ישעמדה

כמה שעות לאחר המראתו של ראש הממשלה לוושינגטון לקראת ועידה מדינית נוספת והטרור שוב הרים ראש. ארבעה הרוגים בני היישוב בית חגי אשר נורו מהמארב: יצחק וטליה איימס, כוכי אבן חיים, ואבישי שינדלר – ה' יקום דמם. זמן קצר לאחר הפיגוע קיימו במועצת יש"ע יחד עם ראשי הרשויות התייעצות טלפונית שבסיומה הודיעו: תום תקופת ההקפאה, חידוש תנופת הבנייה ביש"ע. במשך 120 שנות ציונות היישוב בארץ תמיד ידע לקום ממכה לתמיכה, והתשובה הציונית היא לבנות הם יורים ואנחנו בונים, כל אחד עושה מה שהוא מאמין בו.

השבוע אושר תקציב בגין ההקפאה. מדובר על כ 40 מיליון ₪ אשר יועברו לרשויות ביהודה ושומרון, ולאזרחים נפגעי ההקפאה.זאת בנוסף לתקציב שאושר בשבוע שעבר לוועדת התובענות עבור אזרחים ובעלי עסקים שנפגעו מההקפאה. הקפאת הבנייה היא פגיעה לא פשוטה במפעל ההתיישבות, כמו גם בזכויותיהם של מאות אלפי ישראלים המתגוררים ביו"ש. בהעברת הפיצויים, הודות לפעילות ענפה של חברי הכנסת אורי אריאל ודני דנון בשיתוף פעולה עם מועצת יש"ע, יש מחד הודאה בצד המדינה בחומרת הפגיעה בהתיישבות, פגיעה אשר ראויה לשיפוי בסך עשרות מיליוני שקלים, ומנגד אנו תקווה כי פיצויים אלו יהוו לסיוע לתנופה מחודשת של הבנייה בהתיישבות.

בעוד שההתיישבות ביהודה ושומרון נמצאת תחת צו הקפאה דרקוני מוקמת לה בימים אלו עיר פלסטינית חדשה סמוך ליישוב עטרת שבבנימין. בישיבת ועדת החוץ והביטחון האחרונה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אם הפלשתינים ישבו עמנו לשולחן המשא ומתן אזי ישראל תעביר להם חבילת מחוות ובה גם העברת שטח של כ – 500 דונם לסלילת כביש לעיר רוואבי, ולשנות את מעמד הקרקע משטח "סי" ל"בי". העברת השטח תיצור גוש פלשתיני רציף ענק בין אריאל לירושלים אך חמור מכך, על הקרקע שאותה ישראל שוקלת להעביר לפלשתינים מצוי כביש שבו נוסעים מדי יום מאות תושבים ישראלים, תושבי עטרת ונווה צוף ממערב בנימין לכיוון מזרח – עד לכביש 60. הפיכת השטח לשטח "בי" משמעותה לנתק את מזרח בנימין ממערבו, לפגוע אנושות במרקם החיים של המתיישבים בבנימין, ולהפוך את הישובים הסמוכים עטרת ונווה צוף ל"מובלעות".

חמש שנים חלפו מאז עקירת היישובים בחבל קטיף ובצפון שומרון. ככל שאנו מתרחקים מאותו קיץ הולכות ומתבררות התוצאות האמיתיות של המהלך ההרסני: התגברות מאסיבית של ירי טילי הקסאמים לעבר יישובי הדרום, עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה בבחירות דמוקרטיות, חטיפת גלעד שליט ומבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה שבמהלכו נורו טילי חמאס מהרצועה שהגיעו עד אשדוד, באר-שבע, גדרה וקריית מלאכי, אירועי המשט הטורקי וכן התדרדרות קריטית במעמדה הבינלאומי של ישראל. כמעט 40 שנה שלטה ישראל בחבל עזה, ושום ועדת חקירה לא קמה. ישראל שולטת ביהודה ושומרון, ואין שום תסבוכת בינלאומית ואף אחד לא מאשים את חיילי צה"ל ב"פשעי מלחמה". הגיע הזמן לומר: לא עוד. לא עוד נסיגות. לא עוד עקירות. לא עוד גירוש יהודים.

בשלטי חוצות, באתר אינטרנט, בהודעות קוליות בטלפון בקולו של ראש הממשלה והשרים המתחייבים על סיום ההקפאה, ברינגטונים, ובפרסומים נוספים עורר השבוע קמפיין מועצת יש"ע "מילה זו מילה" הדים נרחבים בציבור הישראלי בכלל ובמערכת הפוליטית בפרט – כולל בסביבתו של ראש הממשלה. בתום פגישת אובמה ונתניהו, גם לאחר שנשאל אובמה האם ישראל צריכה להמשיך בהקפאת הבנייה, הוא בחר להתחמק ולומר מול העולם כולו ש"ישנם צעדים נוספים שאפשר לעשות...". גם בבית הלבן מבינים שכאשר מנהיג מתחייב לאומה, כאשר ראש ממשלה מצהיר הצהרות מול תומכיו ובוחריו ולעיני העולם כולו – עליו לעמוד בכך, עליו להקפיד שמילה תהיה מילה.