• מדיה לדוגמא

דור העתיד

דור העתיד (הגדל)

שנת הלימודים תשע"ד נפתחה השבוע ברחבי מדינת ישראל. למעלה מ-100 אלף תלמידים חובשים את ספסליהם של מאות גנים, בתי ספר, ישיבות ואולפנות ביהודה ושומרון. מנתוני הערכה ומדידה של המועצות ביו"ש עולה כי גם השנה נרשם גידול משמעותי במספרם של התלמידים באזור, בהתאם לגידול המתמשך באוכלוסיית המתיישבים. בהר חברון, למשל, נפתחו ארבעה גנים חדשים, בקדומים צמח מספר התלמידים ב-10%, בגוש עציון גדלו כיתות א' ב-142 ילדים ובבנימין חובשים את ספסלי בתי הספר היסודיים לא פחות מ-8,800 ילדים חמודים. פתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה גם לחשבון נפש אודות החינוך שאנו מעניקים לילדינו – דור העתיד שלנו. השבוע בישעמדה - מכתב לשנה החדשה מאת אשת החינוך שרה אליאש, חברת הנהלת מועצת יש"ע, אל נוער יש"ע.

 

נוער יש"ע יקר,

 

תחילת שנה, ימים ראשונים של לימודים - חוזרים ומציפים בלבבות שאלות, תהיות על מה שצופנת לנו השנה, לאן פנינו מועדות, מה הדגשים והעדיפויות, מהי מטרתנו. ימי אלול קוראים לנו לשוב למרכז הווייתנו, למצפן הפנימי ביותר, לשורשים.

הם משקפים לנו מי אנחנו.

אז מי אתם באמת, נוער יש"ע?

 

לצערנו,יש בציבור הישראלי כאלה שבשמעם את הצירוף נוער יש"ע - מתייגים אתכם ישר כפורעים, חסרי חינוך, עוקרי עצי זית ועוד. סקירה קטנה תראה כי נוער יש"ע נמצא במקום אחר לגמרי - בחזית של התנדבות ופעילות למען הקהילה, העם והארץ. קייטנות איל"ן, קו לחיים, פעילות במאחזים, שמירה על ארץ ישראל, יחידות קרביות ושירות לאומי באחוזים מהגבוהים במדינה.

 

זכינו לחיות בדור שבו טעמנו טעם "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". חז"ל אומרים כי כשמגיע אדם למרום, בין השאלות שנשאל – "ציפית לישועה"? התפישה הרואה בתקופתנו אתחלתא דגאולה מחייבת הסתכלות כוללת על

עם ישראל. מתוך חוויה זו עלינו לשומרון, בניסיון לסחוף עמנו רבבות המוני בית ישראל - להפוך חלומנו לחלומם.

נבנו יישובים, קמו קהילות חדשות. לאורך כל השנים הנוער היה שותף מלא בהשגת המטרות האלה, שאף פעם לא היו רק בשביל עצמנו, אלא תמיד בהסתכלות כוללת על צרכי המדינה.

המאבק למען ארץ ישראל הוא מאבק למען ההתיישבות וגם מאבק על דמותה של המדינה. הפערים החברתיים שמעסיקים את כל המדינה צומצמו לאפס במבנה הקהילתי והאינטגרטיבי של מרבית הישובים. צדק חברתי זה כאן, בכל יישוב בו יש קליטה כוללת של כל העדות וכל הגוונים.

 

ימי אלול לפני 20 שנה, עוד לפני שנולדתם, היו הימים בהם נחתם ההסכם האומלל -"הסכם אוסלו" שבו ויתרנו על זכויותינו וריבונותנו בחלקים מיש"ע, שבעקבותיו נשפך דם רב, ובצלו נכפה הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון.

כל אלה ספיחים של אשליית השלום האומללה.

למרות הימים הקשים שעברו עלינו אז, למרות החרב המתהפכת מעל ראשינו כל השנים - גדל הישוב ביש"ע והתעצם, והנוער הוכיח עצמו בהמשכיות ההתיישבות, בהקמת ישובים חדשים, ועם זאת במילוי השורות בגרעינים תורניים ועירוניים ברחבי הארץ.

 

לקראת השנה החדשה אני מאחלת שהשאיפה להפיק מעצמנו את המיטב, להיות בחזית של העושים למען העם והמדינה, תמשיך להיות סימן ההיכר שלכם, ושלא נצטרך ליישם שאיפה זו במאבק על קיומנו. שלא ייכתב ולא ייחתם ההסכם המדומיין המעמיד את מדינת ישראל בסכנה. ושכן נכתב כולנו בספר חיים טובים. אמן.

עבור לתוכן העמוד