• מדיה לדוגמא

כי בם בחרת

הגדל

שוב נמצאים אנו בתקופה דרמטית מבחינת עתיד מפעל ההתיישבות. הפסקת האש במלחמה שהוכיחה פעם נוספת  את קריסת קונספציית הנסיגות, ממשל אמריקני חדש שנכנס השבוע לתפקידו, ופחות מחודש ימים לבחירות. הימים הללו, ובעיקר תוצאות הבחירות יקבעו במידה לא מבוטלת את האתגרים או את האיומים שיעמדו לפתחה של ההתיישבות. אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים. עלינו לפעול בכל כוחנו על מנת שנוכל לעצב את המציאות, ולהביא לידי ביטוי בקלפי ובהנהגת המדינה את רצון העם – ביטחון ישראלי כחול לבן, התיישבות, וקץ לנסיגות. בבחירות הקרובות אין לנו פריבילגיה לא להצביע. מי שלא מצביע למפלגות הימין נותן את קולו לשמאל.

ההתקפות הממושכות על דרום הארץ הוכיחו פעם נוספת שללא שליטה ביטחונית והימצאות פיזית של כוחות צה"ל בשטח אין ביטחון ליישובי הדרום. עבור רבים מאזרחי מדינת ישראל הדבר היה ברור עוד לפני המהלך ההזוי של נסיגה חד- צדדית מגוש קטיף ומסביבותיו – בעוד פצמ"רים וקסאמים נורים על כל יישובי האזור. אך ראש הממשלה אריאל שרון הצליח, באמצעות תמיכה בלתי מסויגת וגלויה של כלי התקשורת, באיום על חברי כנסת, ובסיוע אמצעים בלתי דמוקרטיים כנגד המחאה הכתומה, להוציא לפועל את תוכניתו. כך במקום שצה"ל יעסוק בהגנה על תושבי הדרום, הוא עסק באימונים לקראת משימת עקירת היישובים. מי שהתריע על הסכנה הצפויה, מי שקרא שוב ושוב שיפלו קסאמים על אשקלון ועל באר שבע, צויר כ"הזוי" וכ"מהלך אימים על הציבור". מה שהיה ברור לכל ילד בגוש קטיף, מתחיל להיות מופנם גם בקרב מי שתמך בנסיגה וכעת חטף טילים ורקטות ליד הבית. עבור קרוב ל-9000 מגורשי גוש קטיף ההבנה וההפנמה הזו מעט מאוחרת מדי.

אבל אסור לנו להיתפס לשאננות. בשמאל פועלים כל העת על מנת לעוות את המציאות ולהציג את ההתנתקות – בצורה אבסורדית – גם לאחר נפילות הטילים בכל רחבי הדרום כסיפור הצלחה. מציגים לכאורה נתונים ש"גם לפני הנסיגה היו קסאמים על שדרות, ובכלל" – אומרים שם – "תארו לעצמם מה היה קורה אם באמצע אזורי הלחימה הנתונים לשלטון חמאס היו מתגוררים עוד אלפי ישראלים".  לפני הנסיגה לא היו קסאמים על באר שבע, גם לא על אשדוד, צומת מסמיה, ועל גדרה. לפני אוסלו, אגב, בכלל לא היו קסאמים.  אם בגוש קטיף עוד היו מתגוררים אלפי ישראלים, צה"ל היה ממשיך לשלוט בשטח וסביר להניח שהחמאס לא היה עולה לשלטון, מהלך שהתרחש באמצעות הרוח הגבית שקיבלו מנהיגי הטרור מהבריחה מיישובי חבל עזה. ההשוואה צריכה להיות לאזור יהודה ושומרון, בו ביסס צה"ל את שליטתו ללא הזדקקות לקבלני משנה, והגיע כמעט לחיסול מלא של ארגוני הטרור.

על כל אלה נוסף הממשל האמריקני החדש והנשיא הנבחר ברק אובאמה שכבר הצהיר שיתערב בצורה פעילה במזרח התיכון לקידום תהליך מדיני, שיתכן שפרושו יהיה לחץ על ממשלת ישראל לעקירת ישובים כדי להקים מדינה פלשתינית שתאיים על מרכז הארץ. 

על כן אנו צריכים לעשות כל שלאל ידינו על מנת שבבחירות הקרובות השלטון בישראל יוחלף והממשלה החדשה תורכב על-ידי המחנה הלאומי. אהוד אולמרט הוא אולי ראש הממשלה היחיד שבקדנציה אחת עבר שתי מלחמות. אך שתי מלחמות אלו נובעות כתוצאה ממדיניות השמאל, מקונספציות הנסיגות – מהבריחה בלבנון, הנסיגה מחבל עזה, והימנעות מתגובה מול מטר הקסאמים בדרום. הגיע הזמן להחליף דיסק, להחליף שלטון, ולהעצים את הפעולות לחיזוק וביסוס מפעל ההתיישבות ואחיזתנו בארץ למול כל האיומים מבחוץ.

בבחירות הקרובות אין לנו פריבילגיה לא להצביע. מי שלא מצביע למפלגות הימין נותן את קולו לשמאל. אנו כחברה חייבים לפעול ששיעור הצבעה בקרב מחנינו יהיה גבוה – על ידי שכנוע וקביעת נורמה חברתית שכולם מצביעים, של אחוזים גבוהים ככל הניתן של השתתפות בהליך הדמוקרטי.

עלינו לפעול בצורה מאורגנת ואחראית – ביישובים, בערים, במקומות העבודה, במוסדות החינוך התיכוניים, בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות, במדרשות ובקרב בנינו המשרתים בצה"ל ולהביא לאחוזי הצבעה גבוהים ככל הניתן למחנה התומך ביישוב ארץ ישראל. עלינו להביא ולתמוך במצביעים, ולשכנע כאלו שאיבדו את האמון במערכת הפוליטית, או שסתם אדישים למתרחש מבחינה פוליטית, ולגרום להם ללכת לקלפי ולבחור באחת ממפלגות מחנה הימין.  מפעל ההתיישבות עמד בשנים האחרונות בפני גזרות קשות של הקפאת בנייה מוחלטת, איום בעקירת יישובים ומאחזים, ואי מתן תקציבים לשירותים שונים ביו"ש והעברתם לערביי ישראל. בבחירות הקרובות אנו נקבע במידה לא מבוטלת איך ייראו השנים הקרובות, ואיך כתוצאה מכך נוכל להמשיך להתפתח ולפרוץ במפעל ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון, כמו גם בכל מרחבי ארצנו.

 

 

 

עבור לתוכן העמוד