• מדיה לדוגמא

מי מפחד ממשאל עם

21/09/2016
מי מפחד ממשאל עם (הגדל)

קמפיין נוסף מבית מדרשו של השמאל עלה לאוויר לקראת שנת היובל לחזרת עם ישראל לחבלי מולדת ביהודה, שומרון והגולן.  יוזמה חדשה, לפחות בצד שלהם, שקוראת לשאול את העם על עתיד האזור. בסך הכול הגיוני, אז למה לא?

ראשית חשוב לומר כי האמת לאמיתה היא שאנחנו לא מפחדים ממשאל עם. אזרחי ישראל בעקביות מצביעים ימין, מתנגדים להקמת מדינת טרור מעל ראשי אזרחי גדרה-תל אביב-חדרה ולא מסכימים לחלוקת ירושלים וכניסתם של מאות אלפי 'פליטים' חזרה לאזור.

בסקר שפורסם לפני כחודש על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאינו חשוד על אג'נדה ימנית, אפשר ללמוד קצת מי צריך לפחד ממשאל עם. ולא, זה לא המתנחלים. מהסקר עולה כי: רוב קטן של הפלסטינים (51%) ושל הישראלים כולל ערביי ישראל (58%), תומכים בפתרון שתי המדינות. התמיכה בחבילה להסדר קבע, המבוססת על סבבים קודמים של משא ומתן, נמוכה בהרבה מהתמיכה בפתרון שתי המדינות. רק 39% מהפלסטינים ו 46% מהישראלים תומכים בחבילה להסכם שלום.

ברוב הבחירות שנערכו בישראל מאז 1967 נבחרו ראשי ממשלה שהצהירו כי הם נגד הקמת מדינת טרור ביהודה ושומרון. רק לפני שנה וחצי התקיים כאן משאל עם גדול בהשתתפות 72% מהציבור, שהצביע לממשלה ימנית. אם נלך למשאל עם עמדת השמאל תנוצח, אבל החשש הוא שהיא לא תמוגר. 

בדרישה למשאל עם יש  צביעות וחוסר תום לב. אלו שקוראים עכשיו למשאל עם, הם אותם ארגונים שהתנגדו לכך לאחר שאריק שרון נבחר על מצע ימני (דין נצרים כדין תל אביב) ומיד אח"כ גנב את דעת הציבור ובוחריו והחליט לגרש את תושבי גוש קטיף וצפון השומרון. הם אותם אלו שאיימו בבג"צ על חוק משאל עם הנוגע לנסיגה מגבולות ישראל הריבונית. אלו שכל הזמן רק מחפשים דרך לגרש תושבים ישראלים מיהודה ושומרון ולתת את האזור לערבים, הם שרוצים עכשיו משאל עם. למה שנאמין להם? יום אחרי שהם יפסידו, הם ימשיכו לתקוף ולייצר דה-לגיטימציה למדינת ישראל בעולם. תוצאות המשאל לא יעניינו אותם, כמו שתוצאות הבחירות לא שוות אצלם היום.

יש עוד עניין אחד חשוב שנקרא דמוקרטיה. מי שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית לא יכול להתעלם עכשיו מכך שעם ישראל הלך לבחירות ממש לא מזמן, ובחר ממשלת ימין רחבה. אז כשלא נוחה להם הדמוקרטיה הם רצים לבקש משאל עם? מי אמר שלאחר ההחלטה במשאל עם הם לא יחזרו לבקש משאל עמים בינלאומי או דברים דומים. כבר היום נשמעים טיעונים כאלו שההחלטה היא של כל העולם.

להצעה זו אין גם שום יכולת יישומית. גם אם נניח שתוצאות משאל העם יהיו בעד הצעות השמאל,  מה נעשה עם תוצאות אלו ועם מי ניכנס למשא ומתן? עם אבו מאזן, חמאס, מצרים, מרקל, אובמה, מדינות המפרץ, עם השיעים או עם הסונים? התוצאות לא ישנו כלום. רק יגבירו את הוויכוח, הפערים והקיטוב במדינת ישראל, ללא כל תוחלת מעשית. לשם חותרים מארגי הקמפיין – לייצר ויכוח פנימי בתוך החברה הישראלית על עתיד האזור.

הנקודה המעניינת והחיובית במהלך זה היא שגם בפינה השמאלית של עם ישראל זנחו כבר את אג'נדת 'אכיבוש' ומבינים שהדעות שלהם הופכות לקצת הזויות. לכן הם אומרים היום, לקראת שנת החמישים: "תראו עם ישראל, הסיפור קצת יותר מורכב, בואו תגידו לנו מה לעשות".

לנו יש הצעה מעשית. זה הזמן לממש את רצון העם, ולתת לימין לשלוט ולנהל את המדינה. בהנחה שהימין שולט, אז הגיע הזמן לעשות צעדים ראשונים לקראת העתיד, צעדים מוסכמים על הרוב, ולהתחיל בהחלת ריבונות על האזור. הכי טוב מעלה אדומים, תחילה.

 

עבור לתוכן העמוד