• מדיה לדוגמא

לעצור את הביזיון

הגדל

מעצרו השערורייתי השבוע של הרב דב ליאור, איחד באופן לא רגיל את הציונות הדתית למען כבודה של תורה. גם החולקים הלכתית ורעיונית על הכתוב בספר שזכה לברכתו של הרב ליאור, מסכימים פה אחד כי דעה תורנית היא בשום אופן לא עילה למעצרו של תלמיד חכם, קטן כגדול. אך לא רק התורה תובעת השבוע את עלבונה. גם יסודות הדמוקרטיה נחבלו עם מעצרו של הרב, בשל הפגיעה התקדימית והקשה בחופש הביטוי, תוך אפליה לרעה של מנהיג ציבור מצד אידיאולוגי מסוים. מעשה חמור זה הופך את פרקליטות המדינה, האמונה על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין, לכלי משחית הנשלט באופן בלתי דמוקרטי בידי קבוצה עם אג'נדה מקולקלת.

 

"אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים" (פרופ' זאב שטרנהל על הערבים)

 

"הטרור נועד להישגים מדיניים. שיפעלו נגד הצבא ונגד מתנחלים" (ח"כ לשעבר מאיר פעיל על הערבים)

 

"הדרך המדויקת ביותר לתאר אותה היום: מדינת אפרטהייד" (פרופ' ניב גורדון על ישראל)

 

"גם היטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות" (המשורר נתן זך על ראש הממשלה נתניהו)

 

"אני קורא לעולם לבוא לעזור לשבור לנבלות האלה את המפרקת" (ד"ר אייל ניר על חוגגי יום ירושלים)

 

זהו רק לקט קטן מתוך עשרות ואולי מאות התבטאויות שנאמרו כאן בשנים האחרונות, נגד מדינת ישראל, נגד צבא ההגנה לישראל, נגד היהודים, נגד הימין, נגד כל מעשה ציוני ראוי. האם מישהו מאותם מסיתים מצא את עצמו נוסע ברחובה של עיר לתומו, זמן מועט או רב לאחר פרסום דברי הבלע שלו, ולפתע מותקף ע"י המשטרה ומובהל כאחרון הפושעים לחקירה במשטרה? לא ולא. דבריהם של כל הנ"ל, כולל אלו המסיתים לרצח יהודים, מעוגנים לתפיסת מערכת המשפט בישראל בזכות הדמוקרטית לחופש ביטוי.

 

לא כן כאשר מדובר בכתב המלצה קצר שאינו כולל מילה אחת נגד מישהו או משהו, לספר שדן בסוגיות הלכתיות (וכידוע, אין מגוון ומבוזר כעולם ההלכה). במקרה הזה ודאי שמדובר בסכנה ברורה ומיידית ולכן יזומן הרב לחקירה מיד, ואם לא יבוא – תעשה בו המשטרה מעשה עבריין מן השורה במבצע הירואי ומסוכן להשתלטות על הפושע הנמלט.

 

בל נטעה, האיפה ואיפה שננקטת בסוגיית ההסתה אין מקורה במשטרת ישראל, כי אם בגוף המפעיל אותה – פרקליטות המדינה. בפרקליטות קיים גוף בראשותו של המשנה לפרקליט המדינה עו״ד שי ניצן המפעיל מדיניות אכיפה דרקונית ושערורייתית, מונעת ע״י אג׳נדה פוליטית ומיועדת רק למגזר אחד בחברה הישראלית.

 

הדברים החריפים שנכתבים כאן יש להם על מה לסמוך. החשש מפני פוליטיזציה של מערכת המשפט והחוק מבוסס היטב על עובדות: במשך רבע יובל התקדמה בפרקליטות המדינה אישה שמכהנת בתקופה האחרונה כחברה בכירה בתנועות השמאל הקיצוני ואף הייתה מועמדת ברשימת מר״צ לכנסת. עורכת הדין טליה ששון שימשה בעבר לתפקידים בכירים במיוחד במערכת המשפטית של מדינת ישראל ויש אומרים שאף עשתה שימוש במערכת לטובת קידום האג'נדה הפוליטית שלה. האם מצב כזה שבו הפרקליטות הופכת למעוז של עריצות משפטית לא יכול לחזור על עצמו ולהפיל את המדינה כולה שוב בפח? ודאי שיכול ומחובתנו לעצור זאת.

 

פרקליטות המדינה אינה מעל לחוק ואת הרב ליאור לא היה צריך לחקור. במפגן אחדות נדיר, הציונות הדתית לגווניה מוחה בחריפות על ביזיונו של הרב ועל ההתעמרות שחייבת להפסיק. שר המשפטים, פרופ׳ יעקב נאמן, נקה את מסדרונות משרדך מן ההתנהלות הבלתי דמוקרטית שמנהיג צוותו של עו״ד שי ניצן.

 

 

עבור לתוכן העמוד