• מדיה לדוגמא

שליח לדבר עבירה

הגדל

בימים האחרונים התבשרנו על מינויו של ג'ורג' מיטשל לשליח האמריקני למזרח התיכון. לא חלפו ימים אחדים והוא כבר נחת לביקור עבודה ראשון בישראל. ייתכן והאמריקנים ינסו ללחוץ בנסיון להביא להקמת מדינה פלשתינית במרחק מזערי ממרכז הארץ, דבר העלול להוות סכנה קיומית ואסטרטגית לביטחונה של מדינת ישראל, יחד עם חייבים לזכור שהחשיבות הגדולה והמכרעת של כל תהליך עתידי לא תלויה במי שיושב בבית הלבן בוושינגטון אלא מי יושב על כסא ראש הממשלה בישראל ואיזו ממשלה הוא יוביל. ואת זה אנחנו יכולים להכריע – בקלפי.

מינויו של ג'ורג' מיטשל לשליח ארה"ב למזרח התיכון מטריד בלשון המעטה. בתקשורת הישראלית נוהגים לכנות אותו "אויב ההתנחלויות". אולי על רקע העובדה שמיטשל היה הראשון שלא רק שצידד וקידם ופעל למען מדיניות הקפאת ההתיישבות בצורה מוחלטת אלא אף כלל בה את נושא הגידול הטבעי ביישובים, דבר שאינו מתקבל על הדעת. האם כל יולדת ביש"ע תצטרך את אישור הממשל בוושינגטון?

מיטשל היה גם זה שערך משוואה נואלת, בלתי מתקבלת על הדעת, ובלתי מוסרית– בין החובה על הפלשתינים להילחם בטרור, לבין הקפאת הבנייה בהתיישבות זאת במסגרת דו"ח מיטשל ובו המלצותיו בכהונתו הקודמת כשליח ארה"ב למזרח התיכון, המלצות אשר עמדו בייסוד מסמך תוכנית מפת הדרכים. המשמעות של האמירה הזו היא שהמלחמה בטרור והמלחמה בבניה ביהודה ושומרון הן על אותו מישור! על-פי משוואה זו בעצם המלחמה באותו מחבל מרצח מן החמאס שזומם להתפוצץ בבית קפה הומה אדם בתל אביב ולקטול זקנים, נשים וטף – יש לה כביכול מקבילה בצד השני והיא למנוע מן הזוג הצעיר עם חלומות שאיפות ואידיאלים שרוצה להתיישב בלבה של ארץ ישראל - לבנות את ביתו בשומרון.

הציבור הישראלי מבין, היום אולי יותר מתמיד, אחרי ההתנתקות ההזויה, אחרי שטילי חמאס השיגו גם את אשדוד, גדרה ובאר-שבע, ולאחר הלחימה בעזה שהקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון היא סכנה קיומית למדינת ישראל. בין חאן יונס לקרית מלאכי יש טווח של ארבעים קילומטרים, והתראה של דקה לרוץ למרחב המוגן. בין קלקיליה לכפר סבא יש טווח של חמישה קילומטרים, והתראה של 10 שניות. אף אומה לא היתה מסכימה לשחק ולהמר על עתידה ועל גורלה. אף מדינה לא היתה מוכנה שארגוני טרור יירו במשך שנים ארוכות טילים לעבר יישובי קו החוף שלה, ללא תגובה, ואף כמעט ללא גינוי ציבורי. אך כאשר מדינת ישראל אוזרת עוז כדי להגן על אזרחיה, יוצאת במבצע מוסרי מאין כמוהו ומכה מנה אחת אפיים את אויביה, הנמנים על ציר הרשע, הממומנים על-ידי חיזבאללה וטהראן, אזי היא מגונה בעולם ומוקעת אל עמוד הקלון.

בסופו של דבר רוב ההחלטות ההיסטוריות  כגון: הפצצת הכור העירקי, מבצע חומת מגן, ולהבדיל, הזמנת סאדאת , הסכם אוסלו ואפילו תוכנית ההתנתקות היו יוזמות ישראליות שהאמריקאים כמעט "קראו עליהן בעיתון". כלומר: חשוב מי יושב בבית הלבן אבל הרבה יותר חשוב מי יושבים בממשלת ישראל ובכנסת ישראל.

על כן, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם כל צרה וכל תוכנית מדינית או גזירה כנגד ההתיישבות שלא תבוא היא להשפיע באמצעות הקלפי על הרכב הכנסת הבאה ועל דמות הממשלה שתשב בירושלים.

יש לנו מה לעשות. על הציבור  הלאומי בארץ בכלל וביש"ע בפרט ללכת להמוניו לקלפי, ובאמצעות פתק ההצבעה יכריע בצורה דמוקרטית על ממשלה שתדע לעמוד על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל מבחינה ביטחונית ומבחינה התיישבותית. מי שלא מצביע – כאילו מצביע לשמאל. אנחנו צריכים להתעלות מעל לכל מיני שיקולים צרים של "ברוגז" עם המדינה בשל כשליה ומחדליה בעבר, אסור שיהיה מי שיחשוב שבהימנעות מהליכה לקלפי הוא "מעניש" כביכול את המדינה, מאחר ואת התוצאות נספוג אנו בהמשך מדיניות הקפאת הבנייה בהתיישבות וחלילה גם בעקירות נוספות. לכן עלינו להתעלות מעל לכל הכעסים והמחלוקות. מעל לכל אי ההסכמות ואי הנוחות, ולבחור לאחת ממפלגות הימין, שיחזקו ויבצרו את מעמדה של מדינת ישראל בכלל ואת מעמדו של מפעל ההתיישבות כחומת המגן שלה. אנחנו חייבים לייצר ממשלה לאומית רחבה ככל האפשר שתקבל מנדט מהעם לעמוד על שלה. מצד אחד לעבוד ולכבד את הדוד סם, אבל מנגד לדעת לשמר על נכסיה האסטרטגיים ההיסטוריים והביטחוניים של מדינת ישראל, שעתידה – לא פחות – מונח על הכף.

 

 

עבור לתוכן העמוד