• מדיה לדוגמא

אפשר לנצח את הטרור

12/11/2014
אפשר לנצח את הטרור (הגדל)

 

תשעה ישראלים נרצחו בחצי השנה האחרונה על ידי מחבלים בתל-אביב, ירושלים, מגדל העמק, פתח תקווה וגוש עציון. התקשורת מכנה את הרציחות הנתעבות הללו "פיגועים שאי אפשר למנוע", כי ככל הנראה לא מדובר בפיגועים שיזמו ארגוני טרור, אלא בהחלטה עצמאית של המחבלים, כתוצאה מההסתה המתמשכת לרצח יהודים. אך רפיסות כזו מול הטרור בוודאי לא תביא לניצחון. מול טרור יצירתי יש לגלות יכולות סיכול יצירתיות. השבוע בישעמדה – איך השקר הפלסטיני הגדול ביותר יכול להפוך לאחד הפתרונות היעילים נגד המחבלים החדשים?

ה"צומוד" הוא הדיבר ה-11 של ערביי ארץ ישראל. מונח עם צליל נחמד ומשמעות מרחיקת לכת. כמו המילה העברית "נצמד", כך גם בערבית מבקש המונח להדגיש את חיבורם הבלתי-ינותק של ערביי ארץ ישראל לאדמת "פלסטין" ואת המוכנות שלהם להקריב את חייהם למען קשר זה. ה"צומוד" הוא מעין ערך לאומי, חובה מקודשת של ה"פלסטיני" להישאר על מקומו, להיצמד לקרקע, לא משנה מה. והאמת הידועה היא שמעולם לא הייתה באמת אומה פלסטינית, ולכן גם מעולם לא היה באמת "צומוד" – מדובר בהמצאה חדשה יחסית, שנולדה עם מאבקם של ערביי יהודה ושומרון להקמת מדינה ערבית נוספת על שטחי ארץ ישראל. אך לאחר שזה נאמר – ה"צומוד" הוא לא רק שקר גדול, אלא גם הזדמנות גדולה של ישראל להכריע את הטרור הגואה.

במהלך השבוע האחרון נשמעה שוב ושוב הטענה שאת הטרור האינדיבידואלי, העצמאי, המפתיע, אי אפשר לנצח. מחבל בלתי ידוע יוצא מנקודה בלתי ידועה עם כלי נשק פשוט להשגה ומבצע את זממו בשעה לא ידועה, במקום לא ידוע – זה אכן נשמע כמו משהו שפשוט אי אפשר למנוע. אך מדובר בהבל הבלים – שהרי מדינת ישראל כבר הוכיחה לא מעט פעמים שטרור ניתן להכריע באמצעות הרתעה משמעותית. כאשר הטרור הוא ממוסד ומאורגן, הפגיעה בו היא ממוסדת ומאורגנת. וכאשר הטרור מקבל פנים אחרות ויצירתיות יותר – מחובתה של מדינת ישראל, על זרועות התכנון והביצוע שלה, לפעול ביצירתיות ולפגוע בטרור פגיעה אנושה. הפעלת עונש מוות נגד מבצעי הטרור, למשל, היא פעולה יצירתית אך ספק אם תרתיע את המחבלים שרואים בעצמם "שאהידים" ויודעים שמותם יוסיף לשמם כבוד ותהילה ויעניק למשפחותיהם רווחה כלכלית אדירה. הריסת בתי מחבלים גם היא עונש משמעותי עם פוטנציאל הרתעה, אך בית ניתן להקים מחדש, ולכן אין מדובר בפתרון מספק וארוך טווח. דווקא צמיחתו של ה"צומוד" בקרב הקיצונים שבערביי יהודה, שומרון, ירושלים, הגליל והנגב, היא הזדמנות מצוינת לפגוע במחבלים ובסביבתם ולגבות מחיר יקר מאוד, עבור מי שאת הטרור שלהם מבצעים לכאורה בשם אהבתם לאדמת ארץ ישראל.

איום בעקירתם ובהגלייתם של המחבל ומשפחתו משטחי ישראל כולה, ללא אפשרות לחזור, יכול להיות אמצעי ההרתעה היעיל ביותר נגד המשך מעשי טרור ורצח של יהודים באשר הם יהודים. גירוש כל המעורבים בטרור הערבי ובתמיכה בו, בכל הדרגות, יכול להיות אפקטיבי ביותר, ובעיקר אם הוא יהיה מלווה בתפיסה ישראלית של השטחים והנכסים שיתפנו, ע"י צה"ל ובהמשך גם על ידי אזרחים יהודים. אם יידעו הערבים שכל מעשה טרור ורצח יגרום באופן מידי ובמישרין לנגיסה כואבת ביישוב הערבי בארץ ישראל, ייתכן שיחשבו את מסלולם מחדש. מדובר בפתרון שאם יוצג כראוי לארה"ב ומדינות המערב, הוא יוכל להיתפס גם בעיניהם כמענה הולם, מידתי ומוסרי כלפי פעולותיהם הרצחניות של הערבים.

במקביל, כדי להעצים את משוואת הפגיעה של הטרור ב"צומוד", וכדי להדגיש את בעלות היהודים הנצחית על אדמת ארץ ישראל, יש להרחיב באופן משמעותי את הבנייה במרחבי ישראל כולה – בנגב, בגליל, בירושלים, ביהודה ובשומרון. לא ייתכן שבעוד אבו-מאזן מחלק מכתבי תמיכה למשפחות הרוצחים הנתעבים ומאפשר לכלי התקשורת הרשמיים ברשות להסית לרצח יהודים, ישראל תחשוש לבנות כדי שלא תואשם ע"י מאן דהוא בפגיעה בסיכויים לשלום.

על ידי חידוש תנופת ההתיישבות והבניה בכל ארץ ישראל, לצד הדברת הטרור הרצחני, הענשה חמורה למחבלים וסביבתם, ואם יש צורך – גם מבצע נרחב למיגור הטרור – ניתן יהיה לנצח את הטרור ולהחזיר את הביטחון לרחובות ישראל.

עבור לתוכן העמוד