• מדיה לדוגמא

מעדיפים להשמיץ

מעדיפים להשמיץ (הגדל)

רשימת היישובים הכלולים בהחלטת הממשלה השבוע על אזורי עדיפות לאומית, עוררה שוב את הטיעונים על אפליה כביכול בין השקעת המדינה בתושבי הנגב והפריפריה לבין השקעתה בתושבי יהודה ושומרון. טיעונים אלה אין בהם דבר פרט להשמצות חסרות בסיס. השמצות המפגינות בורות בנושא העדיפות הלאומית וכישלון ביכולת הבנת הנקרא. בישעמדה השבת – קצת עובדות בתוך ים של דיסאינפורמציה.

עדיפות לאומית – שיקול ביטחוני ולא פוליטי

אזורי העדיפות הלאומית נקבעו על ידי ממשלות ישראל בעבר ונגזרים מתוך שלל כללים ברורים ומנוסחים, שנכתבו בידי אנשי מקצוע ולא על ידי פוליטיקאים כאלה ואחרים.

מטרותיה של מפת העדיפות הלאומית, על פי אותם כללים:

          א.         עידוד פריסת האוכלוסייה במדינת ישראל והגדלת מספר התושבים באזורי הפריפריה ובאזורים סמוכי גבול.

          ב.         צמצום פערי ההזדמנויות ורמת החיים בין אזורי העדיפות הלאומית למחוז תל-אביב.

          ג.          שמירה וחיזוק החוסן הלאומי-ביטחוני של מדינת ישראל.

 

במסגרת זו הוגדרו הכללים המתחשבים ב:

·         מדד משולב אזורי אשר מגדיר את אזורי הפריפריה

·         מרחק מהגבול הבינלאומי אשר מגדיר את האזורים סמוכי הגבול

·         רמת האיום הביטחוני

רמת האיום הביטחוני של ישובי יהודה שומרון ובקעת הירדן נקבעת על פי קריטריונים ומדדים שונים של משרד הביטחון ופיקוד המרכז בלבד ואין לה שום קשר להיבטים מדיניים או פוליטיים. לפיכך, הוספתם או הורדתם של ישובים מרשימת אזורי העדיפות נובעת מהחלטות ושיקולים ביטחוניים בלי קשר להחלטת הממשלה.

גם בטבלת הישובים שפורסמה בפומבי ניתן לראות בבירור כי רוב מוחלט של הישובים ביהודה ושומרון הוכנסו לרשימה תחת הכותרת של האיום הביטחוני.

 

50 אלף מתנחלים נעלמו ממפת העדיפות הלאומית

בהתאם להנחיות משרד הביטחון, ירדו מרשימת היישובים שבהחלטת הממשלה שלושה יישובים ביהודה ושומרון: העיר ביתר עילית, המועצה המקומית אפרת והישוב קידר.

סה"כ כ-60 אלף איש אשר נשללה מהם ההגדרה - תושבי אזור עדיפות לאומית.

במקביל, הוחלט על צירופם של 10 יישובים בהם מתגוררים כ-10 אלף תושבים.

כפי שניתן לראות, לצערנו הרב החלטת הממשלה האחרונה מחסירה כ-50,000 תושבים ישראלים ביהודה ושומרון מרשימת אזורי העדיפות הלאומית.

 

העמדת קרית גת וקרית מלאכי מול יישובי יו"ש – דמגוגיה זולה

על פי החלטותיהן של הממשלות הקודמות, קרית גת וקרית מלאכי לא נכנסו לרשימת אזורי העדיפות הלאומית. כך גם ישובים נוספים בנגב ובגליל, לצערנו הרב. שוב, מדובר בהחלטה הנשענת על קריטריונים מקצועיים, ולא בהחלטה פוליטית. על כן זוהי לא יותר ולא פחות מאשר דמגוגיה זולה לטעון שיישובים אלה הוצאו מהרשימה, לטובת ההתנחלויות.

 

יהודה ושומרון – חבל ארץ רחב עם אזורי פריפריה רבים

מתוך 744 יישובים ברשימה, 96 נמצאים ביהודה שומרון ובקעת הירדן. כ-130,000 תושבים מתוך כשני מיליון שנכללים ברשימה בכלל הארץ.

טועה ומטעה מי שטוען ש"המגזר המתנחלי" הוא הסיבה למספרן של ההתנחלויות הכלולות ברשימה. הקריטריונים הרלוונטיים עוסקים במאפיינים יישוביים ובמיקום גיאוגרפי, ולכן מן הסתם שמקומות יישוב מרוחקים, בהם מתגוררת אוכלוסייה אידיאולוגית כמו קיבוצים, מושבים והתנחלויות – יזכו לייצוג גבוה יותר ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית.

אין חולק על כך שרוב יישובי יש"ע נמצאים במרחב הפריפריאלי של ישראל. גב ההר ובקעת הירדן, למשל, מצויים במרחק רב ממרכז הארץ, וסובלים מתשתיות תחבורה ישנות ומשום כך ראויים בהחלט להיכלל ברשימת אזורי העדיפות הלאומית.

 

לסיכום

לתושבי קו העימות והפריפריה יש די צרות גם כך, והניסיון לנצל את מצוקתם בכדי לגרוף הון פוליטי הוא ציני ונלוז. עבור רבים מתושבי האזורים הללו, שבהם גם 115 יישובים בעוטף עזה, המציאות היומיומית כואבת, בעיקר בגלל מהלכים מדיניים מוטעים שנבעו מתפיסות עולם שדגלו בפינוי ישובים וניסיונות חלוקה של הארץ.

על מדינת ישראל להמשיך לפתח את אזורי הפריפריה במרחב הנגב, הגליל, יהודה שומרון ובקעת הירדן, ומוטב יהיה כי כל אותם משמיצים, בפוליטיקה ומחוצה לה, ישקיעו את זמנם בחיזוק תושבי אזורי העימות ובפעולות למען רווחתם האמתית, במקום לעסוק בליבוי מתחים מלאכותיים ובשנאת חינם מיותרת כל כך.

עבור לתוכן העמוד