• מדיה לדוגמא

לחזור לקבר יוסף

הגדל

לא תקרית ירי ולא טעות בשיקול הדעת - בשכם אירע ביום ראשון האחרון פיגוע ירי מכוון מטרה. בן יוסף לבנת הי"ד וחבריו המתפללים היהודים הם חלק מנוף קבוע באזור קבר יוסף בשנים האחרונות. צה"ל יודע זאת, וכך גם מנגנוני הביטחון הפלסטינים שלחצו על ההדק וטווחו במכוניותיהם. ההסתמכות המוגזמת והמסוכנת של מדינת ישראל על כוחות הביטחון של האויב היא שאפשרה לרצח להתבצע בקלות בלתי נסבלת. את הלקח יש ללמוד וליישם מיד - עלינו לחזור ולשלוט צבאית ואזרחית בקבר יוסף - זוהי זכותנו המופיעה בכל ההסכמים עליהם חתמו ישראל והפלסטינים בעבר.

השוטרים הפלסטינים המוצבים במתחם קבר יוסף וסביבתו מכירים היטב את החבר'ה הצעירים והנועזים, המבקרים כמעט מדי לילה בקבר ומתפללים, מבקשים, לומדים. הם נכנסים בקבוצות קטנות מאוד, מבלי למשוך את תשומת לבם של תושבי שכם הערבים. גם ביום ראשון האחרון ידעו זאת השוטרים הפלסטינים, אך שהפעם בחרו הם לנצל את המידע הזה - את העובדה שמדובר בקבוצה שאין בכוחה להגן על עצמה - וביצעו ירי על מכוניותיהם של היהודים, בדרכם החוצה משכם. צרורות של אש אל מכוניות ישראליות, בכוונה מובהקת לבצע פיגוע, לרצוח, ללא שום התגרות מצידם של היהודים, ללא שום חשד או חשש ביטחוני.

כמו באיתמר, גם הפעם מדובר באותם מחבלים ערבים שביום אחד נכנסים לבית משפחה ישראלית ורוצחים חמש נפשות, וביום אחר יורים על מתפללים ישראלים במטרה להרוג.

אלו אותם מחבלים, עם הבדל אחד ברור וחמור. מעשי הרצח האחרונים, בוצעו בעידודה של הרשות הפלסטינית באמצעות ההסתה המוזרקת ללא הרף למוחם של הצעירים הערבים, ויוצרת שנאה רצחנית למתנחלים בפרט וליהודים בכלל. אך הפעם לא מדובר בהסתה בלבד, כי אם בלחיצה של ממש על ההדק. הרשות הפלסטינית היא שרצחה את בן יוסף לבנת הי"ד. שוטריה הם ששלפו את הנשק, כיוונו וירו ללא כל הבחנה או הצדקה.

אך גם לנו, במדינת ישראל, יש אחריות לנעשה וגם תיקונים לבצע. בשנים האחרונות ישנה מגמה מסוכנת ביותר של התמכרות להסתמכות על מגנוני הביטחון הפלסטינים. מערכת הביטחון הישראלית סומכת, מסיבות שונות, על האויב שיגן על אזרחי מדינת ישראל מפני המחבלים. הסתמכות זו כמוה כהסתמכות על הנס. אילולא זו, ספק אם רצח כמו שאירע ביום שישי האחרון, יכול היה לצאת אל הפועל בקלות שכזו. ביטחונם של אזרחי ישראל צריך להיות מופקד כולו בידיהם הנאמנות של צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.

קרובת משפחתה של אותה הסתמכות היא הוותרנות. קבר יוסף הוא אחד מאתרי המורשת החשובים ביותר של עם ישראל, אך לא פחות מכך הוא גם שטח בשליטה ביטחונית ישראלית מלאה. כך היה וכך נשאר. לפני עשר שנים, באחד מרגעי השפל הקשים ביותר של ממשלת ישראל, תחת כהונתו של אהוד ברק כראש הממשלה וכשר הביטחון, הפקירה ישראל את קבר יוסף להמון הערבי המשתולל.

על צה"ל לחזור כעת לקבר יוסף. לא מדובר בנבואה רחוקה, אלא בזכות ברורה ומהותית שמופיעה בכל הסכם שהפלסטינים התחייבו לקיים. צה"ל חייב לשוב ולשהות דרך קבע בקבר יוסף ולאפשר גם נוכחות אזרחית קבועה בקבר, כפי שהיה בעבר - ללימוד, לתפילה ולכל מה שנדרש. את הוותרנות צריך להפסיק. לא רק בשטח, כי אם גם בזירה המדינית – כששוטרי הרשות הפלסטינית מבצעים פיגועי טרור נגד יהודים, אין מקום לדיבורים על העברת שטחים לשליטת הרשות וודאי שלא על הקמת מדינה, שתהפוך עם הקמתה למדינת טרור.

עבור לתוכן העמוד