ ישראל. מבטיחים להמשיך לעקוב:

עמק שילה שבבנימין התברך באדמה חקלאית מעולה המסוגלת להפיק את כל טוב הארץ. בעשרים השנים האחרונות ניטעו על פני שטח של כ-1000 דונם רבבות עצי זית וגפנים המניבים יין איכותי ושמן זית עטור פרסים. הקרקע החקלאית בעמק מושכת אליה צעירים רבים המבקשים לבוא ולעבד את האדמה בעבודת כפיים ועבודות חקלאיות. השילוב המיוחד בין הדור הצעיר לעבודה החקלאית מביא להתפתחותה של חקלאות מתקדמת והצמחה של דור חדש של ישראלים הבאים שחוזרים לעבודת האדמה בארץ ישראל.

בעמק נמצאים משקים חקלאיים גדולים שהושקעו בהם מיליוני שקלים ברכישת הזכויות בקרקע, בטיפוח האדמה ובעיבודה תוך שהם עושים זאת בתום לב ומתוך אהבה גדולה לארץ ישראל ולאדמתה. העמק נמצא כבר זמן רב תחת לחץ משפטי כבד שבראשו עומד, כרגיל, בג"ץ. לאחר דחייה של שנה, המצב נותר ללא שינוי מבחינה משפטית. תשובת המדינה צריכה להינתן במהלך החודש הקרוב וההחלטה של היועמ"ש תכריע את עתיד החקלאות היהודית בעמק שילה.

 

ביולי 2008 החל הסיפור כשבעקבות תלונה שהוגשה על ידי פלסטינאים ואירגון השמאל הקיצוני רבנים שומרי משפט, חתם ראש המנהל האזרחי על "צו איסור שימוש מפריע בקרקע" ביחס לחלקות האלו בעמק שילה, והורה שלא להמשיך לעבד את הקרקע. "צו איסור שימוש מפריע בקרקע" קובע כי המנהל האזרחי רשאי להוציא אדם או גוף מן הקרקע מכיוון שיש לו חשש סביר שהגוף עושה שימוש בקרקע שאינה שלו, ובתוך כך הוא פוגע רק בישראלים. כדי להוציא צו שכזה, אין על המתלונן הערבי להוכיח מי בעל הקרקע, אלא רק להטיל ספק בבעלותו של "המפריע" על הקרקע. לאחר שהוצא הצו, לצד "המפריע" ישנם רק 15 ימים בהם הוא יכול להוכיח את בעלותו על הקרקע, ואם לא – יסולק ממנה.

דו"ח ועדת השופט אדמונד לוי ז"ל, שהתפרסם בשנת 2012, הגדיר צו זה כ"דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו" ממספר סיבות:

1.      ההליך בו מתנהל הצו הוא הליך מנהלי ולא שיפוטי – בכל מקום, מלבד יו"ש, שני אנשים אשר מתנהל ביניהם סכסוך קרקעות נדרשים להוכיח בעלות על הקרקע בפני רשות שיפוטית ולא מנהלית. מילות הדו"ח לא משאירות מקום לספק: "לרוב, סכסוכי קרקע מובאים בשיטות משפט מתוקנות להכרעתו של בית משפט, אולם באזור יהודה ושומרון המצב שונה. בשנים האחרונות נדרשים המתיישבים הישראלים להציג ראיות להוכחת חזקתם כדין בפני רשות מנהלית (ולא שיפוטית), אשר מכריעה בשאלת הבעלות על הקרקע ואף נוקטת אמצעים להפסקת החזקה".

 

2.      קיימת אפליה בפועל של אזרחי ישראל - הדבר חמור כפליים כאשר מבינים מהי הראיה שעל המערער להביא על מנת לערער את הזכות בקרקע. ערבי תושבי הרש"פ יכול להביא ראיה מכל סוג שהוא, גם קלושה ביותר שהייתה נדחית בכל ערכאה משפטית, וראיה זו מספיקה בשביל לחייב את בעל הקרקע הישראלי להביא ראיה מוחלטת וחזקה לבעלותו על הקרקע. כלומר, גם אם הערבי אינו יכול להוכיח בעלות על הקרקע, הוא עדיין יכול לערער בכך על נוכחותו של הישראלי בקרקע, ולהעביר את חובת ההוכחה אליו, ולא - יפונה. ברירת המחדל היא לרעת הישראלי.

 

3.      אין כאן "הפרעה" כפי שמנסים לצייר אותה – בנוסף, הצו תמוה כאשר אנו מבינים שבדרך כלל ערעור כזה מוגש רק אחרי עיבוד של הקרקע במשך מספר שנים. מה שמראה שהעיבוד החקלאי כלל אינו מפריע לסדר הציבורי. במילות הדו"ח: "הדיבר 'שימוש מפריע' עצמו הנו בעייתי, באשר לא ברור כיצד, לדוגמה, עיבוד חקלאי של קרקע שאינה קרקע מדינה ואין לה דורש... מעורר חשש להפרה של הסדר הציבורי... מדובר בהחזקה בקרקע שנמשכת זמן ניכר, לעתים מספר שנים, ואתה תוהה כיצד אותו סיכון נטען להפרה של הסדר הציבורי לא התממש עד כה".

