• מדיה לדוגמא

מתוך דברים שנשא אבי רואה יו"ר מועצת ישע ומועצה אזורית מטה בנימין בכנס ירושלים ה-13 של קבוצת 'בשבע'

10/02/2016
מתוך דברים שנשא אבי רואה יו"ר מועצת ישע ומועצה אזורית מטה בנימין בכנס ירושלים ה-13 של קבוצת 'בשבע' (הגדל)

המציאות של גל הטרור הנוכחי קשה. אנו מתעוררים כל בוקר, אומרים מודה אני ומתפללים שהיום הזה יעבור ללא אירוע רצחני או ניסיון לפגוע בישראלים. אנו יודעים שהרקע לפיגועים האלו זה ההסתה ההולכת וגוברת ברשות הפלסטינית, היוצאת מפי הגורמים הרשמיים של הרשות הפלסטינית, לא פחות ולא יותר. לפני מספר שבועות התבטא שר הספורט של הרשות, ג'יבריל רג'וב, בתקשורת הרשמית שלהם ואמר "שלא כדאי לפוצץ אוטובוסים אבל בהחלט יש לפגוע ולרצוח מתנחלים וחיילים". על האמירה המסוכנת הזאת הגשתי תלונה במשטרת בנימין, ועדיין אני לא רואה טיפול יסודי בעניין הזה.

לצערי, המצב הזה שבו כל אחד אומר ככל העולה על רוחו כנגד יהודים הוא גורם המשפיע על המחבלים באופן ישיר. הם רואים במזרח התיכון את מעשי הרצח הנוראים של אחיהם במדינות השכנות, ולמרות זאת מתעוררים אותם טרוריסטים כדי לפגע בנו. כפי שנאמר כאן מעל במה זו על ידי הרב הראשי ועל ידי נשיא המדינה, אנחנו צריכים להיות נחושים באמונתנו כדי להמשיך ליישב ולהפריח את ארץ אבותינו שחזרנו אליה אחרי שנות אלפיים.

בהקמת המדינה ההנהגה ההיסטורית שהייתה לנו ידעה להבין את גודל השעה ולהחליט החלטות שהביאו את מדינת ישראל עד הלום. זה מה שאנחנו צריכים גם היום, בשעה הגדולה בה אנו נמצאים, בפרק זמן זה נדרש לקבל החלטות אסטרטגיות.

כיום העולם שרוי בכאוס גדול. צפון קוריאה מתחמשת בנשק גרעיני, אובמה נכשל במדיניות הבינלאומית שלו, פוטין עושה ככל העולה על רוחו במרחב סוריה וטורקיה והאסלאם משתלט עם אירופה. זו שעת כושר היסטורית ועלינו לקבל בה החלטות נכונות ואסטרטגיות שמצהירות שאנחנו בעלי הבית של המדינה הזאת ושל הארץ הזאת. מי שלא ידע לומר שהוא בעל הבית ביהודה ושומרון לא יהיה גם בעל הבית בירושלים, ומי שלא יהיה בעל הבית בירושלים לא יהיה בעל הבית בגליל ובנגב ואולי גם בלוד, רמלה ובתל אביב. את זה צריך לזכור.

אנו שומעים שיש עוד אנשים עם תוכניות אחרות, דוגמת מפלגת העבודה שהעבירה אתמול החלטה לאמץ את תוכנית ההפרדות "החדשנית" של חה"כ הרצוג. ואני שואל: הפרדות ממה? הפרדות ממי? צה"ל יישאר ביהודה ושומרון אבל אנחנו ניפרד מערביי יהודה ושומרון? וכי זו לא המציאות היום? הרי ערביי רמאללה, שכם, ג'נין וחברון ומקומות אחרים כבר לא כפופים אלינו - הם כפופים לרשות. ההיפרדות היא רק סיסמא ותו לא.

היום חשוב לומר בפה מלא, שאין דרך אחרת אלא החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון. כדי שכל העולם ידע, ובוודאי הערבים שמתגוררים כאן, שלא יסמכו על אלו שנוטעים בהם תקוות שווא. מחשבות מסוכנות אלו על יהודה ושומרון מחלחלות גם לערביי הגליל, וכך יוצא שחברי כנסת ישראל הולכים לנחם, לא פחות ולא יותר, משפחות של טרוריסטים שרצחו ישראלים ויהודים.

לכן, בשאלה 'פייסנות או עימות', אני אומר - גם מזה וגם מזה אל תנח ידך. עם אלה שמשלימים עם נוכחותנו ודאי שצריך פייסנות, ודאי שצריך לתת להם לחיות את חייהם כאן. אנחנו נישאר כאן לעולמי עד, ואם הם יחליטו להישאר כאן אז זה אך ורק לאחר נכונות שלהם להשלים עם נוכחותנו ושלטוננו כאן בארץ ישראל. ואם לא - שיחפשו מקום אחר, וכידוע יש להם מספיק מקומות שהם יכולים להתגורר בהם.

בנוגע לעימות, אם נאמר בנחישות שזו מדינתו וארצנו, אזי יבינו אויבנו שאין להם שום סיכוי בעימות ומלחמה. הפנמת תובנה זו היא שתמגר את הטרור שמלווה אותנו כידוע כבר למעלה ממאה שנה.

חזק ונתחזק בעד עמנו והרי אלוקינו. בשם ה' נעשה ובעזרת ה' נצליח.

עבור לתוכן העמוד