• מדיה לדוגמא

להציל את מגרון!

הגדל

 עתירה פוליטית

בט"ז בשבט התשס"ח, ה 23 בינואר 2008, שיגרה המדינה את תשובתה לבג"ץ, שדן בעתירת תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" שאיתרה ערבים הטוענים לבעלות הקרקע ביישוב מיגרון.

בתשובתה הצהירה המדינה כי "ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו, כי המאחז מגרון, הממוקם על מקרקעין פרטיים של תושבים פלסטינים, יפונה בתוך ששה חודשים, דהיינו, עד תחילת חודש אוגוסט 2008". כוונת אנשי "שלום עכשיו" בהגשת הבג"ץ היא פוליטית ואין לה שום צד ועניין עם עשיית צדק או משפט. ניסיון העבר לימד אותנו שאם נהיה שאננים ולא נפעל לשינוי הגזירה נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, מול החלטת בג"ץ לפינוי מוחלט של מגרון שתחייב כל ממשלה שתהיה, ובסופו של דבר מול כוחות יס"מ ופרשים.  

הקמת אתר קבע למגרון

מועצת יש"ע פעלה מאז ומעולם, וממשיכה לפעול כאשר עיקרון-על מנחה את פעילויותיה: שמירה, ביסוס, חיזוק והרחבת מפעל ההתיישבות במרחבי יהודה ושומרון.

אין ספק כי יש לנו זכות מוסרית מלאה על כל ארץ ישראל, זכות שמעוגנת בתורת ישראל  ובדברי הימים של עם ישראל. אך על פי המשפט הנוהג באזור איו"ש, הקרקע רשומה על-שם בעלים ערבים. ניסיונותינו לרכישת הקרקע שנעשו על-ידי המועצה האזורית מטה בנימין לא צלחו. 

המהלך שאותו אישרה הנהלת מועצת יש"ע יכול למעשה להציל את מגרון מגורל דומה לבתים בעמונה. הכוונה היא להקים את אתר הקבע ליישוב מגרון, במקום סמוך לאתר הקראוונים הזמני כיום, בו ייבנו בתי הקבע של היישוב – כישוב גדל ומתפתח, בעל יכולת קליטת משפחות רבות, ובעל חשיבות אסטרטגית מן המעלה הראשונה. רק כאשר יוקם אתר הקבע (דבר שעשוי לקחת זמן רב) יאכלסו התושבים את בתיו, ועד אז יישארו תושבי מגרון במקומם הנוכחי.

 

חלון זמן לביסוס מגרון

 המהלך כולל מספר שלבים. ראשית יוסכם על מקום לבניית יישוב הקבע של מגרון במרחק לא גדול מהמקום הקיים. לאחר מכן יתנהלו ויושלמו תהליכי התכנון כדת וכדין.

בשלב הבא יפותח השטח המיועד לבניה ולאחר מכן ייבנו הבתים ביישוב הקבע – על פי תכנית מפורטת מאושרת - עד לאכלוסם.

חשוב לציין כי במסגרת המהלך כל עוד לא יושלמו כל השלבים האמורים, אישורי התכנון, הפיתוח ובניית הבתים, לא יפונה ולו קראוון אחד. במצב זה מגרון הנוכחית נשארת במקומה בטווח של שנים אחדות עד להשלמת התהליך. בשנים אלו אנו מקווים כי נצליח ברכישת הקרקע באתר הזמני של מגרון, ובפועל, נוכל לשמר את חזקתנו באתר הנוכחי. לאחרונה הגישו תושבי מגרון בקשה לבית משפט השלום בירושלים להכיר בזכויותיהם על הקרקע שבה היישוב יושב.  המתווה להקמת אתר הקבע לא רק שאינו עומד בסתירה למהלך המשפטי של היישוב מיגרון אלא הוא זה שמאפשר את מרחב הזמן הדרוש למיצוי ההליך המשפטי.    

