• מדיה לדוגמא

הזדהות והתחזקות מול אפליה והסתה

הגדל

 שבת "חיי שרה" בחברון היא הזדמנות להזדהות והתחברות עם אבות האומה, וגם מחאה נגד מדיניות האפליה וההסתה. 

קשה להאמין, אך אחד המקומות היחידים בעולם שבו נאסר על יהודים לבנות ולקנות בית נמצא בחברון. אזורי העיר הערביים וההרים סביבה מתכסים במהירות עצומה בבנייני ענק, אך על היישוב היהודי בקרית ארבע-חברון נגזרה גזרת חנק. רוב הרכוש היהודי, כמו 'מצפה שלהבת' (ה'שוק')  עדיין ריק והרוס, והממשלה מסרבת להחזירו לבעליו או להשכירו ליהודים. וכך נוצר העוול שבעוד הערבים בונים בהיקפים אדירים של מיליוני מ"ר לשנה, על היהודים נאסרה כל בניה והתפתחות.

 בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית הפכה ללגיטימית הקריאה הגזענית- האנטישמית  לגרש את יהודי חברון. אם ננסה לתאר לעצמנו, לדוגמה, שאחרי פרעות יום הכיפורים היה איש ימין או רב משמיע קריאה לגרש את כל הערבים מעכו; ללא ספק, הוא היה מוצא את עצמו בכלא באשמת גזענות, הפרת שלום הציבור וכו'. רק יהודים – דמם, כבודם, רכושם וזכויותיהם מופקרים. בכל מקום בעולם קריאה לגירוש יהודים מעיר מסוימת היתה מוגדרת כאנטישמית; רק פוליטיקאים ועיתונאים "ישראלים" מרשים לעצמם להטיף בגלוי לקיום צוואתו של המופתי הנאצי אל חוסייני, שהסית לפרעות תרפ"ט, זמם ושאף לגרש את יהודי קהילת חברון.

מועצת יש"ע מזועזעת מהאפשרות שתישלל מיהודים הזכות הבסיסית לרכוש ולקנות בית בארץ ישראל – כאשר ברור לכל שבית השלום בחברון נרכש בכסף מלא ושהמוכר הודה בקולו שאכן מכר את הבית וקיבל עבורו תשלום הוגן ומלא. החלטת בג"ץ בראשית השבוע על פינוי בית השלום בחברון מעידה כאלף עדים על הצביעות והאפליה שנוהג בית המשפט העליון ורשויות החוק כנגד המתיישבים ביהודה ושומרון. כאשר מושמעות טענות על בעלות ערבית כביכול במספר מאחזים מערכת המשפט מקבלת טענות אלו כמעט כתורה סיני אך כעת מתברר שגם כאשר ישנה בעלות יהודית מוכחת מנסים בטענות סרק לשלול מהם את זכותם לממש את רכושם וזכויות היסוד הבסיסיות שלהם.

כידוע לכל, ערבים בונים אלפי בתים בלתי חוקיים בשני צידי הקו הירוק; איש במערכות 'אכיפת החוק' אינו מעז להרוס אותם, כולל בתי משפחות מחבלים ורוצחים. רק בתי משפחות יהודיות נהרסו בשבועות האחרונים באכזריות, ילדיהן הושלכו החוצה יחפים, רועדים  ובוכים באמצע הלילה, וכל רכושם נהרס. איך אפשר לכנות "מדיניות" כזאת?

התמזל מזלו של אברהם אבינו, שקניית מערת המכפלה נעשתה לפני אלפי שנים; כיום ספק אם היה עולה בידו לקנותה. הדוגמא ניצבת מול עינינו; לפני כשנתיים רכש תורם יהודי מארה"ב את "בית השלום" בסכום של כמעט מיליון דולרים, ומשפחות יהודיות נכנסו לגור בו. מייד הוצא נגדן צו פינוי ע"י שר הביטחון דאז עמיר פרץ, ובמקביל מונתה מחלקה במשטרה כדי להוכיח כביכול, שמסמכי הקניה "מזוייפים". כל העוסקים בענין, כולל כל הקצינים והשופטים -  יודעים שהמוכר הערבי מכר את הבית; הוא נראה בקלטת מקבל וסופר את הכסף, ואף הוקלט כשהוא מספר כיצד מכר את הבית ושיפץ אותו עבור הקונה היהודי; למרות זאת, הפרקליטות דורשת שהיהודים יצאו מהבית. דרישה כזאת, כך הודתה משפטנית בכירה במערכת, לא היתה מועלית לולא היו הקונים יהודים. כיצד לכנות אפליה כזו המתבצעת נגד יהודים בגלוי ולעין השמש?

האשם העיקרי הוא בפרקליטות ולא בבית המשפט. לבית המשפט לא היתה ברירה אלא לדחות לזמן מה את ההחלטה על-פי החומר שהוגש על-ידי הפרקליטות. לצערנו פעם אחר פעם משסה הפרקליטות את הבג"ץ כנגד המתיישבים ביהודה ושומרון ומוכיחה פעם נוספת שכפילי ה"טליה ששון" שיושבים בפרקליטות קובעים את עמדתם לפי הטיותיהם הפוליטיות ולא לפי ערכי המשפט והצדק.

השבוע תבענו להיפגש בדחיפות עם ראש הממשלה, שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז ומפכ"ל המשטרה ולקיים עמם בירור עד תום של פרטי העסקה ברכישת בית השלום בחברון- ובכל מקרה אין לאפשר הוצאת האנשים מהבית בטרם נבדקה הסוגיה.

מול נחשול זה, יהודים רבים חשים כי כוחות המהרסים חזקים ודורסניים. אך אלפי העולים לחברון לשבת חיי שרה, שבת קנין הארץ, חשים את ה'רוח האחרת' - תחושת עוצמה ובטחון פנימי נובעים ממערת המכפלה, בעקבות כלב שהשתטח על קברי אבות, וזעק – "אבותי, בקשו עלי רחמים, שאנצל מעצת מרגלים!".  שבת חיי שרה היא שבת של הזדהות והתחברות, וגם של מחאה נגד האפליה וההסתה. אמנם התנאים אינם "חמישה כוכבים" – אבל לנו מספיקים "ארבעה כוכבים": ארבעת הזוגות במערת המכפלה, המעניקים לנו השראה וזכות אבות ואמהות.

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד