• מדיה לדוגמא

שופט שלום – טור פרידה מהשופט אדמונד לוי

19/03/2014
הגדל

השגריר עו"ד ד"ר אלן בייקר,
חבר
הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון

"דווקא לאור עבודתנו הקשה על הדו"ח, מה גדולה הייתה האכזבה ומה רב היה התסכול מיחסה של הממשלה אליו. התלהבותם של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים נאמן, במעמד הגשת הדו"ח, נתנה לנו להבין שבכוונתם לקדם את יישום הדו"ח ברצינות הראויה. וככל שעבר הזמן והדו"ח לא הוצג בפני וועדת השרים להתיישבות ובפני הממשלה, הסב הדבר תסכול ואכזבה גדולה מאוד לשופט לוי. הוא ציפה, והתאכזב". השבוע בישעמדה – טור פרידה מיוחד של ד"ר אלן בייקר, חבר ועדת לוי, מראש הועדה, שופט העליון בדימוס אדמונד לוי.

"איש מופנם ושקט, שלא קל להסתדר עמו" – כך תיארו באוזניי את אופיו של השופט אדמונד לוי, בימים שלפני תחילת עבודתנו המשותפת. שמחתי לגלות כי מדובר ברושם שגוי לחלוטין. במשך שישה חודשים ישבנו מדי יום לעבודה קולחת ומרתקת. השופט לוי התגלה כאדם מיוחד במינו, בעל חוש הומור מפותח, עדין מחד וחותך מאידך, איש נעים הליכות. מענטש של ממש.

לא מעט פעמים ניהלנו בינינו ויכוחים הנוגעים לניסוח הדו"ח, אך הכל מתוך כבוד הדדי ועל מי מנוחות. רבים הם העדים שהופיעו בפנינו, מכל קצוות הקשת הפוליטית והמשפטית בישראל - עדאללה לצד מועצת יש"ע, שלום עכשיו לצד נציגי המאחזים, וכמובן ח"כים, שרים, אלופים בצה"ל ויועצים משפטיים, ומול כל אחד ואחד ניהל השופט אדמונד לוי את מהלך העדויות בנימוס רב ובנועם הליכות. למדתי ממנו כיצד לקיים שיחה מקצועית ועניינית בצורה נעימה, המכבדת את העד ומשדרת לו כי דבריו נלמדים ונלקחים ברצינות המלאה.

שלא כמו דו"ח ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט הטורקי, שכתיבתו נגררה במשך שנתיים-שלוש, דו"ח לוי הוגש בתוך חצי שנה. השופט לוי החליט שעבודת הוועדה בראשותו צריכה להתבצע בצורה מאוד מרוכזת ולהגיע אל סיומה מהר ככל הניתן. וכך היה. בכל ימי פעילותה של הוועדה, לא זכורה לי היעדרות אחת של השופט לוי בגין בריאות לקויה או מחלה.

דווקא לאור עבודתנו הקשה על הדו"ח, מה גדולה הייתה האכזבה ומה רב היה התסכול מיחסה של הממשלה אליו. התלהבותם של ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים נאמן, במעמד הגשת הדו"ח, נתנה לנו להבין שבכוונתם לקדם את יישום הדו"ח ברצינות הראויה. וככל שעבר הזמן והדו"ח לא הוצג בפני וועדת השרים להתיישבות ובפני הממשלה, הסב הדבר תסכול ואכזבה גדולה מאוד לשופט לוי. הוא ציפה, והתאכזב.

אדמונד לוי החליט שעד שהממשלה תדון בצורה מסודרת בדו"ח, לא ימסור ראיונות לתקשורת. תחת זאת, ביקש ממני השופט לשמש כדובר הוועדה ולהתראיין. פעם אחת, לאחר ראיון קשה ותוקפני איתי בטלוויזיה, טלפן אליי כדי לחזק את רוחי. "אל תיקח אותם ברצינות", אמר לי. "הם לא קראו את הדו"ח והם לא מבינים אותו ומונחים משיקולים קיצוניים שאינם לגופו של עניין". השופט לוי עצמו סבל מאוד מהמתקפות הרבות נגדו בתקשורת. הוא נפגע מאוד מהניסיון להשחיר את פניו באמצעות גירוד פיסות מידע מעברו הפוליטי כפעיל ליכוד וכסגן ראש עיריית רמלה. הוא פעל כשופט, ללא משוא פנים, ובוודאי שלא ייצג אף צד בעניין. ניסו לצבוע אותו וגם אותי כקופצים על הג'בלאות כדי להקים מאחזים. זה לגמרי לא נכון ולא הוגן.

כעת, לאחר מותו, מצרף גם אני את קולי לקריאה הגוברת לאמץ את הדו"ח וליישם אותו מתוך כבוד לעבודתו של השופט, מנוחתו עדן. אך הביקורת על הדו"ח, המגיעה מימין ומשמאל, מלמדת שהעיקרון שעומד מאחוריו עדיין לא ברור מספיק, ולכן אזכיר אותו בקצרה: ישראל, מאז 1967, אינה במעמד של כובש ולכן הדין הבינלאומי הנוגע לשטחים כבושים אינו רלוונטי לגביה. זאת לאור זכויותיו של העם היהודי בשטחי יו"ש, הן בהיבט ההיסטורי והן בהיבט המשפטי. לאור העיקרון הנ"ל, חיברנו בוועדה כ-15 המלצות מעשיות המבקשות להסדיר את הנושא התכנוני ומעמד הבעלות על המקרקעין ביהודה ושומרון, באופן שיפתור את הבעיות שדו"ח טליה ששון ומסמכים אחרים הצביעו עליהן. ובמשפט אחד – מטרת הדו"ח לאפשר פתרון לסוגיות הנוגעות לבנייה ביהודה ושומרון, באופן יעיל וללא צורך בהתערבות בג"ץ וכלי התקשורת.

בפסקה האחרונה של הדו"ח, מופיעה ציטטה של השופט לוי, שאותה הוא התעקש להכניס חרף התנגדותנו. הוא כתב כי "ימי חומה ומגדל שהיו יפים לתקופה בה שלט בארץ ישראל שלטון זר, חלפו זה מכבר", משום שלדעתו הגיע הזמן שכל מי שעוסק בבנייה בשטחים ינהג בהתאם לדין, אך חשוב להדגיש שהדבר נכון גם כלפי אוכפי הדין – עליהם להתייחס להליך התכנון והבנייה ביהודה ושומרון כפי שמדינה מסודרת יכולה וצריכה ולא כאילו מדובר בג'ונגל. זוהי מטרת ההמלצות בדו"ח לוי, ואני מקווה שהדברים אכן יבואו לכדי יישום, ויפה שעה אחת קודם.

עבור לתוכן העמוד