למנוע תקדים מסוכן

תקדים עמונה מלמד שבמקום שיש פסיקה של בג"ץ המורה להרוס את המקום, זה רק עניין של זמן עד שההריסה תבוצע. במקרה כזה, גם אם האקלים המדיני והמערכת הפוליטית תשתנה מהקצה אל הקצה, ובשלטון תכהן ממשלת ימין, ידיה תהיינה כבולות והיא תאלץ למלא אחר הוראת בג"ץ. אם השופטים יורו על עקירת מגרון נמצא את עצמנו במצב דומה שבו עמדנו ערב הריסת הבתים בעמונה. כמובן נאלץ לצאת למאבק על בתי היישוב, אך כמו בעמונה, גם אם יהיה מאבק נחוש ככל שיהיה - את הרס מגרון לא נצליח למנוע.

אך המציאות בין עמונה לבין מיגרון שונה במהות. בעמונה לא הצלחנו למנוע את הרס הבתים אך היישוב עודנו עומד על תילו, קיים ומתפתח. במיגרון, אם נפסיד, יהיה זה תקדים מסוכן. זו תהיה הפעם הראשונה שבו הערבים ו-"שלום עכשיו" הביאו – ללא כל החלטה מדינית אלא רק באמצעות כלים משפטים מפוקפקים – להריסת ולמחיקת יישוב ביהודה ושומרון. אסור שבמבחן התוצאה "שלום עכשיו" והערבים יצליחו למחוק יישוב שלם מעל פני האדמה. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שמגרון תהיה יישוב קבע מאושר ומוסדר. יש לנו הרבה מה להפסיד. מי שמתנגד להקמת יישוב הקבע של מגרון עלול להביא לכך שמגרון תמחק, חלילה, מעל פני האדמה, וזה יהיה ההישג והניצחון הגדולים ביותר של הערבים ושל "שלום עכשיו". שוב  הם יחככו ידיים בהנאה כאשר המשטרה וצה"ל ניצבים מול המתיישבים במאבק על הקראוונים, שוב נוצג כפורעי חוק וכאלימים, ואחרי הכל – גם חלילה נאבד את מיגרון. גם נאכל את הדגים המסריחים, גם נחטוף מכות, וגם נגורש מהעיר...

 לא מוותרים. לא מתקפלים. בונים.

לא מדובר על ויתור או התקפלות. כך הוקמו יישובים רבים ביהודה ושומרון ובכל חלקי מדינת ישראל.  יישובים רבים הוקמו באתרים זמניים, ומאוחר יותר עברו ליישוב הקבע, במקום אחר מהאתר הזמני מסיבות שונות ומשונות. במקרה זה של מגרון הסיבה היא כשלון המאמצים לרכישת הקרקע עד שלב זה. ישובים רבים הוקמו בהתחלה באתר זמני במגורים ארעיים – קראוונים, מכולות, ואוהלים, ולאחר תקופת זמן הוקם אתר הקבע המוסדר בסמיכות של מאות מטרים והתושבים עברו אליו. אתר הקבע, שיהיה מאושר כדת וכדין, עם בתי קבע, ויכולת פיתוח אזורית וסביבתית, ואפשרויות התרחבות וקליטה – מה שלא ניתן באתר הקראוונים הזמני.

בכל מקרה, גם לאחר השלמת התהליך, לא מדובר על עזיבת האתר הזמני ומסירתו לערבים או לשממה, חלילה, אלא השארתו בריבונות ישראלית.  

הכרעה ציבורית רחבה

בימים אלה מתקיימות התייעצויות רחבות בכל דרגי ההתיישבות וההנהגות הרוחניות – גם בחבל בנימין, יחד עם חברי מליאת המועצה ורבני מטה בנימין, ובשל החשיבות הגדולה והשפעת המהלך על כלל ההתיישבות.

ההחלטה שהתקבלה נשקלה, תוך ראיה רחבה וכוללת, ולאחר שיקול דעת. אנו מקווים כי אכן נוכל לפעול למען מגרון ולמען כלל ההתיישבות באמונה, מתוך ניקיון כפיים ומתוך אחריות כוללת לעתידם של היישובים ומפעל ההתיישבות ברחבי יש"ע.

 

עבור לתוכן העמוד