• מדיה לדוגמא

מתחברים לחברון

מתחברים לחברון (הגדל)

חברון עיר האבות עמדה לנגד עיניהם של מנהיגי ישראל לאורך כל הדורות. כולם רצו לחזק אותה, כולם רצו לשמור עליה, והיו כאלה שרמזו כי היא חשובה להם אף יותר מירושלים הבירה. אז איך ניתן להסביר את העובדה שדווקא הממשלה הנוכחית מונעת מיהודים לבצע רכישה חוקית על בית אחד, סמוך למערת המכפלה? בישעמדה השבוע – על הפתרון הפשוט עליו ממליץ דו"ח לוי לסוגיה, שעשוי לאפשר לממשלת נתניהו השנייה להצטרף לרשימה המכובדת של יקירי חברון ובוניה, ובראשם מנחם אוסישקין ודוד בן גוריון.

חברון של אוסישקין

בכ"ו בניסן תר"צ התכנסה ישיבה של הנהגת ההתיישבות המעשית והרבנית בארץ ישראל למען חברון, שאך לפני שנה הוכתה קשות בפרעות תרפ"ט. מנחם אוסישקין, מחובבי ציון הידועים, הביע בפני משתתפי הישיבה את תדהמתו כאשר שמע כי חלק נכבד מהכסף אותו גייסה "קרן העזרה" לאחר הטבח, נוצל להקמת יישובים חדשים במקומות שונים בארץ ישראל.

"הכסף ניתן על ידי עם ישראל בשביל לבנות את ההריסות בלבד, ולא בשביל מפעלים אחרים, אפילו אם הם חשובים מאוד. עם ישראל דורש את הקמת ההריסות. היהדות בארץ ישראל כולה דורשת את בנין חברון, ובאיזו רשות באים הממונים ומשנים מדעת התורמים? עלינו להיכנס לחברון בכוחות רעננים וחדשים".

"מוטב שתאמרו גלוי וישר", פנה אוסישקין ישירות לנציגי "קרן העזרה", "אנו מבטלים את הישוב החברוני. אנו נמחה את שם חברון מעל מפת ארץ ישראל. אך אין כל הגיון לשלוח לשם מספר מצומצם של משפחות ולישבן בין הרוצחים. עליכם לשנות את דעתכם. כי אי אפשר לנו למחות את שם חברון מעל מפת ארץ ישראל. לא נוכל לוותר על העיר ההיסטורית הזאת. לכן אמרו לשולחיכם שיחד עם הערכתנו ברצונם הטוב להגביר את כוחות הישוב במקומות העבודה, מחובתם להקים קודם כל את ההריסות. חברון הייתה ונהרסה, ועליכם לבנותה".

חברון של בן גוריון

כך סיפר דוד בן גוריון על מלחמת השחרור, בראיון לעיתון מעריב בשנת 1967, חודש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים: "אני הצעתי לממשלה בימי ההפוגה, כשהירדנים הפרו אותה והרסו את צינור המים בלטרון, לתקוף אותם. לו היו אז שומעים לי, לא רק ירושלים היתה נכללת במדינה היום, אלא גם כל האזור של רמאללה, חברון ועוד". שנה אחר כך, כשחברון כבר משוחררת, שיגר בן גוריון תרומה של 100 לירות לישיבת מתנחלי חברון. במכתבו אל הועד הציבורי למען הישיבה, כתב שחברון ובאר שבע קדמו בהיסטוריה אפילו לירושלים. ארבע שנים לאחר דברים אלה, פרסם העיתון "דבר" ציטוט מפיו של בן גוריון, האומר כי "יש לדאוג ליישוב יהודי גדול וגדל בחברון שתהא מסוגלת במשך הזמן להיות חלק ממדינת ישראל".

חברון של נתניהו

בשנת תשנ"ז, בניגוד גמור למנדט שהעניק לה העם, הפקירה ממשלת נתניהו הראשונה את השליטה על חברון לידי הרשות הפלסטינית. נוכחות היהודים בחברון הוגבלה ל-3 אחוזים בלבד משטח העיר, באופן שמבודד את תושביה ומותיר אותם חשופים לפיגועי טרור.

אך גם כעת, במקום לעודד את ההתיישבות היהודית בעיר האבות, נמנעת ממשלת נתניהו השנייה מלעשות את הנדרש כדי לתמוך בהתיישבות בחברון. בשבוע שעבר פורסם כי המינהל האזרחי אינו מוכן להעניק "היתר עסקה" למתיישבי חברון לרכישת בית המכפלה שבעיר העתיקה, "בשל פגמים שנפלו בהליך הרכישה". לכל בר דעת ברור כי החלטה זו אין מקורה בעבודה מקצועית שעשו אנשי המינהל, אלא במימוש ההוראה שנתן שר הביטחון ברק, בגיבויו של נתניהו, שלא לאפשר את הרחבת היישוב היהודי.

הפתרון: דו"ח לוי

על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו מונח הפתרון לבעיה. הדו"ח המיוחד שחובר ע"י משפטנים מהמעלה הראשונה ובראשם שופט העליון בדימוס אדמונד לוי, ממליץ בין היתר לבטל את הצורך ב"היתר עסקה" של המינהל האזרחי לרכישת מקרקעין ביהודה ושומרון. אם מתגלע סכסוך בין צדדים שונים למכירה, קובע הדו"ח, יש לפתור אותו בבית המשפט, כמו בכל סכסוך קרקעות אחר. אימוצו של דו"ח השופט לוי יאפשר לראש הממשלה לבצע מהלך ישראלי, ציוני, יהודי חשוב ביותר, מבלי לפגוע כלל בהליך המשפטי התקין. ומעל הכל – הוא יאפשר לו להתחבר לחברון
עבור לתוכן העמוד