• מדיה לדוגמא

ירוק מעבר לקו

ירוק מעבר לקו (הגדל)

בשנים האחרונות מתעוררת במדינות העולם, ובהן ישראל, מודעות סביבתית שנועדה לעצור את הפגיעה המתמשכת בטבע ולשפר את איכות חייהם של האזרחים בכל כדור הארץ. השבוע התקיים בהיכל התרבות באריאל כנס ראשון מסוגו בנושא "סביבה חוצה גבולות", שבו נחשפו לראשונה נתונים אודות מצב הסביבה באזור יהודה ושומרון. המסקנה: ניהול סביבתי משותף לישראלים ולערבים החיים באזור – הוא הכרח מידי. בישעמדה השבוע – תמצית דו"ח מצב הסביבה ביו"ש 2012.

על פני 5,500 הקמ"ר שבאזור יהודה ושומרון, מתגוררים זה לצד זה כ-2 מיליון ערבים וכ-360 אלף יהודים. השטח אינו רציף וגבולותיו המוניציפאליים אינם ברורים. ישנם הבדלים מהותיים בין האוכלוסיות במישורים רבים אך אחד הבולטים שבהם הוא הניהול הסביבתי. בניגוד לרשויות הישראליות הפועלות במגוון רב של תחומי סביבה, מתרכזת עבודת הרשות הפלסטינית בטיפול בפסולת, בשפכים ובתשתיות ביוב – וגם זאת בצורה לא מבוקרת ולפיכך גם לא יעילה. השבוע, לראשונה, נערך באריאל כנס "סביבה חוצה גבולות", בשיתוף גופי הגנת הסביבה הפועלים באזור וכן המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. במהלך הכנס, הוצג בין היתר דו"ח חדש הסוקר את מצב הסביבה ביו"ש. הנה כמה מנתוניו:

בהתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון פועלים מעל ל-800 מפעלי תעשייה מסוגים שונים, מתוכם חלק קטן בעל השלכות סביבתיות משמעותיות, הנתון תחת עינם הפקוחה של האיגודים לאיכות הסביבה ביהודה ושומרון. כ-140 מחזיקי חומרים מסוכנים מסוגים שונים מפוקחים גם הם ובאזור קיים מערך כוננות ותגובה לאירועי חומרים מסוכנים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. ביהודה ושומרון שתי תחנות ניטור אוויר בגוש עציון ובאריאל, המספקות למערך הניטור הארצי נתונים על מזהמי אוויר שונים, לרבות אוזון. מאגרי המים האדירים מתחת לאזור ההררי מחולקים בין ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להסכמים שנחתמו בעבר. 85% משפכי יהודה ושומרון מטופלים כנדרש ומדי שנה נוספים מתקנים חדשים לטיפול בשפכים. המגזר הישראלי מייצר ביהודה ושומרון כ-370 טון ליום פסולת עירונית – חלק מהפסולת מופרד למיחזור והיתר מועבר לאתרי פסולת מסודרים ברחבי האזור. מתקני שידור של חברות סלולאריות ומתקני רדיו אזרחי וצבאי פועלים תחת גורמים מוסמכים ובכפוף לבדיקות מקצועיות. ביהודה ושומרון יש 30 שמורות טבע המכסות 10% מהשטח. קמ"ט שמירת הטבע והגנים הלאומיים מפעיל צוות מטה, המתמודד מדי יום עם בעיות אקולוגיות המאפיינות את האזור. גופים מקומיים, ובהם איגודי הסביבה, בתי ספר שדה ומוסדות החינוך מבצעים מדי שבוע עשרות פעילויות חינוך למודעות סביבתית.

ובצד השני?

על פליטות מזהמים לאוויר מהתעשייה הערבית אין מידע, אך ממקורות אחרים ידוע כי זיהום רב נוצר במפחמות, באתרי כרייה וחציבה ובאתרי שפיכת פסולת לא מבוקרים בכל כפר וכפר. למרות אספקת המים הסדירה מישראל, הערבים מפרים את כל הסיכומים, קודחים באופן לא חוקי בארות חדשות וגונבים מים ע"י התחברות פיראטית לקווי מקורות. פחות מ-30% מהשפכים המיוצרים בשטחי הרשות מטופלים כהלכה. כל היתר זורם אל הנחלים ומאיים להרוס את אקוויפר ההר. כ-1,700 טון פסולת עירונית מיוצרים ע"י ערביי יו"ש בכל יום - ואת כל זה משליכים הערבים בצדי הדרך, שורפים או במקרה הפחות גרוע – מטמינים באדמה. אנטנות שידור של רשתות הסלולר הערביות אינן מנוטרות ועל כן אינן נתונות בפיקוח כלשהו. ואלה נתונים חלקיים בלבד.

ברור, אם כן, שההתנהלות העצמאית של הרשות הפלסטינית אינה תורמת לעתיד האזור. הנוכחות הישראלית בשטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים יש לה חשיבות עצומה גם ליהודה ושומרון, אך לא פחות למדינת ישראל בעיקר בנושא המים והזיהומים בהר. שיתוף פעולה יהודי-ערבי בנושא איכות הסביבה עשוי לתרום גם להתנהלות נכונה של כל תושבי האזור, ואולי אפילו להוכיח שניתן לחיות יחד, כל עוד מתמקדים בפתרונות ענייניים לדילמות משותפות.

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל יש להחיל את החוק הישראלי על שטחי C, ולאפשר בכך מתן כלים נוספים לרשויות הסביבה. יש להקים רשות על לאיכות סביבה, בשותפות נציגים מוניציפאליים משני הצדדים יחד עם אנשי מקצוע. על ישראל וידידותיה בעולם לפעול להרחבת אזורי התעשייה הקיימים ביו"ש – אלה מטופלים היטב, אינם פוגעים בסביבה ותורמים ליציבות הכלכלית של האזור, ולבסוף יש לפתח תשתיות תחבורה ירוקה – רכבת לאריאל ולבקעה ונקודות טעינה למכוניות חשמליות.

ובינתיים, עלינו להשתדל להוסיף ולשים לב בעצמנו, איש איש בביתו, לנושאים סביבתיים – למחזר כמה שיותר, לחסוך מים וחשמל, להשגיח על ניקיון גם ברשות הרבים, ולשמש דוגמה לאחרים – כי ירוק זה לא רק צבע של קו...

עבור לתוכן העמוד