 

4.      קיימת כאן התערבות משפטית חריגה - בכל מקום סכסוכי קרקעות הם עניין לתחום המשפט הפרטי, כסכסוך על בעלות קרקע, ולא לתחום המדינה נגד אדם בודד. במילות הדו"ח: "סכסוכי קרקעות הם מתחום המשפט הפרטי, ואל להן לרשויות להתערב בהם, במיוחד כאשר הנחת היסוד על פיה הן פועלות היא שהמשתמש בקרקע עושה זאת שלא כדין, עד שיוכח אחרת."

 

5.      הצו הזה פוליטי לחלוטין - וועדת לוי מבהירה כי לדעתם מאחורי הצו עומדים כוונות לא משפטיות אלא פוליטיות: "הוגי הצו שמו לעצמם מטרה למנוע מההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון להרחיב את גבולה... אין ספק כי מטרת הצו הייתה לסכל כמעט כליל את האפשרות שמתיישבים ישראלים יעלו טענות הגנה".

בגלל כל הסיבות האלה, החליט שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון (כשנכנס לתפקידו במרץ 2013) לפעול ליישום החלטות דו"ח אדמונד לוי בכלל ולביטולו של "צו איסור שימוש מפריע בקרקע" בפרט. אך למרות זאת הצווים שניתנו קודם לכן לא בוטלו והדיונים לגביהם נמשכו בוועדת העררים הצבאית. חשוב לציין כי שר הביטחון הקודם וגם זה הנוכחי ממעטים להשתמש בצו מתוך הבנה שהוא אכן דרקוני, כפי שהגדיר דו"ח לוי. השר הנוכחי דורש הפעלת שיקול דעת מאוד משמעותי שכולל בדיקת זיקה אמתית לשטח ובירור מדוע המתלוננים הערבים לא פונים לבית משפט לבירור הטענות ובוחרים לגשת ישירות למנהל האזרחי לטובת הפעלת הצו.

 

בדצמבר 2013 קבעה ועדת העררים כי אמנם הערבים לא הצליחו להוכיח זכות כלשהי בקרקע, או בלשונם של השופטים: "לא הוכח כי המשיב (הערבי שטוען לבעלות על הקרקע) הוא הבעלים של מקרקעין כל שהם בעמק שילה", אך בהתאם להוראות הצו היא המליצה לראש המנהל האזרחי לעקור את המטעים. לגבי אחד מן המשקים החליטה וועדת העררים להמליץ שלא לעקור ולקבל את הערר. בספטמבר האחרון הוגשה לבג"ץ עתירה על ידי אירגון רבנים שומרי משפט הדורשת משר הביטחון לעקור את המטעים כולם בהתאם לצו. בית המשפט ממתין לתשובת המדינה בנושא.

אז כדי למנוע נזק אדיר לחקלאים ולמפעל ההתיישבות כולו, יש לממש את המלצת דו"ח אדמונד לוי ואת הבטחת שר הביטחון, ולהביא לביטולו המידי של צו "שימוש מפריע". לאור העובדה שהמתלוננים הערבים לא הצליחו בכלל להוכיח זכויות בקרקע, מן הראוי להימנע מפגיעה במשקים היהודיים המשגשגים.

אם יוכיחו הערבים את זכויותיהם בקרקע ניתן לפצות אותם כלכלית ו/או קרקעית, בלא לעקור את המטעים המניבים של החקלאים היהודים. ניתן להסדיר את הנושא בדרכים משפטיות ובפיצוי כספי או קרקעי, בלי צורך לעקור עשרות אלפי עצי פרי ולקחת את עבודתם של אנשי האדמה.

המוכנות לבצע עוול וודאי כדי למנוע עוול בספק - זה לא צדק. מדובר במעל ל-125,000 גפנים ועצי זית שנשתלו וטופחו בידי חקלאים ציונים שקנו קרקעות בתום לב במטרה לחדש את החקלאות היהודית והציונית בעמק שילה. כספים רבים הושקעו בחלקות האלו והצווים גורמים להפסדים גדולים בגלל גזר דין שנקבע בלי שהוכחה שום בעלות אחרת על הקרקע.

אין ספק שבג"ץ עמק שילה איננו עניין פרטי של סכסוך קרקעות, יש כאן מאבק לאומי של הרשות הפלסטינית נגד מדינת ישראל בשאלת הבעלות על הקרקע. ההחלטה לעקור את החקלאות מבלי שהתקיים משפט הוגן של הוכחת בעלות תהיה ניצחון של הרשות הפלסטינית וארגוני השמאל. אסור לתת לזה יד.

הצטרפו אלינו בקריאה – חקלאות לא עוקרים. מסדירים.

 

עבור לתוכן העמוד